ראיתם מקרר שרץ ספרינט? תיאור ששמעתי פעם לגבי יכולתם הפיזית של שחקני פוטבול אמריקאי הזכיר לי את טויוטה ראב 4 פלאג־אין. כן, נסו אתם להאיץ מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 6 שניות כשאתם שוקלים קצת פחות מ־2 טונות. כבוד. מדובר בנתון מרשים במיוחד, אם משווים אותו לגרסת הבנזין בעלת ההנעה הכפולה, שמאיצה ב־5 שניות יותר ושוקלת 370 קילו פחות.

אז בסוף, לפני שתצאו מבולבלים מכמות הנתונים, נספר שיש קאץ׳ ממזרי בדיווח. הגרסה ההיברידית הנטענת של הרכב עולה 255 אלף שקלים, יותר מרבע מיליון שקלים. יכול להיות שמבחינת חלק מכם, תג המחיר סיים בדיוק הרגע את ההתלבטות, אבל לגרסה הנטענת יש לא מעט יתרונות, כמו טווח נסיעה חשמלי של 75 קילומטרים לפני שמנוע הבנזין ישמח להצטרף כדי לסייע. מדובר בנתון שחלק גדול מהיצרניות המתחרות מתקשות להיצמד אליו.

אז נכון שטווח נסיעה תלוי באופי הנהיגה ובמצב התנועה בכבישים, אבל עבור חלק גדול מאיתנו 60 קילומטר פלוס־מינוס עד למקום העבודה ובחזרה לחניה זה המרחק שהם עושים מדי יום. המשמעות? הקץ לתחנות הדלק, והשאלה היא רק אם החיסכון בבנזין יחפה בסיום הרומן על ההפרש במחיר מגרסאות ראב 4 האחרות שבהיצע. אני מתקשה להאמין, אז שנחזור לנתוני ההאצה?

חכו רגע. ראב 4 הוא לא עוד רכב של טויוטה, הוא כבר שנים נחשב לספינת הדגל של האימפריה היפנית. הוא נמצא איתנו 27 שנה ופופולרי לא רק בישראל, בשנה שעברה הוא סיים במקום השני בטבלת המכירות העולמית, נחשב לשוס גם בשוק היד השנייה וידוע כאחד ששומר בעקביות על ערכו.

בעיניי, ראב 4, מבין רכבי ה־SUV של טויוטה, הוא הכי סטייליסטי. אם הלנד קרוזר הוא סוס עבודה שלא יודע לנוח ואילו ה־C־HR מוחצן מדי, לפחות לטעמי, ראב 4 שומר על איזו אצילות מתנשאת. כעת בעיצוב החדש הוא אחד הרכבים היפים על הכביש עם קווים חדים, מפוסלים ומראה אגרסיבי וחסר פשרות.

גם הפנים בהחלט מספק את הסחורה. תא המטען מציג עומק של 490 ליטר מכובדים וגדולים. הוא אומנם קטן ב־90 ליטר מהגרסאות האחרות של הרכב, אבל לא יותר מדי, משום שהסוללות, המספקות את הכוח החשמלי, הותקנו ברצפה, מה שמאפשר תא גדול וגם מרכז כובד נמוך שאליו נגיע בהמשך.

ראב 4 תמיד ידע לפנק את נוסעיו. מאחור לא חסר מקום, ולא משנה באיזה גובה אתם. מלפנים מושב הנהג מתכוונן חשמלית, יש אפשרות לחמם את המושבים ואפילו להדליק את המזגן דרך השלט, כדי שבקיץ הקרוב תיכנסו לרכב כשהוא מצונן ומוכן. פחות אהבתי את מערכת המולטימדיה, שאומנם דוברת עברית ברורה ונגישה, אבל חיוורת מדי ולא מזמינה.

טויוטה ראב 4 (צילום: TOYOTA)טויוטה ראב 4 (צילום: TOYOTA)

נסענו באותו יום מבחן לטיול של תחילת קיץ עם חברים. חייבים לציין את השקט הממגנט כל זמן שהנסיעה התנהלה על חשמל. גם אם הרכב האיץ, או ביצע עקיפה, שום דרמות לא הפריעו למהלך השיחה בתא הנוסעים, והרכב יכול היה לשייט עד מהירות של 135 קמ"ש לפני שמנוע הבעירה ביקש לסייע.

כוח לא היה חסר לנו. לחיצה קלה על הדוושה וכל 1,930 הקילו זינקו ממקומם, דרוכים לפעולה. יש פה שילוב של מנוע בנזין בנפח 2,500 סמ"ק שיודע להוציא מעצמו 185 כ"ס ומערכת הנעה חשמלית לכל הגלגלים (הנעה כפולה קבועה). הכוח המשולב מספר על 306 כ"ס.
אם היה משהו שצרם במעט בזמן הנסיעה היה זה כשהרכב נדרש לצאת מהשאנטי החשמלי ולהתאמץ בעלייה או בעקיפה מזורזת - אז הסל"ד טיפס מעלה וראב 4 עשה קולות לא ברורים של מאמץ שגם נשמעו היטב בקוקפיט. בהתחלה חשבתי שיש בעיה ומוטב שנדווח ליוסטון, אבל מהר מאוד התברר שזה האופי.

גם המשקל העודף של ראב 4 הורגש לעתים. כמו שסיפרנו, מרכז הכובד אומנם שומר על יציבות מרשימה, אבל לעתים מביא את סיפורם של פגעי הדרך לידיעת הנהג והנוסעים. עם זאת, ההנאה לא נפגמת, והמגבלות בהחלט מובנות.

עם כל היכולות והנתונים היבשים, לא מדובר ברכב לסיבובים חדים ולנהיגה דינמית, וגם העובדה שהוא בעל הנעה כפולה לא עושה אותו למאסטר שטח אולטימטיבי. הוא לא הלנד קרוזר שנולד לאכול אבק ושטח, אבל הוא כן מתאים לשבילים ולטיולי סופ"ש לא מאתגרים מדי.

ראב 4 הוא רכב משפחתי היודע לענות על כל ההגדרות המתאימות במילון. חיסכון בדלק, בהחלט. בטויוטה טוענים שכשהסוללה מלאה ומכל הדלק מלא, הרכב יוכל לעבור יותר מאלף קילומטר. תוסיפו את מדד זיהום האוויר שזוכה לציון המינימלי 1 ורמת אבזור הבטיחות הגבוהה ביותר, 8, שמגישה את מערכת “טויוטה סייפטי סנס", שבין היתר כוללת מערכות קדם התנגשות שמזהה הולכי רגל ביום ובלילה, בקרת שיוט אדפטיבית דינמית, שמירת מרכז נתיב הנסיעה והתרעה על שכחת ילדים במושב האחורי. יש פה לא מעט יתרונות שמחזירים אותנו שוב לשאלת המחיר והכדאיות.

טויוטה אומנם נחשבת למעצמה היברידית, והפרוספקטים שלה לעתים מזכירים חברת גינון ולא יצרנית רכב - הכל ירוק, חסכוני, מנסה כמה שפחות לזהם, לכן קצת מפתיע שבניגוד לחלק גדול מהקולגות שמתהדר בימים אלה ברכב חשמלי מלא היא מתקדמת בצעדים מדודים, לא ממהרת, ולעת עתה מסתפקת ברכב פלאג־אין נטען, שמשלב חשמל ובנזין. אז האם המעריצים, שהורגלו שהיברידי זה מספיק טוב, יעשו צעד נוסף לעבר הקדמה, אף על פי שהמהלך מתבטא בתג מחיר גבוה יחסית? תשובות יתקבלו במהלך סיכומי השנה. 

גלגלים רזרביים

ג׳נסיס, מותג היוקרה מבית יונדאי (בתמונה למטה), שהושק רק לפני חמש וחצי שנים והגיע לישראל לפני מספר חודשים, הודיע שחצה את רף מכירת חצי מיליון הרכבים, כשרובם, או יותר נכון 379 אלף יחידות, נמכרו במגרש הביתי, בקוריאה הדרומית. ישראל למעשה היא אחת הראשונות שזכו ליהנות ממוצר היוקרה הקוריאני שהתחיל בהתפשטותו בארצות הברית, עבר לקנדה, רוסיה ורק בקרוב יגיע לסין ואירופה. ממש לאחרונה חשפה היצרנית את ה־G70 שוטינג ברייק, דגם הסטיישן הראשון שלה. ביבואנית כלמוביל הבהירו שהוא יגיע ארצה רק בהזמנה מיוחדת.

ג'נסיס (צילום: יצרן)ג'נסיס (צילום: יצרן)

ענקית הרכב הסינית, ג׳ילי (GEELY), זו שמחזיקה בין היתר בוולוו השוודית, הפכה לאסייתית הראשונה שחברה ב־IATF, הארגון הקובע את תקני האיכות בתעשיית הרכב. בארגון חברות בין היתר ענקיות כמו פולקסווגן, דיימלר, ב.מ.וו ורנו. הקבוצה הסינית מחזיקה כ־50 אלף עובדים ובבעלותה 12 מפעלים. לפני מספר חודשים הודיעה קבוצת יוניון על שיתוף פעולה שבמסגרתו תנחית בישראל רכבים של היצרנית הסינית, הראשון שבהם יהיה גיאומטרי C, רכב שטח קומפקטי, חשמלי. השיווק בארץ יתחיל בחודשים הראשונים של 2022.

אפרופו רכבים חשמליים, קבוצת לובינסקי הפכה את המתחם שלה בשורק למרושת בעמדות טעינה לאחר שהותקנו בו 122 עמדות רגילות ומהירות במטרה לתת מענה ללקוחות, למרכזי השירות ולחלק גדול מהעובדים שיעברו בקרוב לשימוש ברכבים חשמליים או פלאג־אין. בשביל להמחיש את הצורך, דווח שמתוך 1,900 הרכבים שקבוצת לובינסקי מסרה בחודש אפריל, 211 היו רכבים חשמליים או פלאג־אין.