אני סאקר של מרצדס. אולי זו אינפנטיליות מטופשת של נער מתבגר, אבל מה לעשות, יש פה תו איכות מוכח. או כפי שאמר פעם מבין עניין: "הגרמנים האלה יודעים את העבודה". אני רק חייב לציין משהו לפני תחילת הסקירה של ה–A200 החדשה. לפני כמה שנים נסעתי על נציגה מסדרת הקלאס A של היצרנית הגרמנית. עם כל החיוכים שסחטתי מעצמי בכוח, משהו בממדים הקטנים ובנוחות שהיא הגישה נראה לי מאולץ מדי.

הסדרה הקטנה ביותר איכשהו לא התלבשה על המותג היוקרתי, סמל הסטטוס, בטח לא בכיווצים ובסגירות. נוצר רושם שמרצדס לא מוצאת את עצמה בסגמנט הקומפקטי. הנה נוחתת פה סדרת A החדשה, ואפשר להכריז בקול רם: היא הגיעה. נסעתי איתה למכולת, יצאתי איתה להוריד את הפח, בערב שוטטנו ברחובות ופיצחנו גרעינים. זו מכונית שקשה להסיר ממנה את הידיים, בטח בדייטים הראשונים. תסתכלו עליה: הפרונט הזועם, הצללית הנמוכה, כונסי האוויר המודגשים. מאחור שני צינורות מפלט מאיימים. יש פה כל הסממנים הנדרשים, למרות האורך הצנוע, 442 ס"מ.

אבל החשש הגדול יותר שלי היה מהמפגש עם פנים הרכב. בעבר חשדתי שבשביל מחיר ידידותי (יחסית) למתנייד איכשהו הגרמנים בחרו לחסוך בחומרים וקיצצו היכן שאפשר. התוצאה הסופית הייתה סבירה, לא יותר. עכשיו מרצדס מפגיזה בכל התחמושת הכבדה, אבל בשביל זה, גבירותי ורבותי, צריך לשלם. גרסת "פרוגרסיב", שבה נהגתי, עולה 270 אלף שקל. הגרסה הבסיסית - 243 אלף. חתיכת לקרדה צריך לבלוע במעמד הרכישה, בטח בשביל רכב בגודל הזה.

מרצדס A-200. צילום: יח"צ

מי שרוצה עוצמה של יוקרה מקבל אותה פה ישר לפנים. איכות החומרים, שפע העור, גימורים דמויי קרבון, אבל גולת הכותרת כנראה נמצאת בחבילת המולטימדיה. אני לא יודע אם מדובר בהכי יפה, אבל בטח בטופ 3 שפגשתי. המסך המרכזי הוא בגודל 10.25 אינץ', מרהיב ביופיו, עם גרפיקה נהדרת ומתקדמת הנתמכת בעברית. קל לתפעל את המערכת, אבל לוקח זמן להתרגל למשטח המגע או לכפתורים שעל ההגה. כשנכנסים לעניין, אפשר בהחלט להתמכר למנעמי הקדמה.

רק שכבר בהשקה אנשי כלמוביל, היבואנית, הודיעו לנו שעם כל הכבוד לפיצ'פקעס מסביב כדאי שנשים לב שמדובר במכונית מדברת, עוד צעד לפני שהרכבים יקבלו עצמאות וייסעו לבד לעבודה. האמת היא שמדובר בגימיק די מדליק, שבטח רק ילך וישתכלל. בעוד כמה שנים, אולי אפילו בעוד שנה, נצחק שהתלהבנו מזה בשלהי 2018.

תוכנת "היי מרצדס" מזכירה את "סירי", אותה מערכת בינה מלאכותית שעונה לכם על מגוון שאלות, רק שכאן היא גם מבצעת פעולות. תבקשו ממנה להדליק את המזגן, והיא תבצע. כמובן שלפעמים שוכחים שהיא קצת מוגבלת, ואז תגיד שאין לה מושג על מה אתם מדברים. חכו, היא עוד תלמד.

אין ספק שיש פה ארסנל מעניין של שיפורים, ועדיין עם תג מחיר כזה קצת מפתיע שלא פוגשים כאן מיזוג מפוצל לנוסעים מלפנים, ושאין מפתח חכם ואת הרכב פותחים בעזרת שלט, מוצר די בסיסי ברמות היוקרה האלה. ומה לגבי בקרת שיוט אדפטיבית, חברים? עם כל ההנחות שאני נוהג לעשות, את זה אי אפשר להעלים.

כמעט התחלנו לנסוע. קצת לפני כן קפצתי למושבים האחוריים כדי לבדוק אם נוח גם שם. ממה שזכרתי בסיבוב הקודם זה לא היה המצב. ובכן, שני נוסעים יחיו להם בכיף עם מרווח סרנים נדיב של 273 ס"מ. מה שכן, תא המטען במרצדס הוא צנוע, 345 ליטרים בלבד, סדר גודל של לא מעט רכבים קטנים. זה רכב שרק אחרי 20 דקות של נסיעה נזכרים שגם צריך לתפעל אותו. כל ההתעסקות עם המסכים ומערכת השמע הנפלאה די מסיחה את הדעת.

עבור אנשי הממדים הגדולים, אלה שאוהבים בחייהם שהכל ענק ומסיבי, מנוע בנפח 1,332 סמ"ק עלול להיראות קטן במקצת, על גבול הצעצוע במגרש של הגדולים, אבל לא. למנוע מוגדש הטורבו הזה יש המון כוח, שמסופק כבר אחרי הלחיצה הראשונה על הדוושה. 163 כוחות סוס, ביצועים זריזים ומהירים. הרכב מגיע בקלות מ–0 ל–100 קמ"ש - תוך 8 שניות. לא פעם הסתכלתי על לוח המחוונים וביקשתי מהסוסים להירגע או שכולנו נגיע למשפט מהיר ואחריו שלילה.

הרכב הוא בעל הנעה קדמית. קטן–קטן, אבל מאוד אוהב שיאתגרו אותו. מרגיש מעולה כשמעבירים את הגלגלת למצב נהיגה דינמי. אז גם מומלץ להשתמש בקאליפרים בצדי ההגה למעבר הילוכים ידני. ל–A200 תיבה אוטומטית כפולת מצמד בעלת שבעה הילוכים. מאוד נהניתי מהמעבר הרגיש, מההגה המדויק, מהאחיזה החזקה באספלט. גם כיול המתלים ברכב בהחלט עושה את העבודה. לא היה כמעט בורון בכביש שהפריע ליושבים. וחייבים לציין גם את בידוד הרעשים שמוסיף לתחושת היוקרה.

בצריכת הדלק בהחלט הגענו לנתון נאה: ליטר על כל 13 קילומטרים. ברמת זיהום האוויר, עם כל היכולות המשופרות, הצבע כאן עדיין ירקרק והציון הוא 7, השייך למרכז הטבלה. כאמור, לא מצאנו כאן בקרת שיוט אדפטיבית, ומאביזרי הבטיחות נעדרת התרעה על כלי רכב בשטח מת, אבל עדיין הציון הבטיחותי הוא 6. ציון שמגיע לו בין היתר הודות לבלימה אוטונומית בזמן חירום ובקרת סטייה מנתיב שמתקנת את כיוון הנסיעה.

הייתי לוקח את ה–A200 בשתי ידיים. היא ממש בנויה עליי. ממדיה מתאימים לעיר הגדולה, ביצועיה משובחים. זו מרצדס בדיוק כמו שאני אוהב. לא צריך יותר. רק המחיר הזה תקוע לי באמצע. "היי מרצדס, כן את, מה עם הנחת בלאק פריידיי?".