לסוזוקי יש צי של רכבים שלפני שמדברים על איכותם, מדברים על ייחודם - וזו כבר מעלה. איגניס, למשל, היא יציאה מיוחדת במינה בקטגוריית המיני. לוויטארה המסוקס יש מראה של ג'יפ־ג'יפאי, הג'ימני הוא ג'יפ אמיתי עם קהל מעריצים מדן ועד אילת, וסוויפט היא שובבה וצעירה. נוסף לכך יש סוזוקי קרוסאובר, שהוא קצת פחות, או אם נרצה להיות נחמדים, נקרא לו “האחר".

“למה, מה רע?", ייעלבו הנעלבים בשם היצרנית היפנית. ובכן היום, כשיש הפגזה רועשת ברמת הנראות, וחשובה התמונה הראשונה שעולה לאינסטגרם, הקרוסאובר הנ"ל די סטנדרטי ושגרתי, בפנים ובחוץ. אבל מה, אם תנקו את רעשי הרקע של מראה חיצוני וגאדג'טים אופנתיים ותתחילו לנהוג - תגלו שהוא משמש כמארח נפלא.

אין מה לעשות, אולי זה גם עניין של טעם אישי, אבל הקרוסאובר אף פעם לא משך את עיני, אף שאחרי שחזר מסדנת השפצורים הוא נראה טוב יותר עם שבכה קדמית וגימורי כרום, מראה קצת יותר בולט ומוחצן, ועדיין אני יכול למצוא כמה מתחרים שקצת יותר מרתקים אותי.

גם פנים הרכב חייב רענון בהזדמנות הראשונה, הוספת נגיעות של חיים, גרפיקה עדכנית וקצת צבע בלוח השעונים, כי היום התחרות בסגמנט רותחת והיריבים מגיבים באכזריות, ואין כמו מראה ראשוני להותרת רושם.

רק אחרי שמתיישבים מבינים שהמרווחים שהרכב מציע יוצאים מהכלל, כולל בשורה האחורית. הישיבה גבוהה, כיאה לקרוסאובר, זוויות הראייה טובות הודות לחלונות גדולים, ואפילו תא המטען בהחלט שווה עם מקום ל־430 ליטר. עושה רושם שהרכב, כמו שאמרו עליי המורים בבית הספר, “מסוגל להרבה יותר, רק אם היה מתאמץ".

זה נכון, כי היום כל מידע שמועבר בצינורות המקובלים נלקח בחשבון אצל הקונה. למשל, ברגע שמתיישבים על כיסא הנהג, מגלים מול העיניים את מערכת הבטיחות של מובילאיי. מדובר במערכת נפלאה, גאווה ישראלית, אבל היום לרוכש חשוב שיהיו מערכות אקטיביות וכמה שיותר. צפצופים וזמזומים נראים כשייכים לדור אחר.

סוזוקי קרוסאובר (צילום: יח''צ סוזוקי)סוזוקי קרוסאובר (צילום: יח''צ סוזוקי)

אז בקרוסאובר יש אומנם בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטונומית בזמן חירום כחלק מההיצע הבטיחותי והוא זכה לחמישה כוכבים במבחני היורו־אן־קאפ, אבל במפרט הבטיחות נעדר למשל זיהוי כלי רכב בשטח מת, וציון האבזור הוא 3 - בטח לא מחמיא.

עוד נקודה שיכולה לעורר מחלוקת, בעיקר אצל מביני עניין, היא אותו סמל המוטבע מאחור ומבשר שמדובר ברכב היברידי. מי שלא ממש מתעמק יכול עוד לחשוב שמדובר בהיברידי כמו רכבי טויוטה, ובכן לא. כאן מדובר במערכת מיקרו־היברידית, או היברידית מתונה, שמשמשת בעיקר להפחתת מזהמים, שיפור בצריכת דלק ובסיוע למשל כשמבקשים להאיץ.

מדובר בסוללת ליתיום־יון שבסך הכל מוסיפה כ־15 קילו למשקל הרכב. אז מי שרוצה לשפר את ההרגשה, דרגת זיהום האוויר אכן ממוצבת תחת הציון הירוק 4, לעומת 8 בקרוסאובר הרגיל. אבל לידיעתכם, רכבים היברידיים על־מלא זוכים לציון 2. בצריכת דלק מדובר על פי היצרן בחיסכון של 17% לעומת גרסת הבנזין. עדיין, מי שהתואר “היברידי" חשוב לו, בטח כשאנחנו נכנסים לעידן שכולו חשמלי ונטען, אז כאן זה לא למחמירים.

מי שכבר חושב לוותר, מוטב שישמע עד הסוף, כי הרי לשם מה התכנסנו? לנהיגה. לא סתם הקרוסאובר של סוזוקי שהוצג לראשונה ב־2013 נחשב לאחד הפופולריים בדגמי ה־B־SUV. אולי הוא לא הכי מדליק, אבל הוא נוח והוא נוסע מצוין.

לקרוסאובר מנוע בנזין־טורבו חדש בנפח 1,400 סמ"ק. יש בו ארבעה צילינדרים, מערכת חדשה לתזמון שסתומים. הספק של 129 כ"ס, מומנט של 24 קג"מ, הזמין כבר ב־2,000 סל"ד, מה שיוצר הרגשה של זריזות, יכולות דינמיות. ההאצה מתבצעת תוך 9.5 שניות וברכב שלעתים עלול להצטייר כגמלוני, זה נראה בהחלט מזמין. יש כאן תיבה אוטומטית בת שישה הילוכים שמסייעת יפה. אמרתי לכם, קצת צבע ויחסי ציבור והקרוסאובר האפרפר היה יכול לחולל נסים.

יצאנו לנסיעה יותר דינמית ומהירה, והרכב שיתף פעולה. מתליו הם על הצד הקשיח, מה שבהחלט מתאים לסגנון אתגרי. הם קצת היו פחות נעימים בנסיעה עירונית, שם הקשיחות הורגשה במיוחד בשעת מעבר מעל פגמים. לקרוסאובר מרווח גחון של 18 ס"מ, שזה בהחלט מכובד, הוא אומנם לא רכב שטח, אבל יכול להתנהל בכבוד על שבילי כורכר נבחרים.

אם הגענו כבר לשלב הסיכומים, אז אפשר לומר שהקרוסאובר הוא רכב סולידי ויעיל. ניתן גם להבין למה יש לו קהל לא קטן בישראל, זו הסיבה שאנשים נהרו בהמוניהם אחרי מאזדה 3, ואני מדבר על הגרסה הפחות מודרנית ומושכת. הנהג הישראלי אוהב סוג של “מנה חמה", גם כשמדובר על רכב.

הבעיה היא שהיום הקונים רוצים קצת יותר כדי להשביע את רעבונם. הם רוצים דגש חזק על נושא הבטיחות, וציון האבזור בהחלט משחק תפקיד. אם מספרים להם שהקרוסאובר היברידי, רובם יידעו להבדיל בין היברידי מלא למתון. סמכו עליהם שהם קראו חומר קריאה חיוני לפני שהגיעו לסוכנות.

לקרוסאובר לא יהיה קל בגלגול הזה, בטח כשהתחרות רצחנית והקרב על כל כלי קשה ומכוער, אבל נראה שעם קצת יותר מאמץ ודגש על הפרטים הקטנים, הוא מסוגל לתת מכת מחץ לעדת המפקפקים. 

גלגלים רזרביים

כלמוביל הציגה השבוע את הדור הרביעי של מיצובישי אאוטלנדר (בתמונה למטה מימין), שמאז תחילת שיווקו ב־2001 מכר בישראל כ־53 אלף רכבים ואמור לפי קצב ההזמנות להמשיך להיות להיט. מחיר הרכב ינוע בין 179 אלף שקל ל־235 אלף שקל עבור גרסת ה־4X4 המפוארת. האאוטלנדר זכה ללא מעט שינויים וחידושים ולתוספת במידותיו. 36 מ"מ מגדילים את בסיס גלגליו, 55 מ"מ את רוחבו, 35 מ"מ נוספו לגובהו. יש לרכב מנוע חדש בנפח 2,500 סמ"ק בהספק של 181 כ"ס - תוספת של 31 כ"ס לעומת הדור הקודם - והוא מחזיק תיבת אוטומטית רציפה בת שמונה הילוכים. הרכב יוצע בחמש רמות גימור, בשבע גרסאות.

מיצובישי אאוטלנדר (צילום: יח''צ מיצובישי)מיצובישי אאוטלנדר (צילום: יח''צ מיצובישי)

ב־4 ביולי השיקה חברת סמלת את פיאט 500e (בתמונה למטה משמאל), זאת אומרת הגרסה החשמלית של הרכב האייקוני מאיטליה. לתאריך יש משמעות גדולה, כי בדיוק לפני 64 שנה הושק הדור הראשון של המיני הפופולרית. אז מה הבשורה, שאלתם? גרסת הכניסה מחירה מתחיל ב־100 אלף שקל. המחיר בהחלט מרשים, רק צריך מיד להבהיר שמדובר כאן בסוללה קטנה המאפשרת נסיעה של עד 190 ק"מ. הרכב יגיע גם בשלוש גרסאות נוספות שבהן מותקנות סוללות גדולות יותר וטווח הנסיעה שלהן כבר מגיע עד 320 ק"מ.

פיאט 500 חשמלית (צילום: יח''צ חו''ל)פיאט 500 חשמלית (צילום: יח''צ חו''ל)

ולחובבי המספרים, הגיעו נתוני מכירות הרכבים בששת החודשים הראשונים של השנה, והמספרים מטורפים. כ־184 אלף רכבים עפו מהמדפים, וכמעט כל היצרניות זוכות לקידום מהיר. במקומות הראשונים נמצאות (לפי הסדר) יונדאי, טויוטה, קיה, סקודה ומאזדה. טסלה, החשמלית, מפתיעה ומגיעה למקום ה־15 אחרי שמכרה 2,912 רכבים. בדגמים הכי פופולריים אפשר למצוא את יונדאי איוניק ההיברידית (7,697 רכבים), טויוטה קורולה סדאן (6,453), קיה פיקנטו (6,096), יונדאי 02I 5,418)) וסוגרת את החמישייה סקודה אוקטביה (5,327). למקופחים ייערך מבחן חוזר.