רכב הוא כבר מזמן לא פתרון פונקציונלי להגעה מנקודה A לנקודה B. הוא כבר הרבה יותר מכך. חלקנו מבלים בו שעות רבות בכל יום, ועל כן הוא הופך למשהו שמזכיר קצת את הטלפון הסלולרי שלנו: גם הוא התחיל בצורך של שני אנשים לדבר, ואילו היום הוא כבר הפך להיות חלק מהמוח שלנו. ובכן, גם הרכב שלנו, אם תרצו, הופך אט אט למכשיר חכם נוסף.
אחת מהמגמות המעניינות והחדשניות בתחום הרכב לקראת 2020, הופכת את כלי הרכב שלנו לסוג של רופא בפוטנציה. או במילים אחרות: H to H - מהבית לבית החולים. לא להיבהל. זה לא בהקשר שעליו אתם חושבים.
"על פי המודלים החדשים, מערכת הבריאות מסתכלת עלינו על גבי מוניטור, ושואלת כל הזמן את השאלההיכן אפשר לנטר עוד חולים", אומר ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל. זה אומנם נשמע לכם כמו מדע בדיוני, אבל רוטמן נשבע שהטכנולוגיות, כולן פרי פיתוחן של חברות ישראליות, נמצאות בימים אלה בשוק: "בני אדם בכלל וישראלים בפרט, נמצאים הרבה מאוד שעות ביום ברכב. וזו אולי הסיבה שישראל מובילה בתחום הפיתוחים הללו באופן משמעותי ממדינות אחרות בעולם".
איך זה עובד? הבסיס הוא פשוט: מדובר בסנסורים שיודעים לנטר היום את מדד העייפות של הנהג או את מדד האלכוהול בדמו ויהפכו בעתיד הנראה לעין גם לסנסורים שיידעו לנתח את מצב הרוח של הנהג: אם הוא עצבני ולכן מועד יותר לעבירות תנועה. מה שיגרום לרכב להפעיל כל מיני פונקציות של נסיעה בטוחה יותר".
מגמה נוספת בתחום הרכב שקיימת כבר וצפויה להתגבר ב־2020, היא אופטימיזציה של התחבורה. כולנו חיים במדינת ישראל הפקוקה ומביטים בשעון רץ קדימה כשאנחנו עדיין תקועים בפקק, כמעט בכל שעות היום ולכל כיוון אפשרי. חברות (שוב, ישראליות כמובן) הצליחו לפתח סנסור שיודע לנתב בין אם בתוך הרכב ובין אם על ידי מצלמות בקטעי כביש מסוימים, את התנועה על פי עומסים ותנועה בשידור חי. "מדובר בתעדוף וניהול של תנועה" אומר רוטמן, "אם למשל יש עומס בקטע מסוים, המערכות יודעות לעשות ניתוח של התנועה ולשדר את תוצאותיה לחדר הבקרה כדי לנווט את התנועה בצורה טובה יותר".
בהקשר של אופטימיזציה של תנועה, אי אפשר שלא להתייחס לתחום התחבורה הציבורית שטעון שיפור בכל הנוגע לתדירות ומסלולי אוטובוסים. את אותו העיקרון של אופטימיזציה של התנועה יצרה החברה הישראלית אופטיבוס. תפקיד התוכנה הוא לזהות ביקוש בקווים מסוימים, כשעל פי הנתונים שהיא מקבלת, היא יודעת לכוון את האוטובוס הרבה יותר מהר לתחנה. גם כאן זה נשמע כמו חזון אחרית הימים, אך מדובר במציאות שכבר עתה קורמת עור וגידים בשטח.
גם בתחום הרכבים החשמליים אפשר להמר על התפתחויות טכנולוגיות נוספות: חברת אלקטריאון יזמה פתרון להקלה על הצורך בהטענה תכופה של הסוללה. לחברה יש כבר שיתוף נרחב עם עיריית תל אביב וכמו כן, אוטובוס חשמלי שיחל לפעול בשנה הבאה על סמך העיקרון הבא: במקום סוללה, לוחות של חשמל אלקטרו־מגנטיים מותקנים מתחת לאדמה, מתקשרים עם לוח שנמצא ברכב (פרטי או אוטובוס) ובכך נחסך הצורך בהטענה. אין קווי חשמל או סוללה בתוך האוטובוס שצריך לטעון כל הזמן.
בין כל הטכנולוגיות החדשות והמלהיבות, נדמה שנושא אחד קצת הוזנח בשנה החולפת, והוא צפוי לתפוס יותר תשומת לב בשנה הבאה: בטיחות בדרכים. אין ספק שצריך לטפל בנושא הזה בשני אופנים, האחד: התנהגותי, והשני: ברמה הטכנולוגית. ד"ר רוטמן: "כיום יש כבר פיתוחים של חברות שלא מסתכלים רק על מערך הבטיחות של הרכב עצמו, אלא הם מביאים בחשבון את כל המרחב הציבורי, שכולל גם אופניים חשמליים, קורקינטים והולכי רגל. לכולנו יש בכיס את הטלפון הסלולרי שבשימוש ופיתוח תוכנה נכונה גם יכול להתריע, לקשר בין כלי התחבורה להולכי הרגל ואף למנוע תאונות דרכים".
ואי אפשר לסכם את המגמות החמות מבלי להתייחס למכונית האוטונומית. "כרגע אנחנו נמצאים בשלב של לבל 2, עדיין לא מדובר על רכב אוטונומי באופן מלא, שהוא לבל 5 והצפי להגעתו תהיה רק בעוד עשור" מסביר רוטמן "אבל כבר בתקופה הקרובה אנחנו צופים שהשיחות על הרובוט־טקסי לצורך העניין יתחילו לתפוס תאוצה בכל הנוגע לפיתוח המודל העסקי, ויש פה בהחלט בשורה משמעותית לשוק בשנים הקרובות".
אחת מהמגמות המעניינות והחדשניות בתחום הרכב לקראת 2020, הופכת את כלי הרכב שלנו לסוג של רופא בפוטנציה. או במילים אחרות: H to H - מהבית לבית החולים. לא להיבהל. זה לא בהקשר שעליו אתם חושבים.
"על פי המודלים החדשים, מערכת הבריאות מסתכלת עלינו על גבי מוניטור, ושואלת כל הזמן את השאלההיכן אפשר לנטר עוד חולים", אומר ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל. זה אומנם נשמע לכם כמו מדע בדיוני, אבל רוטמן נשבע שהטכנולוגיות, כולן פרי פיתוחן של חברות ישראליות, נמצאות בימים אלה בשוק: "בני אדם בכלל וישראלים בפרט, נמצאים הרבה מאוד שעות ביום ברכב. וזו אולי הסיבה שישראל מובילה בתחום הפיתוחים הללו באופן משמעותי ממדינות אחרות בעולם".
איך זה עובד? הבסיס הוא פשוט: מדובר בסנסורים שיודעים לנטר היום את מדד העייפות של הנהג או את מדד האלכוהול בדמו ויהפכו בעתיד הנראה לעין גם לסנסורים שיידעו לנתח את מצב הרוח של הנהג: אם הוא עצבני ולכן מועד יותר לעבירות תנועה. מה שיגרום לרכב להפעיל כל מיני פונקציות של נסיעה בטוחה יותר".
מגמה נוספת בתחום הרכב שקיימת כבר וצפויה להתגבר ב־2020, היא אופטימיזציה של התחבורה. כולנו חיים במדינת ישראל הפקוקה ומביטים בשעון רץ קדימה כשאנחנו עדיין תקועים בפקק, כמעט בכל שעות היום ולכל כיוון אפשרי. חברות (שוב, ישראליות כמובן) הצליחו לפתח סנסור שיודע לנתב בין אם בתוך הרכב ובין אם על ידי מצלמות בקטעי כביש מסוימים, את התנועה על פי עומסים ותנועה בשידור חי. "מדובר בתעדוף וניהול של תנועה" אומר רוטמן, "אם למשל יש עומס בקטע מסוים, המערכות יודעות לעשות ניתוח של התנועה ולשדר את תוצאותיה לחדר הבקרה כדי לנווט את התנועה בצורה טובה יותר".
בהקשר של אופטימיזציה של תנועה, אי אפשר שלא להתייחס לתחום התחבורה הציבורית שטעון שיפור בכל הנוגע לתדירות ומסלולי אוטובוסים. את אותו העיקרון של אופטימיזציה של התנועה יצרה החברה הישראלית אופטיבוס. תפקיד התוכנה הוא לזהות ביקוש בקווים מסוימים, כשעל פי הנתונים שהיא מקבלת, היא יודעת לכוון את האוטובוס הרבה יותר מהר לתחנה. גם כאן זה נשמע כמו חזון אחרית הימים, אך מדובר במציאות שכבר עתה קורמת עור וגידים בשטח.
גם בתחום הרכבים החשמליים אפשר להמר על התפתחויות טכנולוגיות נוספות: חברת אלקטריאון יזמה פתרון להקלה על הצורך בהטענה תכופה של הסוללה. לחברה יש כבר שיתוף נרחב עם עיריית תל אביב וכמו כן, אוטובוס חשמלי שיחל לפעול בשנה הבאה על סמך העיקרון הבא: במקום סוללה, לוחות של חשמל אלקטרו־מגנטיים מותקנים מתחת לאדמה, מתקשרים עם לוח שנמצא ברכב (פרטי או אוטובוס) ובכך נחסך הצורך בהטענה. אין קווי חשמל או סוללה בתוך האוטובוס שצריך לטעון כל הזמן.
בין כל הטכנולוגיות החדשות והמלהיבות, נדמה שנושא אחד קצת הוזנח בשנה החולפת, והוא צפוי לתפוס יותר תשומת לב בשנה הבאה: בטיחות בדרכים. אין ספק שצריך לטפל בנושא הזה בשני אופנים, האחד: התנהגותי, והשני: ברמה הטכנולוגית. ד"ר רוטמן: "כיום יש כבר פיתוחים של חברות שלא מסתכלים רק על מערך הבטיחות של הרכב עצמו, אלא הם מביאים בחשבון את כל המרחב הציבורי, שכולל גם אופניים חשמליים, קורקינטים והולכי רגל. לכולנו יש בכיס את הטלפון הסלולרי שבשימוש ופיתוח תוכנה נכונה גם יכול להתריע, לקשר בין כלי התחבורה להולכי הרגל ואף למנוע תאונות דרכים".
ואי אפשר לסכם את המגמות החמות מבלי להתייחס למכונית האוטונומית. "כרגע אנחנו נמצאים בשלב של לבל 2, עדיין לא מדובר על רכב אוטונומי באופן מלא, שהוא לבל 5 והצפי להגעתו תהיה רק בעוד עשור" מסביר רוטמן "אבל כבר בתקופה הקרובה אנחנו צופים שהשיחות על הרובוט־טקסי לצורך העניין יתחילו לתפוס תאוצה בכל הנוגע לפיתוח המודל העסקי, ויש פה בהחלט בשורה משמעותית לשוק בשנים הקרובות".