בצרפתית, כשאומרים Bijou (ביז'ו), מתכוונים לתכשיט. אחרי מספר שעות בחברת ה–7 DS, רכב הבוטיק הפריזאי, לא היה לי ספק שאני חייב להצמיד גם לה את התואר - מכונית תכשיט. זו לאו דווקא מחמאה. אני, למשל, ממש לא איש של תכשיטים. אני אוהב את הרכבים שלי צנועים, נחבאים אל הכלים, תורמים בסתר. מי שנוסע על DS, עוד מהכניסה לעיר, בעצם עוד מכביש החוף, בעצם כבר מהירידה מפס הייצור, מכריז "הנני כאן".

קודם כל, מה זה DS? זה בדיוק מה ששאל אותי אחד הנהגים מול הרמזור, שלא זיהה את הסמל שבפרונט. ובכן, ב–2009 סיטרואן החליטה להחזיר את המותג שהציגה לראשונה ב–1960, רכב ששימש בזמנו את נשיא הרפובליקה, שארל דה–גול, אבל צורתו הסירתית והמהודרת גם הגיעה למשכנו של ראש ממשלתנו, זלמן שזר. ה–DS חזר כעת לחניית ארמון האליזה כשהוא שומר מרחק משורשיה של סיטרואן, ממותג לחוד, יוקרתי. אם בא לכם לשטוף את העיניים, צאו לאולם התצוגה בהרצליה תריחו קצת שיק צרפתי, אחר.

רק שה–DS, בדרכו לפסגה, צריך לחטוב את מסלולו למעלה, ובכביש עומדות כל האימפריות הגרמניות לבית אאודי, ב.מ.וו ובטח שמרצדס. האלפיון העליון יצטרך להחתים דרכון לפני שיבצע עריקה.

ובכן ה–DS 7 הוא הפגזה מטורפת של הצרפתים. כאילו אמרו למתכננים שיפתחו את מחסן הנשק, יוציאו משם את הכלים הכבדים ויירו בלי חשבון.

אני נהגתי בדגם הכי מפואר, "גרנד שיק אופרה", שמחירו 300 אלף שקל. אומנם לא זול, אבל מה שיש לו להציע זה לונה פארק שלם, דברים שספק אם תמצאו אצל האחרים. שוב, זו לא בהכרח מחמאה, כי לפעמים מרוב יער לא מוצאים את הדובים.

אתם עומדים מול ה–SUV הזה ומתרשמים לטובה, כאן אנחנו מדברים עוד לפני ההרעשה. רכב בעל נוכחות, שבכה קדמית בדוגמת רשת מעוינים ועליה בולט הסמל הנאה, בתקווה שיום אחד יהפוך גם לסמל סטטוס.

עכשיו הרכב הוא קי–לס קומפלט, לא צריך ללחוץ על שלט כדי להיכנס, אבל מומלץ כשאתם עומדים 20 מטרים ממנו בכל זאת לתת לו פתיחה חגיגית. כן, כמו שאמרנו אין כאן רגע דל.

בן רגע מתחיל לו מופע אורות מסוגנן. האורות הקדמיים מסתובבים להם, חושפים את יכולותיהם, כי כאן, ב–DS, מערכת התאורה נמצאת למשך כל זמן הנסיעה על אור גבוה, והיא בעצמה יודעת להתאים את עוצמתה לתנאי מזג האוויר, לשעות היום, לרכבים שמגיעים ממול. תאורה אדפטיבית. חכו, עוד לא סיפרנו על תאורת הפנים בעלת שמונת הגוונים, סמל ה–DS שמוקרן על האספלט שליד הרכב. שואו–אוף כבר דיווחנו? אז הנה פעם נוספת.

עכשיו, ישבתם ברכב - יש בכיסא הנהג מערכת לחימום וקירור, מנגנון עיסוי שאפשר לכוון את עוצמתו ולשלחו לאיזה אזור בגב שתחפצו. כעת המושב שאתם יושבים עליו הוא לא סתם עור, אלא עור נאפה שעשוי מעור של בקר המגודל בצד הגרמני של האלפים, במרעה ללא חיידקים וללא גדרות. כן, זה התיאור הרשמי.

גם ההגה שאתם אוחזים הוא לא עוד הגה בייצור המוני. הוא הגה שכולו מצופה עור. המתיחה והתפירה ידניות, 45 דקות לוקח למתקין עד שהוא עובר לרכב הבא. אני יכול לדבר איתכם שעות על מערכת השמע הצרפתית "פוקאל", על מסך המולטימדיה בגודל 12 אינץ' שניצב במרכז הדשבורד.

השפע הוא עצום, מטורף, ואז מרוב לחץ תתקשו לשלוט בעוצמת המיזוג, לוקח זמן, כי כשמייצרים מכונית מהממת, אי אפשר להסתפק בסתם כפתור, אחרת על מה תוציא את הוואו הבא?

אחרי שגמרנו לחמם את הישבן, לעסות את הגב, לכוון את התאורה, שזה בערך שעה אחרי ההיכרות, יצאנו לדרך. רגע, חכו. היכן כפתור ההתנעה? הרי הצרפתים לא ייפטרו מאיתנו עם איזה מתג חסר משמעות. ברכב המעוצב הכפתור ניצב ליד פתחי המיזוג ועליו סמל המותג.

ל–DS 7 מנוע טורבו דיזל בנפח 2,000 סמ"ק. לפעמים, כששומעים את המילה "דיזל", מתגנב הפחד שעם כל היוקרה ששפכנו פה, בסוף יבוא המנוע ויביא איתו את הרעש הדיזלי המוכר. זהו, שהוא לא נכנס פה לתא הנהג.

הרכב נוסע נהדר. יש לו תיבה אוטומטית, פלנטארית, בת שמונה הילוכים, שנוסעת חלק, רגוע. מנוע שיודע להוציא מעצמו כוח של 180 כ"ס ומומנט של 40.8 קג"מ כבר ב–2,000 סל"ד. זמינות הכוח פה מהירה ובכל עת.

עלינו איתו בשבת לכיוון ירושלים, דרך קיבוץ צובה. ארבעה אנשים שישבו להם בכיף, בנוחות, אם כי אישית אני לא אוהב את המחיצה הגבוהה בין הנהג לנוסע שלידו, יש תחושה של כמעט כמו חדר עבודה.

מהירות השיוט מאוד רגועה, אין תזזיתיות. כמו שאמרנו, הצרפתים ביקשו להרשים בכל סעיף, וגם כאן ישנה מצלמה קדמית שבין תפקידיה לנתח את תוואי השטח 25 מטר קדימה ועל פיהם היא משנה את קשיחות המתלים. אני יכול להעיד שאף נוסע לא יצא עם גב תפוס.

גם במהלך הנסיעה ממשיכים לקפוץ גאדג'טים. למשל, ברכב יש מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, שבה גם ניתן לקבוע את המהירות, המרחק מהרכב שלפנים. יש פה גם שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה, כולל המיקום בנתיב ובמקרה חירום עצירה במהירות של עד 140 קמ"ש. אם לא שמתם לב, מדובר בנהיגה חצי–אוטונומית.

רמת הבטיחות כאן היא הכי גבוהה, ציונה 8, ואני משוכנע שאם היה אפשר לתת ציון גבוה יותר - היו נותנים. יש פה דברים שטרם ראיתי. ראיית לילה, למשל. פגשתי את זה בטנק מרכבה, אבל לא ברכב פרטי. למשל נסעתם אי־שם בצפון, בכביש חשוך ושועל עומד 200 מטר מהרכב. המצלמה תציג את האובייקט על המסך, תסמן אותו בצהוב אם הוא עדיין רחוק ותחליף לאדום אם הוא ממש מהווה סכנה.

יש פה מצלמת אינפרה־אדום שיושבת ממש על ההגה ומנטרת תנועת עיניים ועפעפיים ואמורה להתריע בזמן עייפות. לא הצלחתי להזניק אותה, אולי זיהתה שאני מרמה.

הצלחתי להגיע עם ה–DS לחיסכון בדלק של ליטר על כל 16 קילומטר, שזה בהחלט לא רע. מבחינת זיהום אוויר הוא עומד בדרגה 8, מרכז טבלה. האמת היא שאין כמעט סעיף שהוא לא נותן בו תשובה נכונה.

ה–DS 7 הוא רכב יותר מראוי, בטח עבור הישראלי שאוהב יוקרה. את השפע שלו אם תחפשו אצל הקולגות כנראה תמצאו רק ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה. אבל כדי לשבור את תקרת הזכוכית, ה–DS יצטרך לגרום לאנשים להבין שיש שחקן חדש והוא אינו דובר גרמנית, כי כשבעל הבית ישים את המפתחות על השולחן, בבית הקפה, רצוי שלא יהיה אחד שישאל "מה זה?".