בדקנו את הסינית החשמלית החדשה - האם היא מצדיקה את המחיר?

יש לה, ל־NIO ET7, שלוש בליטות בקצה הגג, ממש בחזית. באמצע אחת עם ליידאר (מכ"ם לייזר), ובצדדים מצלמות. זה מזכיר קצת משאית אמריקאית עם כל התאורות הגדולות על הגג, מה שקצת מצחיק כשמדובר במכונית סינית יוקרתית חדשה. אבל זו גם תעודת כבוד: בסופו של דבר זה המיקום האידיאלי לחיישנים האלה, גבוה ככל האפשר, לטובת שיפור שדה הראייה. ב־NIO עשו את מה שנכון, לא בהכרח את מה שהכי יפה. ספוילר: זה גם מורגש בנהיגה.

NIO הסינית, שהוקמה רק לפני תשע שנים בידי יזם ההייטק הסדרתי וויליאם לי, הלכה בעקבות המודל של טסלה כחברת טכנולוגיה לייצור רכבים חשמליים. בניגוד לאילון מאסק, לי לא עוסק בשיגורים לחלל, אבל לחברה שלו יש כבר תשעה דגמים בייצור לעומת חמישה בטסלה - שלושה מהם כבר משווקים בארץ: ה־ET7 הסלונית שבה נהגנו, לצד ET5 בקטגוריית המנהלים ו־ES8 כקרוסאובר חשמלי 7 מקומות. עוד שני קרוסאוברים, ES6 ו־ES7 יושקו בחודשים הקרובים.

היבואנית היא דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, ובאופן חריג היא עושה זאת בייבוא מקביל דרך סוכן NIO בנורווגיה. דלק גם תבנה בארץ שתי תחנות החלפת סוללות (בתור התחלה), שכמותן פרסה NIO יותר מ־1,000 בסין ובאירופה, ומאפשרות החלפה בתוך שתי דקות. זוכרים את הרעיון של שי אגסי ובטר פלייס? הסינים מימשו אותו בתחנות קטנות, זולות ויעילות יותר, שמאפשרות להתייחס לחשמלית כאל מכונית בנזין מבחינת זמני התדלוק. זה יוכל להיות יתרון מכירתי מעניין כשתהיה כאן רשת כזאת, שהרי לא לכל נהג יש יכולת לטעון את הרכב בבית או בעבודה. בינתיים ה־ET7 צריכה לדבר בעד עצמה. שנתחיל?

עוד כמו בטסלה, אין כיסוי לגג הזכוכית הפנורמי, מה שצפוי להפריע בקיץ. לא כל התחכמות צריך להעתיק. האיכות גבוהה מלבד באפליקציה שהותקנה בארץ כדי לאפשר שימוש באנדרואיד אוטו ובאפל קארפליי, וסובלת מתצוגה מרצדת. הישיבה נוחה מאוד, מלפנים ולא פחות מאחור. חבל שבמכונית בגודל כזה יש תא מטען בנפח 363 ליטר בלבד, כמו איזו מכונית סופר־מיני ברבע מחיר.

בניגוד לכמה סיניות יקרות עוד יותר, היא מיובאת בידי יבואן ב.מ.וו, ומבטיחה רמת שירות גבוהה: המחיר כולל טיפולים חינם ל־5 שנים, מוקד שירות 24/7, והמכוניות ייאספו מהלקוחות שיקבלו NIO חלופי לפרק הזמן שבו רכבם שוהה במוסך. כל לקוח ילווה על ידי מנהל שירות אישי לאורך תקופת הבעלות על הרכב.