תמיד כשאני מספר לילדים שאני מאלה שנסעו ברכבים לא ממוזגים, אני מרגיש מה זה זקן. עוד רגע אורז מזוודה בדרך לבית גיל הזהב, קומה ראשונה מעל החוג לפילאטיס. אבל יש גם רגעים שבהם אני שואל את עצמי, בעיקר בימי חמסין, “איך לעזאזל נסענו אז?". ים המלח, אילת, טבריה - באמצע אוגוסט. בטח החום והלחות דפקו לנו חזק את מערכת ההפעלה.

למה ההקדמה הזו? כי לפני שבועיים, באחד הימים החמים הכי מטורפים, מהימים שאלוהים התחיל בהכי חם ואז הגביר, דווקא אז יצאנו לברביקיו אצל חברים בטבורו של הנגב.

כן, זה בערך היה כמו משימת ההתאבדות של טייסי הקמיקאזה היפנים במלחמת העולם השנייה. או שלא, אם אתם נוסעים לאירוע כזה וגם חוזרים עם ג'יפ מרצדס GLE 350d. אל תדאגו, הוא לא שלי. לא הייתי ממש מתנגד, רק כמה שחפרתי בחשבון הבנק לא מצאתי שם 700 אלף שקל פנויים, אבל למי שיש לו - אני מה זה מפרגן. פנה מקום, אני בקרוב מגיע עם מזוודה ומסמכי אימוץ.

זה לא סתם ג'יפ גדול ממדים, זו הרגשה חמימה של בית. אתם יכולים לשבת בפנים, כשהמיזוג עובד בפול ווליום ומערכת השמע המופלאה מפיצה צלילים מדויקים, ומצדכם, שהעולם יישרף. טוב, לא יישרף, אבל לפחות יפנה לכם מקום. יש לרכב הזה נוכחות שמשדרת שאתם לא יכולים להיות סתם אחד ולנהוג בו. אתם צריכים להיות בדרגת מנהל בכיר ומעלה, יזם כריש, או מהמר בר מזל. אם אתם בסך הכל דגי רקק, הוא לא ייפתח, בטח לא יניע.

מרצדס GLE 350d (צילום: יצרן)מרצדס GLE 350d (צילום: יצרן)

זה רכב מסיבי, שרירי, לא מתחנף לסביבה ולאיכותה. חציתי איתו את יפו באמצע היום, וראיתי את מבטי ההערכה שעפו, ההנהונים בסגנון “תיסלם, אחי", ולך תספר שאתה כלל לא שייך. מה זה לא שייך? אני גר במרכז תל אביב, וזה רחוק מלהיות אזור המחיה של הדינוזאור הזה. אם הדור היוצא היה גדול, אז זה כבר התארך ב־10.5 ס"מ (492 ס"מ), בסיס גלגליו צמח ב־8 ס"מ (299 ס"מ). תוסיפו משקל של 2,235 ק"ג ותבינו שהברנש צריך רחוב משלו או לפחות חצי כפר (שמריהו).

אז כמו שסיפרנו, ביום הכי חם של השנה, שבו אפילו הציפורים הפסיקו לצייץ, נסענו דרומה. העולם התאדה ולא הרגשנו. יש בג'יפ אפשרות לשבעה מקומות, מרווח לא רע לאלה שנדחקו לאי־שם מאחור, אבל לא כמו זה של שתי השורות הקדמיות.

ליושבים מלפנים יש שפע מקום, זוויות ראייה נוחות ואפשרות ליהנות מסאן־רוף לאורך כל הרכב, רק שביום שרבי כזה מי בכלל חשב לנסות אותו. כל מה שחיפשנו זה קצת צל. לא פעם סיפרתי שאני מתפעל מהעיצוב הגרמני. בניגוד לאופי של הגרמנים ולמוניטין שיצא להם, כמעט מרובעים, מרצדס עובדת על שיא האלגנטיות. מסך המולטימדיה שמגיע בחתיכה אחת, עם לוח המחוונים, הוא כנראה היפה ביותר שיש היום בשוק, אולי יחד עם זה של וולוו, והוא נתמך בעברית ומאוד ידידותי וקל לתפעול.

יש אפשרויות רבות לשליטה במערכות הרכב באמצעות מגע: במסך, בגלגל ההגה ואפילו בפד ליד משענת הנהג. על האפשרות האחרונה אני לא מת, משום שצריך עדינות של שען, ואני יותר בכיוון של מוסכניק. תא הנוסעים משדר עושר, אבל לא כזה שמנקר עיניים. רמה מאוד גבוהה של איכות וחומרים, עד שכל מה שבא לכם זה להביא עציץ, כמה חפצים ולעבור לגור שם.

התחלנו להדרים בשיא הסטייל. לרכב יש המון כוח, כך שממש חייבים להיות רגישים איתו. מנוע 3,000 סמ"ק דיזל, הנעה כפולה קבועה, הספק של 272 כ"ס ומומנט קטלני של 60 קג"מ שמופיע כבר ב־1,200 סל"ד. מה זה אומר? שהבית הזה נוסע מהר גם אם לא תבקשו. הוא אולי נראה כבד ומסיבי, אבל ההאצה שלו מ־0 עד 100 קמ"ש היא תוך 6.6 שניות.

מרצדס GLE 350d (צילום: יצרן)מרצדס GLE 350d (צילום: יצרן)

זה אומנם מנוע דיזל, אבל שום רעש נלווה לא הסגיר זאת. הנסיעה הייתה חלקה ונעימה בסיועה של תיבה אוטומטית בעלת תשעה הילוכים. לא תרגישו ותגיעו למהירויות גבוהות. זה כל כך מטעה, כי אחיזת הכביש היא מהלופתות, והמתלים כאן יודעים להתמודד היטב עם מהמורות ובורות. מודה שלעתים הם עובדים על הצד המרוכך מדי, אבל די מהר נכנסים לרוטינת שיוט ומתפללים שאין שוטר ליד.

לרכב הזה יש כמובן יכולות מתאימות לירידה לשטח, לחיצת כפתור תגביה את הגחון בשישה סנטימטרים, אבל כבר אמרתי שמביקוריי בדיונות, מעטים המקרים שבהם פגשתי ברכבים ב־700 אלף שקל שפושטים את החליפה ומדליקים מדורה. שבילי קק"ל הוא בטח לא יספור. ברכב יש דגש חזק על נושא הבטיחות. רמת האבזור כאן היא גבוהה וזוכה לציון הגבוה 7, והיא כוללת בין היתר בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת מתקנת מפני סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית בזמן חירום.גם מבחינת צריכת הדלק אפשר היה להתרשם. עם כל הגודל, המשקל והעוצמה מנוע הדיזל חיסל ליטר על כל עשרה קילומטר, שזה בהחלט לא רע. בעניין זיהום האוויר כבר רשמנו פחות הצטיינות, דירוג 15 ותחתית הטבלה.

חזרנו לתל אביב במצב צבירה הרבה יותר נעים וידידותי מהתחזית החמה שאיימה לשרוף. ככה זה כשיש רכב שכל הדרך מפנק, עוטף ומלטף. האם הייתי רוצה כזה לעצמי? הפיתוי הוא להגיד “כן" בפה מלא, אבל אני מעוניין להישאר במעמד של “לראותו בלבד". מעדיף את הרכב שלי הרבה יותר צנוע ונחבא אל הכלים. טאלנט כזה הוא לא רק ג'יפ מרצדס, הוא סמל סטטוס, רואים אותו על הכביש ויודעים בדיוק למי הוא שייך.

גלגלים רזרביים
פאן, פאן, פאן. דלק מוטורס התחילה לשווק את מיני קופר SE, זאת אומרת את הגרסה החשמלית של הקופר (בתמונה למטה). המשמעות היא שעם תגובתו הזריזה של המנוע החשמלי והספק של 184 כ"ס יש כאן רכב מהיר ותזזיתי. האצה מ־0 עד 60 קמ"ש תוך 3.9 ש', או מ־0 ל־100 קמ"ש ב־7.3 ש'. בניגוד ללא מעט רכבים חשמליים, כאן עליית המשקל, בגלל הסוללות, היא מינורית. 85 ק"ג בלבד יותר מהדגם הרגיל. המיני הזו יכולה לעבור מטעינה לטעינה מרחק של 235 ק"מ, והיא תוצע ברמת גימור אחת שמחירה הוא החל מ־239 אלף שקל. יצא לי לנהוג בה בקטנה, ואפשר היה לקרוא לזה חוויה.

מיני קופר SE (צילום: יחצ)מיני קופר SE (צילום: יחצ)

חברת טלקאר הודיעה שהיא מתחילה לשווק את קיה נירו פלאג־אין המעודכן. זאת אומרת מתיחת פנים הכוללת בין היתר פגושים חדשים מלפנים ומאחור, שינויים בתאורה, חומרי דיפון איכותיים, בלם חניה אלקטרוני ובקרת שיוט חכמה. המחיר מעניין ומתחיל ב־150 אלף שקל. קיה נירו הרגיל נחשב לאחד הרכבים הפופולריים בארץ, והגרסה הזו משלבת בין מנוע בנזין 1,600 סמ"ק למנוע חשמלי. על פי היצרן תוכלו לחסוך הרבה, זאת אומרת נסיעה למרחק של 100 ק"מ בסיוע של 1.3 ליטר בנזין בלבד.

רק דיברנו על רכבים חשמליים ונטענים, ואפקון תחבורה חשמלית זכתה במכרז של עיריית חולון ותציב ברחבי העיר 30 עמדות לטעינת רכבים חשמליים. התקנת העמדות צפויה להתחיל בחודשים הקרובים. העמדות יוצבו בחולון ברחובות ובחניונים. מדובר בעמדות AC בהספק של KW 22, ובכל עמדה יהיה ניתן לטעון בו־זמנית שני רכבים. מחיר הטעינה צפוי להיות פחות משקל ל־1 קוט"ש, והטעינה תופעל באמצעות אפליקציה.