המושג "פיק־אפ טראק" מקושר אצלי עם רכב קבלן מאובק, שבארגז מאחור מונחים להם שקי מלט שהוא צריך להביא לאתר הבנייה בראשון ובקבינה שמלפנים כל כך מלוכלך, שמשרד הבריאות הוציא צו סגירה מנהלי עד להודעה חדשה. זה לא ידהים אתכם לשמוע, אבל אין פה תרבות פיק־אפים כמו זו שתפגשו אצל ציידי התנינים בביצות של לואיזיאנה. אנחנו אנשי הרכב הסגור, היעני־שטח. ארבעה קירות, בגאז' עמוק ומיזוג מרכזי, מוכנים ומזומנים לבולדרים שבין תל אביב לרמת השרון.  

אבל חכו רגע עם הסקת המסקנות הסופיות. אם בשבוע שעבר הצגנו בפניכם את הלנד רובר דיפנדר המפונפן, פאר רכבי השטח היוקרתיים, שמחירו מתחיל ביותר מ־400 אלף שקל, כקונטרה (טוב, לא בדיוק) כלמוביל הנחיתה את המיצובישי טריטון, פיק־אפ שמגיע לא רק בגרסה הרגילה אלא גם בגרסת פרו. מדובר בגרסה מאובזרת מכף רגל ועד ראש ומיועדת לשטח הקרבי. מחיר הטריטון מתחיל ב־235 אלף שקל, פחות מרכבי הקצפת, כפי ששמתם לב.

אז נכון שלהשוות בין הדיפנדר לטריטון זה כמו להשוות בין לחם שחור וחלב עמיד. אבזור, רמת גימור, קהל לקוחות, אבל בואו נניח שאנחנו רוצים לנסוע לטיול לעומקו של מדבר יהודה, אני מדבר איתכם על הר מונטר ועל ירידה לסיבוב המוות המזדחל לאטו לעבר נחל דרגות. האם שם, בהארד קור, הפיק־אפ ישרוד או יניף דגל לבן?

שעת בוקר, השמש כבר התמקמה במרכז השמיים, ואנחנו מחוץ לקדר הישנה. אם לא עופר אוגש, המדריך המיומן, כנראה לא הייתי יודע שיש לקדר אגף חדש. אז הנה עדכנו את המפות בנקודה מרתקת, דרומית למעלה אדומים. עמדנו שם, שורה ארוכה של טריטונים חדשים שביקשו לרדת לעומק המדבר. פיק־אפים ללא חבילת שיפור, אבל בעלי יכולות שטח מוכחות וכאלה עם חבילת פרו, שמיד נרחיב עליהן.

מיצובישי טריטון (צילום: רונן טופלברג)מיצובישי טריטון (צילום: רונן טופלברג)

יש בטריטון משהו כל כך גברי ולא מתנצל על זה. הוא קשוח, אגרסיבי וגרסת הפרו בכלל משפצרת אותו לדרגת אודישן לסרט ההמשך של "מקס הלוחם בדרכים". גרסת הפרו מוסיפה כל טוב. תחשבו שהרכב שנהגתי בו היה שחור וקיבל כתוספת חישוקי סגסוגת שחורים, גריל שחור. הכל שחור, סופר מיליטנטי. רק היה חסר דגל שודדי ים מעל ותת־מקלע בארגז כדי להבהיר עם מי יש לנו עסק.

הגרסה הזו מותאמת שטח, והיא כוללת בתוכה גם הגבהה של הרכב ב־5 ס"מ, שגם מופיעה ברישיון. זה הודות לסט קפיצים מבית פדרס ובולמי זעזועים של בילשטיין וכמובן צמיגי ALL TERRAIN של פירלי. לכל השפצור הזה מתווסף מיגון גחון מלא (חבילת שישה חלקים), שאחרי יום מתיש במדבר הבנו כמה הוא נחוץ. על חבילת הפרו צריך כמובן לשלם תוספת למחיר הרכב. מחיר המחירון שלה הוא 35 אלף שקל, אבל כרגע, במחיר השקה, מדובר ב־20 אלף שקל. בשביל חיות שטח, זו תוספת שראויה בהחלט למחשבה.    

נסענו למדבר על הכביש המהיר, ומיד נגיד שגרסאות הטריטון, הדקאר והדזרט, ללא השפצורים, הן גם מצוינות. לא פעם נסיעה בטנדרים יכולה לפרק לנוסעים את הישבן. זה בגלל המתלים הקשיחים, והישיבה הלא ממש נוחה. כאן לא נרשמו תלונות. אומנם לא מדובר בלוקסוס שקיבלנו בדיפנדר, אבל גם לא בטרקטור מקרטע.

זה הרי לא רכב שיימכר בהמוניו, מדובר בכמה מאות יחידות בשנה, אבל בכלמוביל מבקשים מהנהגים לשים לב שלא מדובר רק בסוס עבודה, אלא גם בפרטנר לחוויות בסופי השבוע. וכדי להוכיח זאת, הגיע הרגע להפליג לתוך עומקו של המדבר הלוהט. זה התחיל בגיהוץ שבילים לחימום הקנה. הטריטון - בעל מנוע טורבו־דיזל, הנעה כפולה, בנפח 2,200 סמ"ק והספק של 150 כ"ס - אפילו לא פיהק כשחלף ליד עדר גמלים בדהרה. הוא אכל בתיאבון את האבנים הקטנות וגם את הגדולות יותר, אבל לא בשביל כסף קטן הביאו אותנו למפגש הפסגה על הר מונטר.

מיצובישי טריטון (צילום: רונן טופלברג)מיצובישי טריטון (צילום: רונן טופלברג)

אני לא יודע אם זה היה בירידה לבקעת הורקניה או בסיבוב המוות שיורד לנחל דרגות, אבל שם כבר הטריטון החל להזיע ובמיוחד הנהג שישב בתוכו. גלגלים הונפו באוויר, חווינו הצלבות מטורפות, עשה רושם שעוד רגע נכריז על התהפכות מפוארת, אבל הטריטון חלף גם על פני המכשול הזה והשאיר אותנו בחיים. ליודעי דבר צריך לספר במספרים: זווית שיפוע הצד שהטריטון יכול להתנהל בה היא 45 מעלות, זווית הגישה היא 30 מעלות, וזווית הנטישה 22 מעלות. שם, בתוך השטח, אפשר היה להבין למה נועדו כל המיגונים, ההגבהות, הקפיצים המשודרגים, ובטח הצמיגים שמעניקה חבילת הפרו.

הסלעים שעליהם פסחנו לא גרמו לנזק מיוחד, החבטות הקלות שנשמעו בתא הנוסעים לא ממש השפיעו. יצאנו מערבות נחל קדרון, חתכנו לנבי פודרה, כפי שקראנו לו בצבא, או נבי מוסא כפי שאתם מכירים, בירידה לים המלח - בריאים, מאובקים ושלמים.

צריך כמובן לספר שברכב המשודרג יש לא מעט אמצעי בטיחות מתקדמים כמו מערכת בלימה אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב וזיהוי כלי רכב בשטח מת. הטריטון התגלה כרכב שאין לו בעיה להתנהל בחולות ואין לו גם קושי מיוחד להזדנגף במרכז. הוא לא מחרב נסיעות, כמו לא מעט טנדרים, בידוד הרעשים בהחלט סביר, ואפילו שתיית הדלק היא לא ברמת אלכוהוליזם מתקדם. מי שמחפש גיוון בחיים ורוצה להחליף את הג'יפון המסורתי בפיק־אפ איכותי, יש פה בהחלט אפשרות לשידוך.

אם אתם הולכים על חבילת הפרו, זה בכלל ישדרג את מעמדכם. השאלה היא אם אחרי שבוע עבודה מאומץ תבקשו לרדת עם רכבכם גם לסיבובים מסוכנים והצלבות פראיות במדבר? הטריטון יכול, אפילו רוצה, השאלה היא אם גם אתם בעניין.
 
גלגלים רזרביים
אחרי שסיפרנו על רכב עבודה, באגף היוקרה השיקה השבוע כלמוביל שני דגמי פנאי־שטח של מרצדס: GLA ו־GLB, האחרון מכיל שבעה מקומות. ה־GLA (בתמונה למטה) מצויד במנוע טורבו־בנזין בנפח 1,300 סמ"ק, ארבע בוכנות, בעל הספק של 163 כ"ס ויכולת האצה של 8.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש.

ממדי הרכב שונו, לפחות בגובה, שם זכה לתוספת של 10.4 ס"מ, מה שמגביה גם את תנוחת הנהיגה ב־9.7 ס"מ. ה־GLB יגיע בשתי גרסאות של מנועים. אחד בעל הנעה קדמית, מנוע 1,300 סמ"ק והספק של 163 כ"ס. הבכיר יותר הוא בעל הנעה כפולה, מנוע בנפח 2,000 סמ"ק ויכולת לספק 224 כ"ס. מחיר ה־GLA יחל ב־289 אלף שקל, ואילו ה־GLB ב־350 אלף שקל.

מרצדס GLA 1 (צילום: יחצ)מרצדס GLA 1 (צילום: יחצ)

השקה מעניינת נוספת, הפעם של דלק מוטורס שהנחיתה את הפורד אקספלורר החדש שמגיע עם מערך מתקדם של שבעה מצבי נהיגה לכביש ולשטח ומחירו 355 אלף שקל. ראשית, מדובר ביחידת הנעה חדשה. מנוע טורבו־בנזין בנפח 2,300 סמ"ק, תיבה אוטומטית פלנטארית בת עשרה הילוכים ויכולת להפיק 300 כ"ס. מה שמרשים במיוחד הוא שבסיס הגלגלים גדל בלא פחות מ־16 ס"מ ועומד כעת על 302 ס"מ. לטובת הרושם, כדאי שתדעו שמ־1991 ועד היום יוצרו יותר מ־7.6 מיליון יחידות של האקספלורר.

נסיים בספורט מוטורי, שמפיץ ארומה של שגרה. בסוף השבוע שעבר נערך בערד מרוץ סיבולת שנמשך שלוש שעות ברציפות. 14 מכוניות, 36 נהגים ומסלול לוהט אחד. בקטגוריית רכבים עד 1,600 סמ"ק ניצח צוות שכלל את אייל דוראון, חגי פארן ואלון דאי, שנהגו בפיג'ו 208 רייסינג.