אבל יש נדבך נוסף שבו פחות עסקנו, ובמחקרים הוכח שיש לו השפעה שהיא כמעט כמו של נהיגה בשכרות, וזו עייפות. רוב הנהגים חוו את התחושה הזו לא פעם, ובמקרים קיצוניים אף היו נוכחים בתאונה בשל הירדמות נהג. לכן, מערכות הבטיחות המתקדמות, כדוגמת מובילאיי, מתריעות בנחרצות ובקול על כל טעות שנובעת מהעייפות – כמו סטייה מנתיב, התקרבות יתר לרכב שלפניכם וכד'.
איך אפשר למנוע עייפות? רוב הנהגים פותחים חלון ומשמיעים מוסיקה בפול ווליום, אבל במקרים שנעשו פעולות אלו הוכחו כלא יעילות. הדבר הטוב ביותר והבטוח ביותר הוא לא לנהוג אם חשים עייפות. עדיף לתת לנהג אחר לנהוג או להשתמש בתחבורה ציבורית. אבל לעתים אין ברירה, אנחנו יוצאים בתחושת רעננות ולאחר שעה וחצי של נסיעה מתישה בפקקים או בדרך הארוכה לאילת, העייפות נוחתת עלינו ועכשיו צריך להתמודד.
מחקר מקיף שפורסם ב-2005 על ידי המעבדה להנדסת גורמי אנוש, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשות פרופ' דוד שנער, נמצאו כמה דרכים יצירתיות להתמודדות עם העייפות. לפי המחקר, אגב, גם מי שישן לילה שלם, אחרי כשעת נהיגה כבר חש עייפות. אז מה הפתרונות?
הראשונה, והמומלצת, היא כמובן לעצור במקום בטוח ולנוח קצת, לנמנם, ולחזור שמרגישים שוב יותר ערניים. לעתים די לצאת מהרכב ולמתוח מעט את השרירים, יחד עם קפה או משקה ממותק, כדי להחזיר את הכוחות. אם אין אפשרות, אז מתברר שיש דרכים נוספות לשמור על ערנות.
האפשרות הטובה למי שחייב להמשיך בדרך, ובעיקר אם הוא נוסע אם נוסעים נוספים, היא להפעיל את המח באמצעות משחק כדוגמת טריוויה. כמובן שאפשרות זאת קיימת רק אם יש נוסעים שיכולים לשאול את השאלות, או אם יש דרך אחרת שהנהג יוכל לשמוע את השאלות ללא הסרת המבט מהכביש.
אפשרות נוספת היא לשתות משקה אנרגיה. הקופאין והסוכר גורמים להתעוררות ומאפשרים להמשיך ולנהוג עוד זמן מה, לעתים אף שעתיים. האמצעי האחרון והמפתיע הוא פיצוח גרעינים. לא ברור בדיוק מה גורם בפיצוח עצמו לשמירה על ערנות, אבל במחקר נראה כי פיצוח הגרעינים מעכב תהליכי עייפות ומשפר את הערנות.