לא פעם עולה השאלה מה עושה את סקודה לכל כך פופולרית בישראל. רק עכשיו, כשפורסמו נתוני המכירות של חמשת החודשים הראשונים לשנת 2021, שוב התגלה שהיא במקום הרביעי ברשימת המותגים הנמכרים ותבינו - זה רכב צ'כי, עם ניחוח מזרח אירופי, לא גרמני שמגיע עם חותמת של קלאסה. אם תנתחו בראש קר, תגלו את הסיבה. זו הפעולה על בלוטות הטעם של הנהג הישראלי. זה מה שהוא רוצה, כי זה חלק מהתכנות.

הנה, רק עכשיו פגשנו לא רחוק מנמל הבית במלאדה בולסלאב שבצ'כיה את הקרוסאובר החשמלי הראשון של החברה שאמור להגיע לישראל לקראת סוף השנה - אניאק בגרסת הספורטליין. גם אם לא היו מספרים שזה מוצר של סקודה והיו מסתירים את הסמל, הייתי כנראה מנחש.
קודם כל תא המטען הוא אחד משלנו. לא פעם מספרים שהבגאז' ברכבים חשמליים, בגלל גודל הסוללות החשמליות ומיקומן, מאבד מעומקו. ישראלי בלי תא מטען ראוי מאבד כיוון. איפה הוא ישים את מגן ההוקרה שקיבל מהעבודה לרגל עשר שנות הצטיינות והוא עוד רגע בפנסיה? באניאק החשמלי יש מקום ל־585 ליטר. כן, גם מגן ההוקרה יתפוס מקום כדי להעלות בו אבק.

המון רמזים לצבריות מפוזרים ברכב, כמו סימני דרך. אתם למשל נכנסים לשורה האחורית ומקום לא חסר. הכל מרווח הודות לבסיס גלגלים נדיב. מלפנים תמצאו שפע של אוורור, ובעצם אם תנסו להשוות את הממדים למה שאתם מכירים מכבישי ארצנו, הם קצת יותר קטנים מאלה של קודיאק הסקודאי, רק שבמקום שבעה מקומות כאן יש מקום לחמישה.

גרסת הספורטליין היא הספורטיבית של אניאק. אנחנו נהגנו בזו בעלת ההנעה הכפולה, שני מנועים וסוללת 82 קוט"ש שהספקה 265 כ"ס. על פי נתוני היצרן, הרכב החדש מסוגל לעבור יותר מ־500 קילומטר בין הטעינות, שזה כמעט זהה למצב בתדלוק. צריך כמובן לספר שזו גרסת־העל. אניאק מוצע גם בגרסאות פחות ספורטיביות, כאלה עם הנעה אחורית וסוללות יותר צנועות, המספקות טווח נסיעה יותר קטן. גרסאות שאמורות להיות זולות יותר וההערכה היא שמחירן ההתחלתי ינוע בסביבות 190 אלף שקלים, פלוס־מינוס.

מדברים על מחיר ועוד לא סיפרנו על הנראות. קודם כל הרכב נמוך קומה יחסית, 160 ס"מ. הוא אומנם קרוסאובר בהגדרתו, אבל יש לו קווי דמיון למכונית סטיישן. יש לו מראה טיפה אגרסיבי וקרבי, אבל גם מסביר פנים הודות לגריל ייחודי, שברמת הגימור הגבוהה הואר על ידי 131 נורות לד שבאות לתת דגש למוטיב הקריסטל הצ'כי, שהוא, מתברר, גאווה מקומית. כל הטוב הזה נח על חישוקים ענקיים בגודל 21 אינץ', שיושבים בול על המועמד.

בפנים, מלבד החומרים האיכותיים כמו דיפוני עור ופלסטיק דמוי קרבון, תופסים את העין המסכים. מסך המולטימדיה המותקן כאן הוא עצום, וגודלו 13 אינץ'. הכל ברור, נוצץ וממש מול העיניים. אני שוב חוזר לעובדה שאני שייך לכיתת האולד־סקול המאותגרת, זו שמתקשה עם תפעולי טאץ', ששולטים בחלק גדול מהמערכות של אניאק, אבל זה אני. דינוזאור שהולך ונעלם.

לעומת מסך המולטימדיה הבומבסטי, לוח המחוונים באניאק הוא מיניאטורי וזה די מפתיע, משום שהיום יצרניות מפציצות עם מסכים דיגיטליים מתחלפים. כאן המסך הוא בגודל 5.3 אינץ', אבל החידוש הוא שחלק גדול מהאינפורמציה מוקרן בתצוגה עילית על השמשה, כולל הוראות מערכת הניווט, ולא רק זה: ברכבים שבהם נהגנו היה שימוש במציאות רבודה, שממש מסמנת על הכביש כמה מרחק צריך לשמור מהרכב שלפנינו.

כן, סקודה אומנם קצת איחרה לנשף החשמלי, אבל לזכותה ייאמר שהיא מתכוונת להרביץ כניסה. יש פה כמה פיצ'רים מגניבים. נכנסתם לרכב ולא צריך להתניע. לחצו על הדוושה וסעו. אותו דבר בנטישה. פרקינג, סגירת דלתות, אין צורך לדומם.

סקודה אניאק (צילום: Ivo Hercik - Skoda)סקודה אניאק (צילום: Ivo Hercik - Skoda)

הגענו לצ'כיה ביום שהסירו ממנה את רוב מגבלות הקורונה, וכמו היפהפייה הנרדמת היא החלה לחזור באטיות לחיים נורמליים. לכן הכבישים במרכז בוהמיה עדיין היו ריקים, בטח ממטיילים. באותם רגעים של טבע טהור הובלטו כל יתרונות הרכב החשמלי. בין היערות, לצד האגמים הצלולים, אפשר ליהנות מהשקט שנעדר רעשי מנועי הבנזין והדיזל, ובידוד הרעשים באניאק הוא מצוין ובהחלט תרם לאווירה.

זה לא רכב קליל. אניאק מחזיק עליו משקל של 2,195 קילו ובכל זאת - כוח לא היה חסר. גרסת הספורטליין מגיעה עם שלדה ספורטיבית שהונמכה מלפנים ב־1.5 ס"מ ומאחור בסנטימטר אחד לעומת הגרסה הרגילה. היא זוכה לבולמים מותאמים. אז נכון שסגנון הנסיעה הוא מעט קשיח, אבל הוא בהחלט הצליח להתמודד עם כל פגעי הדרך חוץ מבורות ובליטות משמעותיים. מעריך שעם חישוקים קטנים מ־21 אינץ' איכות הנסיעה תשתפר.

הסוללות מותקנות כאן ברצפה, בצנטרום של השלדה, מיקום המשפיע על מרכז הכובד והיציבה, וכמו שאתם רואים את היצור השמנמן, הוא מהר מאוד פיתח מהירות ועקף לו בקלילות. עוצמה של 261 כ"ס, האצה מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 6.9 שניות. מזל שהמהירות מוגבלת ל־160 קמ"ש, כי ניתן להגיע אליה בקלות. רק תזכורת קטנה: למרות ה"ספורטליין" בשם הגרסה, הנהיגה לא אמורה להיות תזזיתית ופרועה, זו גם לא הכוונה.
עדיין לא ברור עם איזה אבזור בטיחותי הרכב יגיע לישראל. מה שכן, הוא זכה בציון חמישה כוכבים במבחני הבטיחות של היורו־אן־קאפ, ובסקודה אומרים שהוא מהרכבים הבטוחים בסגמנט, נתון חשוב בתחרות שמסתמנת ככזו שהולכת להיות עקובה מקוט"ש.

השוק החשמלי כבר רחוק מלהיות גימיק לחנונים טכנולוגיים. ראיתם איך נחטפו הרכבים של טסלה, וממש בקרוב יגיעו איוניק 5 של יונדאי ו־EV6 של קיה, שאמורים להיות שחקנים משמעותיים. אניאק אומנם לא יהיה מהראשונים שיופיעו למסיבה, אבל אתם יודעים איך זה, גם מי שמאחר טיפה לנשף, מסוגל לסובב ראשים בעזרת חליפת נצנצים ו־131 נורות לד בפרונט. 

סקודה אניאק (צילום: Ivo Hercik - Skoda)סקודה אניאק (צילום: Ivo Hercik - Skoda)

הכותב היה אורח של סקודה

גלגלים רזרביים

רק לפני כשלושה חודשים הושק כאן מותג היוקרה ג'נסיס, והנה הוא מנחית את מה שאמור להיות האס המנצח - ה־GV70 (בתמונה למטה), קרוסאובר מרהיב שיגיע בשלוש רמות גימור ומחירו יחל ב־339 אלף שקלים. מספר נתונים יבשים על העולה: אורך הרכב 471 ס"מ, בסיס גלגליו 287 ס"מ. תא המטען שלו מכיל 542 ליטר, וציון האבזור הבטיחותי הוא 8, הגבוה שיש. הרכב מגיע עם מנוע טורבו־בנזין בנפח 2,500 סמ"ק, ארבעה צילינדרים. הספקו 404 כ"ס, והוא זוכה למומנט של 43 קג"מ. את הדרך מ־0 ל־100 קמ"ש ה־GV70 עושה תוך 6.1 שניות. עד עתה, בשלושה חודשים, המותג החדש מכר למעלה מ־100 רכבים.

ג'נסיס GV70 (צילום: באדיבות היצרן)ג'נסיס GV70 (צילום: באדיבות היצרן)

אאודי מציעה לראשונה גרסת ספורטבק לקרוסאובר Q5 כשההבדל המרכזי בינה לבין הגרסה הסטנדרטית נמצא בעיצוב הקופה, בנגיעות הספורטיביות בפגושים ובספוילר אחורי קבוע. מחיר הרכב הוא 386 אלף שקלים. יחידת ההנעה של הספורטבק זהה לזו שב־Q5. מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, ארבעה צילינדרים, שמוצע בטכנולוגיה היברידית־מתונה. הספק המנוע 265 כ"ס, והמומנט 37.7 קג"מ. את ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הרכב מבצע תוך 6.1 שניות. המועמד הזה, למשל, הוא מתחרה ישיר של ה־GV70.

כבר דיווחנו על מיזם טויוטה לנסיעה על תאי דלק של מימן, מיזם שעוד כמה שנים עשוי להיות הדבר הבא. המטרה היא נהיגה עם פליטת אפס מזהמים. בסוף מאי שברה טויוטה מיראי שיא עולמי כשעברה מרחק של למעלה מאלף קילומטרים בתדלוק מימן יחיד ובודד. הנסיעה יצאה לדרך ב־26 במאי מתחנת המימן שבאורלי, צרפת, והמסלול כלל כבישים ציבוריים, עבר מדרום לפריז ובלואר. ארבעה נהגים השתתפו בניסוי, והם השתמשו במה שנקרא "נהיגה אקולוגית", זאת אומרת כמה שניתן חסכונית, ובמסגרתה הצליחו לעבור 1,003 קילומטר.