"בשנת 2020 הוצאנו 1,200 ימי טיול בארץ כשבשנה רגילה אנחנו מוציאים 500 בארץ ו־500 בחו"ל" סיפר לי עופר אוגש, מנהל חברת אתר השטח 4X4 ומדריך טיולים ברכבי שטח, אופנועים ורייזרים, כשעשה את דרכו חזרה למרכז אחרי רכיבה של 180 ק"מ באופניים במדבר. "השטח עמוס לעייפה בכל סוגי הג'יפים והכלים, ובשנה החולפת ראינו פריחה גדולה מאוד גם בתחום הטרקטורונים, האופנועים והאופניים, שם אפילו יש בעיות אספקה, וכדי לקבל זוג אופניים מהר צריך להיות קצת קומבינטור".

הקורונה הייתה מכה עצומה בכנף למדריכי הטיולים ולמי שהוציא נסיעות אקסטרים בשטח לחו"ל עם קהל יעד ישראלי שרעב לריגושים, "בתחילת הקורונה נקלענו למצב שהחזרנו כסף עבור 26 טיולים בחו"ל שכבר שולמו. כדי לישון טוב בלילה, החלטתי שאנחנו מחזירים את הכסף", מספר אוגש. "אספתי את המדריכים שלי ואמרתי להם: 'חברים, העולם השתנה, לא יודע לכמה זמן אבל אנחנו צריכים להעביר את המיקוד שלנו לישראל כי יש לנו תשתית טובה'. והנה, אנחנו מסיימים את 2020 עם פחות רווח אומנם אבל עם יותר ימי הדרכה, אנשים גילו את השטח בישראל. המענקים עזרו לגשר על ההחזרות של הכסף והירידה בנתח הרווחים, אבל הצלחנו לסיים את 2020 כשאנחנו משלמים משכורות לכולם. רווח זניח. אבל אין לי תלונות. עצם זה שאנחנו עוברים את שנת הקורונה כשאנחנו על הרגליים ופעילים ולא מפטרים אף אחד - מצבנו טוב".

אם בעבר טיולי השטח, או כמו שהישראלים אוהבים לכנות אותם: טיולי הג'יפים, היו מנת חלקם של אוכלוסייה מצומצמת, עשירה וחובבת אקסטרים, שנת הקורונה הביאה למהפך. "אנשים לא יוצאים לחו"ל, נשאר כסף פנוי. מכירות הרכב לא נפגעו והחברות ממשיכות למכור כלי רכב באותו טירוף אופייני", מוסיף אוגש, "מדינת ישראל עוברת את המשבר הזה, לפחות על פניו, בצורה טובה, יכול להיות שזה יעלה לנו בעתיד, אבל שכבת האנשים שעבדה בשנה החולפת קנתה רכבים, והיא חיפשה לעשות משהו. המשהו הזה הגיע בדמות טיולים בשטח ובכביש".

אתה נתקל באוכלוסייה אחרת מהרגיל?
"זה מרחיב את האוכלוסייה מכל הכיוונים. נניח, הדיפנדר 90 שהושק השנה, הוא רכב שטח שמחירו מתחיל ב־500 אלף שקל. מצד אחד, מדובר ברכב לבעלי יכולת ומנגד ברור שלנדרובר לא מייצרים רק לישראלים, אלא מזהים את העלייה בשוק ה־4X4 ברמה עולמית, את הפוטנציאל והצורך ברחבי יוקרה, והם מוכרים אותו בטירוף גם בארץ. מצד שני את יכולה לראות את סוזוקי וסובארו, גם אצלם המכירות בשיגעון כי הרכב זול יותר, ומי שמשקיע, רוצה לבזבז את הכסף שלו בחוויות. תחליף מצוין למי שהיה רגיל לטוס לחו"ל ומצא את עצמו שנה שלמה בארץ".

עופר אוגש (צילום: פרטי)עופר אוגש (צילום: פרטי)

הגודל כן קובע

"כלי הרכב המודרניים, מלבד העובדה שהם מפנקים ובעלי יכולות כביש, יש לחלקם יכולות שטח גבוהות, מה שמנגיש את השימוש גם למי שלא מומחה באקסטרים", מסביר אוגש לכותבת כתבה זו, שגם היא מצאה את עצמה לפני כמה שבועות בחוויית שטח שלא הכירה לפני כן. "כך או כך, מי שקונה רכב שטח אמיתי זה גם אחד שמנצל אותו, אחרת הוא לא היה קונה דיפנדר או לנדקרוזר אלא סובארו. הוא לא בהכרח היה עושה עם הדיפנדר מסע אקסטרים במדבר כי זה יותר קיצוני ויותר קשה. אבל הוא כן ייסע איתו למקומות שלג'יפון העירוני הרגיל אין סיכוי לעבור בהם".

ישראלים אוהבים מותגים, אתה חושב שהטרנד של טיולי השטח הוא דבר חולף?
"בלי קשר לטיולים עצמם, אנשים אוהבים לקנות רכבים גדולים שנראים כמו ג'יפים, זה קודם כל. ברובם, אגב, יש רק הנעה קדמית, אבל לרוב האנשים זה מתאים. נניח פג'ו 3008, זה לא ג'יפ אבל הוא נראה נפוח ואת יושבת גבוה. לפני 20 שנה היו מוכרים הרבה כלי רכב 4X4 עם יכולות שטח, אבל התחזוקה שלהם יקרה מאוד, והיום לא כולם עומדים בתקנים, אז החברות משיקות גרסאות חדשות או שהן שומרות על השמות המיתולוגיים, אבל הטכנולוגיה משתכללת ומונגשת".

ובכל זאת, היבואנים מבינים שהם צריכים לבדל את עצמם, היצרנים תופסים פלח שוק ייחודי ושם הם נמצאים, "בקטגוריה של דיפנדר למשל אין עוד רכב כזה כי זה שוק נישתי מאוד, גם לסובארו או לטויוטה אין מתחרים. אם אני רוצה רכב שטח בטווח מחירים של נניח 100 אלף שקל, אני נחשף רק לרכב אחד, אין לי יותר".

רכב שלישי

כמו אוגש, גם יואב קווה, שהקים את "שבילים", מהחברות המובילות לטיולי 4X4, חווה את העלייה בביקוש לטיולים בשנה האחרונה. קווה מסביר שלא מדובר באקסטרים בלבד, "אנחנו רואים אנשים שרוצים במגבלות הקורונה לצאת לטבע בקפסולות משפחתיות. תופעה נוספת שהבחנתי בה היא שרכב שטח הפך להיות רכב שלישי למשפחה, שמיועד רק לטיולים". קווה וחברת שבילים מציעים לבעלי רכב השטח את הידע שחסר להם בז'אנר. "אנחנו מציעים לאנשים את הביטחון, השקט. העובדה שקונים רכב שטח לא אומרת שמחר בבוקר אני יכול להיכנס למדבר יהודה ולנגב. צריך לדעת מה עושים, כללים של בטיחות וזהירות. לקוחות מתחילים בשטח מקבלים אצלנו את הביטחון ההתחלתי, אנחנו מכוונים אותם, מובילים אותם ומלמדים אותם איך לעשות את זה נכון. יש לנו טיולים עם מדריך מוביל שגם מסביר על השטח. איך משיגים את המקסימום מהרכב בלי להזיק לו, וכמובן שבטיולים שלנו יש גם ערך מוסף, עם המון תוכן ועניין".

יואב קווה (צילום: פרטי)יואב קווה (צילום: פרטי)

מי קהל היעד?
"יש שתי קבוצות עיקריות. בני 40־50 עם ילדים קטנים, או מבוגרים שרגילים לנסוע הרבה בעולם לכל מיני טיולים מאתגרים".

לאו דווקא אקסטרים.
"רוב הטיולים הם לא בהכרח אקסטרים. אנחנו עושים גם את זה, אבל לתחום הזה יש קהל יעד משלו. אני מחלק את העולם ל־4X4 רך ו־4X4 קשוח, אלו מושגים שטבעתי אחרי שנים של כתיבה בנושא רכבי שטח. לאחרונה התחלנו להציע טיולים עם מסלולים שאותם אנחנו בוחרים בקפידה כדי שיתאימו לאו דווקא לרכבי שטח, ואליהם באות משפחות. העונה עכשיו היא נפלאה, היו לנו חורפים טובים, ויש הרבה פריחה וירוק. כלי רכב מאפשר לצאת לטבע. פה ושם אני עדיין נתקל באנשים שהדימוי של רכבי שטח בעיניהם הוא שלילי. בעיניי זה בדיוק הפוך. הג'יפאים שאני מכיר משאירים את השטח נקי יותר ממה שהיה. אנחנו מקפידים מאוד על כך. בפועל, האקט של טיול בשטח הוא אקט של שמירת טבע. כשמטיילים במקום, המודעות לצורך לשמור על הטבע גדולה יותר. לטייל זו הבעה של אהבה לטבע, גם אם זה לא בהכרח ברגל".

מסע לרגל השקת הדיפנדר הקצר בישראל (צילום: רונן טופלברג)מסע לרגל השקת הדיפנדר הקצר בישראל (צילום: רונן טופלברג)

"אנשים קיבלו תיאבון"

גם יבואני הרכב לא ספגו מכה בשנת הקורונה אלא אף חוו עלייה בביקוש וברכישות לרכבי שטח, שעד אז היו בבחינת רכב נישתי לאוכלוסייה ספציפית. "בשנות ה־80 התחילו להגיע הג'יפים לישראל, אחרי תקופה ארוכה שכמעט ולא היו רכבי שטח בארץ", אומר רמי וקסמן, סמנכ"ל השיווק של חברת המזרח יבואנית לנדרובר ויגואר, "בשנות ה־90 כבר הייתה התפוצצות רבתי. אנשים התחילו לטייל בשטח וזה נהיה תחום של חובבי הז'אנר בלבד. אלא שאם פעם הייתה זו נחלתה של אוכלוסייה קטנה בלבד, היום טיולי שטח זה לא רק 'בואו נעשה את העלייה הכי קשה במדבר', אלא בואו נחווה חוויה, לעתים גם משפחתית, נשתה קפה בכל מיני מקומות אטרקטיביים, נטייל ונראה קצת את הארץ".

אף שהחברה שווקסמן עובד בה משווקת מותגי יוקרה, הוא מתעקש שהטיולים הללו הם לא לעשירים בלבד. "מועדון לנדרובר שלנו, למשל, מיועד לכל מי שיש לו רכב, בין אם ב־500 אלף שקל ובין אם רכב משומש ב־40 אלף שקל. מה שבסופו של דבר מחבר את האנשים זה מעבר לכסף, קצת כמו חוויה של מילואים. כולם בסוף לובשים את אותם מדים ומתחילים לעבוד. אפשר לטייל יחד. זה בפירוש ממש לא רק לעשירים, לא רק נחלתה של קבוצה עשירה מאוד".

רמי וקסמן (צילום: יח''צ)רמי וקסמן (צילום: יח''צ)

וקסמן מצביע על מגמה נוספת, שאנשים כבר לא קונים רכב שטח כדי שרק יעמוד בחניה ליופי. "המועדון פותר להם את הבעיות הללו כי יש מדריך, ואנחנו אומרים להם תבואו ותפקידו את עצמכם בידינו. פעם הטיולים האלה היו שייכים רק לשועלים האמיתיים שיודעים לנווט בשטח, וכיום אנחנו מנגישים אותם לכל אחד. חלק מהמהות שלנו היא תרבות השטח. יש טיולים הארד קור ויש כאלה בעבירות יותר קלה. הרבה אנשים באים רק כדי להיות בחברותא ולשתות קפה בראש פסגה ולאו דווקא כדי להתמודד עם איזה סלע אימתני".

ועכשיו כשהכל נפתח, אתה צופה ירידה בביקוש?
"אם בעבר היו עשרה טיולים בשנה, כמעט אחת לחודש, בשנת הקורונה עשינו 20. כמות כפולה, ועוד היה ביקוש שלא תמיד יכולנו לעמוד בו. אני חושב שאנשים קיבלו תיאבון. הם גילו שיש לארץ מה להציע ושבסוג הטיול הזה יש הרבה מאוד ערכים שאין לך אותם ברגיל - ההתמודדות עם הלא מוכר, השקט, זה משהו שמייצר חוויה אחרת שאנשים אוהבים, ואני חושב שגם כשיחזרו לנסוע לחו"ל, אנשים לא יוותרו על השטח הישראלי הנגיש. זו בהחלט מגמה שנמשיך לראות בשנה־שנתיים הקרובות".