׳מגיפת הקורונה הביאה איתה מציאות חדשה לישראל׳. זה כנראה אחד המשפטים שממחישים הכי טוב את המונח ׳לשון המעטה׳, שהרי שגרת יומם של תושבי ישראל (ושל כל העולם, בעצם) השתנתה לחלוטין לפני חודשיים בערך, ועד להודעה חדשה כולנו נאלצים ליישר קו לפי היומיום החדש.
אחד התחומים שבוודאי השתנה מאוד הוא כל תחום ההתניידות שלנו כאזרחים. נכון, בימים של סגר על חלקים גדולים באוכלוסייה - שלא לדבר על הנחיות ריחוק חברתי - רוב ההתניידות שאנחנו מבצעים היא בין חדרי הבית השונים (עם עצירות התרעננות במקרר, כמובן), אבל מפעם לפעם מתעורר הצורך להרחיק קצת יותר מפתח הבית.
כמובן שהדברים אמורים בעיקר עבור מי שמוגדר כעובד חיוניֿ, או במקרים של יציאה למטרות רכישת מזון או תרופות, אבל בשורה התחתונה גם בתקופה זו אנחנו נאלצים לפעמים להסתמך על עוד פתרון מעבר למה שכבר הכרנו. הסיבה המרכזית לכך היא צמצום רציני באפשרויות התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה.
אלו מבינכם שמחזיקים ברכב פרטי כבר ודאי שמו לב שבמהלך משבר הקורונה עיקר ההוצאות על אחזקת הרכב הן אלו הקשורות לביטוח שלו, שהרי צריכת הדלק אצל רובינו הצטמצמה באופן דרמטי, ושפתאום בעיות כמו פקקים נראות כמעט דמיוניות. במובן הזה, העניינים מתחילים להסתבך עבור מי שאין בבעלותו רכב פרטי.
מכאן בעצם רק נותר לאחל לכולנו שעד מהרה נוכל להתנייד בדיוק כמו שאנחנו רוצים, לאיזה מרחק שנרצה, ולטובת כל מטרה העולה בראשנו.
התרעות פיקוד העורף