מה מנהל צריך ברכב שלוקח אותו מדי יום למשרד ובחזרה לפנטהאוז? זו שאלה שספק אם אצליח לענות עליה, אבל תנו קצת לפנטז. אני חושב שהעיקר נמצא בנוחות, נראות, כניסה מרשימה לחניה וכבוד שתקבלו בסוף היום מצוות העובדים. "ראית עם מה הוא מסתובב? ולי ה@#$@# לא נתן אפילו בונוס".

אופל אינסיגניה, המשודרגת, שנחתה לא מזמן בארץ, מסמנת וי על רוב השורות החשובות. רק שגם המתחרות הן לא פראייריות ויש להן אפילו שם טוב ולא מעט מעריצים. למאזדה 6 ולבכירות של סקודה יש מדף מלא בכל טוב להציע. לעומת זאת, השם הגרמני כבר לא מקנה כניסה אוטומטית לראש הטור, אבל בכל זאת מומלץ להעיף מבט.

קצת מפתיע, אבל אופל די אבדה בהיצע העצום. שוכחים לפעמים, שיש לה בארסנל מספר תותחים כבדים כמו המוקה והאסטרה, האהובה עלי במיוחד. ייתכן שמה שיקרב את היצרנית צעד נוסף לעבר צמרת הטבלה הוא המהלך האסטרטגי שבוצע בקיץ האחרון. החל מחודש אוגוסט החברה כבר לא חוסה תחת המטרייה של ג'נרל מוטורס. היא נרכשה על ידי הקונצרן הצרפתי PSA, שמחזיק בין היתר בפיג'ו ובסיטרואן. המטרה היא לשדרג ולהפוך אותה לאחת המובילות באירופה, בטח מבחינת נתח השוק. אופל נשאר, גם אחרי השלמת העסקה, מותג גרמני עצמאי.

אינסיגניה מתחרה על פיסת מרעה לא גדולה של רכבים, אבל פיסה יוקרתית, כזו שצריך לנצוץ בה למרחוק. כפי שאמרנו, הכניסה לחניה לא פחות חשובה מהצורך לדעת בכמה שניות תגיעו מאפס למאה קמ"ש. רציתם רייסים? תאווררו בשבת את רכב הספורט שאתם מחזיקים בחניה מאחור.

לאינסיגניה יש דם כחול, כזה שנותן כניסה מלכותית. יש לה מבנה מרהיב שנמרח על פני 490 סנטימטרים, הצד האחורי שלה נמתח ונמתח, נותן לה מראה קופה ספורטיבי. היא משדרת חגיגיות, יוקרה, בדיוק מה שחיפשנו.

גם פנים הרכב בהחלט מעורר כבוד, אפילו בין חברות בעשירונים היותר גבוהים. בסיס הגלגלים התארך לו ב–8.8 סנטימטרים מהדגם היוצא, ולאורך עצמו התווספו 5.5 סנטימטרים. בהחלט ניתן להרגיש את המרווחים ואת הנוחות.

דם כחול. אופל אינסיגניה. צילום: יח"צ

כמנהל בפוטנציה התמקמתי לכמה רגעים במושב האחורי, הרי במעמדי אשאף לנהג פרטי, לבוש בחליפה מחויטת וכובע תואם כמובן. מאחור המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים ירגישו אווריריות ונעימות. לי לא הייתה בעיה, משום שאני לא גבוה, אבל ייתכן שלארוכים ממני יהיה קושי עם המקום לראש.

מקום למכביר ימצאו אלה שמחפשים תא מטען גדול. זה של אינסיגניה מחזיק אפשרות למלא 490 ליטרים. לעומת הגרסה היוצאת מדובר בהרחבה של 130 ליטרים, שזה בהחלט שיפור משמעותי.

אני וחבר טוב שהצטרף לנסיעה נסענו באותו יום בדגם הפחות בכיר, זה שמופיע עם מנוע בנפח 1,500 סמ"ק, לעומת גרסת העילית בעלת מנוע 2,000 סמ"ק. אין שוני במראה החיצוני, אבל יש הבדל במחיר וביכולות, בזה אתם יכולים להיות בטוחים. את גרסת הבסיס של מכונית המנהלים הגרמנית ניתן לרכוש החל מ–170 אלף שקל. הגרסה הבכירה מתחילה ב–240 אלף.

לא נסעתי בעזרת המנוע העוצמתי, שיש לו הרבה מה להציע. מלבד נפח יותר גבוה, תמצאו שם הנעה כפולה, מתלים ממוחשבים ותיבה אוטומטית בעלת שמונה הילוכים. בגרסה הצנועה נמצאת הנעה קדמית, תיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים ו–165 כ"ס - לעומת 260 באחות הגדולה.

אני יודע שכמנהלים לא מטרידה אתכם ההאצה, העיקר שלא יפריעו לכם בשיחת הטלפון החשובה. אבל לידע כללי, גרסת ה–1,500 סמ"ק מגיעה למאה קמ"ש תוך 9.4 שניות. השנייה עושה זאת תוך 7.3 שניות. הקלילות היחסית נובעת בין היתר מהדיאטה שאינסיגניה עשתה הודות לבניית המרכב מחומרים קלים יותר.

כאמור, את מרבית יתרונות הביצוע תשיגו בגרסה הבכירה. כשאנחנו יצאנו לכביש המהיר וניסינו להאיץ, אפשר היה להרגיש שלוקח למכונית זמן להיכנס לכושר. הדוושה הייתה עצלה מעט. לא חשתי בקיק הזה שלפעמים העוצמה נותנת במורד הגב. לכן ביקשנו לא להתפרע אלא לשייט במהירות המותרת לפי החוק. השמש יצאה אחרי היום החורפי של תחילת השבוע. זה היה בוקר נפלא לטיול בצד האפל של הכרמל (סתם, אין צד אפל, זה רק בשביל החרוז).

אינסיגניה תפקדה היטב כמכונית מנהלים שאמורה לפנק. היא מחזיקה קפיצים שמכוונים על הצד הנינוח, בדיוק כאלה שלא יגרמו לכם לצאת עם כאבי ישבן. במקביל כדאי לציין לטובה את המושבים - אחיזה טובה לגב, גם אחרי נסיעה ממושכת לא הרגשנו מיחושים מטרידים ואת העייפות המוכרת.

גם בידוד הרעשים עבד, בעיקר כשעשינו את הדרך בכביש החוף. לא היה איזה רעש חיצוני שפגם באיכות מערכת השמע בעלת רמקולי בוס משובחים.

תצרוכת הדלק, לעומת זאת, הייתה סבירה בלבד. את רוב היום העברנו בכבישים הפתוחים. הרכב גמע ליטר בנזין בכל 12.6 קילומטר.

הנקודה החזקה של המכונית נמצאת ברמת האבזור. אגף הבטיחות, למשל, זוכה לציון המרבי 8, בטח ברמת הגימור אינוביישן–פרימיום שבה נהגתי. המכונית מחזיקה מכלול של אמצעים מתוצרת בית לשמירה על הנוסעים. אפשר למצוא בה בקרת סטייה מנתיב, כולל תיקון ההגה; בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטונומית בשעת חירום; זיהוי רכב המגיע משטח מת. אינסיגניה זכתה בציון של חמישה כוכבים במבחני הריסוק.

חזי שייב, מנכ"ל אופל בישראל, משוכנע שההיצע שיש לרכב היה עד עכשיו שייך רק למותגי יוקרה. ולכן, יחד עם האמינות הגרמנית הוא יעשה את העבודה כשיגיע שלב הקנייה.

יש משהו בדברים, משום שהאבזור של אינסיגניה לא נגמר רק בבטיחות. יש לא מעט עזרים קטנים שמשדרגים את החוויה: טעינה אלחוטית לנייד וחימום מושבים; אפשרות להקרנת נתוני הספידומטר או הוראות הניווט על גבי השמשה הקדמית - שזה לא רעיון חדש, אבל הוא עדיין מגניב.

אינסיגניה עונה על צורכי הנוחות של המנהל. לי ולעמיתי היו בעיקר מילים טובות לומר עליה. מפנקת, יפה, נוחה. הבעיה של אופל היא עדיין בשאלות שהיא גוררת. המכונית לפעמים גורמת להתלבטות כמו: "יש לה שוק?", "אין בה יותר מדי כפתורים?". לכן מומלץ להגיע לפגישה עם ראש פתוח. ואתם יודעים איך זה, בליינד–דייט לפעמים מפתיע ומצליח. 




צילום: יח"צ