לנהיגה צירפתי ג'יפאי עתיק. אחד שעוד נהג בתקופות שבג'יפ היה חור (במכל הדלק, כמובן), תקופות שבהן תנים היו מלווים ביללה את הדהירה על הדיונות והפדאיון ארבו בצדי הדרך. כשהוותיק ראה אותי מגיע לאסוף אותו עם הרנגלר “סהרה" המדוגם, זה היה כמו הרגע שהאדם הקדמון גילה בו לראשונה את האש, עולם חדש נגלה לפניו. צמרמורת, הוא תיאר את ההרגשה, לא פחות.

אני אומנם לא ג'יפאי בהגדרה, אבל אני בהחלט יכול להבין את חברי. למי שחצה את מדבר יהודה עם גרוטאות מעשנות, ג'יפ רנגלר ארוך, שמגיע ברמת גימור “סהרה" ומחירו 424 אלף שקל, הוא כמו חללית שפותחת בפניך את שעריה.

מג'יפ שהריפוד שלו קרוע ובלוי לריפודי עור הניתנים לחימום, בקרת אקלים מפוצלת לשני אזורים, מסך מולטימדיה מפונפן, כשהוא עוד זוכר שאת הניווטים הוא עשה עם המצפן שקיבל מסבא.

חכו, מה עם גג שנפתח בלחיצת כפתור, מערכת שמע מדוגמת של אלפיין, שכוללת שמונה רמקולים וסאבוופר? זה כבר לא ג'יפאי שהידיים שלו מיובלות אלא ג'יפאי אחרי טיפול מניקור.

עוד לפני שנכנסתי, התנעתי ויצאתי לפגוש את אותו חבר, שאלתי למי הג'יפ הזה מיועד. ההתניידות איתו בתל אביב היא כמו התנהלות של הלווייתן הכחול (היונק הכי גדול) בחנות חרסינה.

חתכתי מבוגרשוב לסמטאות הצרות של העיר שלא רוצה להפסיק. שם בין הפיקנטו לסמארט הסהרה עשה את דרכו כמו טנק שמפלס לו נתיב. הזעתי בעצבנות, רק לא לקלף בטעות איזה רוכב קורקינט חשמלי, כי לכלי הזה אין רחמים. עם משקל של שתי טונות פלוס הוא לא יותיר סיכוי.

האמת היא שהתחושה הראשונה כשנוהגים בסהרה היא של ביטחון. לא סתם הגדרתי אותו כטנק. יש משהו במאסיביות, במראה החיצוני, בעיצוב הפנימי שיוצר איזו קופסה אגרסיבית, קובייתית, שהדבר היחיד שיפרוץ אותה אולי יהיה אר־פי־ג'י. רק מה, ציון הבטיחות שהרכב קיבל במבחני הריסוק של היורו־נקאפ, שנערכו בסוף השנה שעברה, היה “נכשל". הוא זכה לכוכב אחד בלבד מתוך חמישה. כן, דווקא אותה קופסה שמשרה תחושת בטיחות־על.

הסהרה עוד מצויד בטיחותית. פה ניתן למצוא מנגנון בלימה בשעת חירום, מערכת בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על רכבים בשטח מת, ועל השמשה הקדמית תמצאו גם את הגאווה המקומית של מובילאיי. לא שאנחנו לא בעד כחול לבן, אבל מובילאיי מופיע כאן גם משום שלא תמצאו בין היתר מערכת התרעה על סטייה מנתיב, שהיא בין הפרמטרים שהם חובה. כשמשלמים 424 אלף שקל על רכב, מצפים שהוא ייתן מערכות מקוריות, פאר היצירה.

שוב עולה השאלה, למי מתאים הסהרה? ג'יפ הוא מותג אמריקאי ותיק, שגם ותיקי הצבא זוכרים את ג'יפי הוויליס ששימשו את צה"ל במשך עשרות שנים.

כעת ג'יפ משתייכת לקונצרן פיאט־קרייזלר ומייחדת את עצמה כרכב פרימיום, כי גם שם יודעים שעם כל הכבוד לנפלאות השטח, היום כל קיה רוצה להיות ג'יפ, וישיבה גבוהה היא שיא האופנה. אם הרכב יתאים את עצמו גם לשטח וגם לחיי היומיום, הוא בטח שיחק אותה.

אז בג'יפ אומנם שמרו את האופי הקשוח של השטח ובטח את היכולות שאליהן עוד נגיע, אבל גם פיזרו לא מעט אלמנטים שקשורים לנוחות הנהג ונוסעיו. לא רק ריפודי עור ומולטימדיה, אלא גם נוחות הנסיעה.

המרווח מלפנים ומאחור מאפשר נוחות מרבית, כולל זוויות ראייה מתאימות, ואני מדבר גם על הנוסעים ולא רק על הנהג. אם כבר יש טבע בחוץ, שכולם ייהנו ממנו. תא המטען גדול - 530 ליטר - ונוח להטענה, וגם הנסיעה בהחלט נוחה. 

אם יש דבר שלעתים הרג אותי בנהיגה ברכבי שטח, זה הנסיעות הארוכות. הקפיצים היו מחסלים אותי עוד בפאתי חדרה. בסהרה נסענו צפונה, חזרנו באותו יום למרכז, ושום תלונה לא באה. הרכב התגבר על מכשולים גם כשירדנו לשטח. אומנם לא מדובר בבולדרים ובאיתני הטבע, אבל שביל קליל כלל לא הרגשנו.

מה שכן, חייבים להדגיש - רעשים חודרים פנימה. כביש, רוח, מנוע. אין מצב שלא תדעו שאתם נמצאים בפעולה. מצד שני בשביל מה קנינו ג'יפ, בשביל אווירה סטרילית של חדר ניתוח? לא, שגם השכנים יידעו.

רנגלר מגיע אלינו עם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק טורבו, שמחליף את מנוע ה־V6 בנפח 3,600 סמ"ק, ובמקום 280 כ"ס בדגם הקודם כאן תמצאו 272 כ"ס. יש פה כמובן הנעה כפולה. המנוע מחובר לתיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים של ZF, שיודעת לעבוד קשה כשצריך. 

השינוי במנוע נועד גם לשיפור צריכת הדלק. אל תצפו למצוא כאן יכולות של רכב היברידי. סיימנו את היום עם ליטר בנזין על כל 8.3 קילומטר, וזה עדיין שיפור לעומת הדגם היוצא.

שוב נשאלת השאלה: למי הוא מיועד? אין ספק שמדובר ברכב נישה. מי שקונה רנגלר סהרה ומוכן להוציא עליו 400 אלף שקל פלוס חייב לאהוב שטח. מח"ט לשעבר שעשה מכה, מושבניק שמרוויח יפה. אנשים שבסופי שבוע ינצלו את החופש כדי לאתגר את עצמם, והג'יפ הזה מוכן להיות פרטנר נאמן. רק לא לשכוח את פק"ל הקפה והערגליות.

רנגלר הוא חיית שטח. עם כל הפרימיום והדאווין הוא מהר מאוד פושט מדים ומוכן לאתגר. יש פה כל הנתונים הנכונים: מרווח גחון של 24.2 ס"מ, זווית גישה 35.4 מעלות, זווית נטישה 30.7 מעלות. הוא יוכל במקרה הצורך לעבור מכשול מים בעומק 76.2 ס"מ. רק תנו לו.

לי יום אחד עם הלווייתן הכחול הספיק בעוד חברי, הג'יפאי, ירד ממנו מוקסם, שלא לומר מאוהב קשות. הרנגלר סהרה הארוך הוא רכב נישאי למביני עניין.

ציון האבזור הבטיחותי כנראה לא יטריד יותר מדי את המעריצים, כי בצבא הם נתקלו במכשולים יותר גדולים ובספארי בטנזניה לא ספרו את האריות והפילים. רכב למביני עניין מבוססים.

גלגלים רזרביים

קבוצת כלמוביל הציגה השבוע את הדור החדש של רכב הפנאי הקומפקטי מיצובישי ASX , שהדור היוצא שלו הצליח יפה ונמכרו כאן כששת אלפים יחידות שלו. מחירו של זה יחל ב־136 אלף שקל, והגרסה הבכירה תגיע ל־148 אלף שקל. ה־ASX מציג מראה אגרסיבי, מעודכן ומגיע עם מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, תיבה אוטומטית רציפה. הספקו 150 כ"ס ו־19.9 קג"מ. על פי אנשי מיצובישי, ביצועי הרכב שופרו, צריכת הדלק קיבלה דחיפה, ועל פי הנתונים היא מגיעה ל־14.7 ק"מ בנסיעה משולבת.

מיצובישי ASX. צילום: יח"צמיצובישי ASX. צילום: יח"צ

מה שלום טבלת מכירות הרכבים? ובכן את חודש אוקטובר סיימה קיה במקום הראשון עם מסירת 2,177 רכבים חדשים, כשמתוכם 1,491 רכבי SUV. במקום השני נמצאת טויוטה, ושלישית יונדאי. בטבלת המכירות, מתחילת השנה, יונדאי מובילה עם מסירת 37,416 רכבים, טויוטה במקום השני, וקיה במקום השלישי. בסך הכל המכירות בשוק הרכב ירדו ב־6% לעומת השנה שעברה, אבל טויוטה יכולה להמשיך לחייך עם עלייה של 29% במכירות לעומת 2018.

סבב נוסף במסגרת אליפות מרוצי ה־G1 סיריס, שבה משתתף הנהג הישראלי ירין שטרן, נערך בסופ"ש האחרון במסלול ואראנו די מלגרי שבצפון איטליה. שטרן, שמוביל את טבלת הנהגים, סיים במקום השלישי. המרוץ הקרוב יתקיים כבר הסופ"ש באיטליה, והוא יהיה האחרון לעונת 2019. במאבק על תואר האליפות שטרן מוביל על פני מיגל מאטוס בשמונה נקודות בלבד. נמשיך לעדכן.