מיצובישי אאוטלנדר הוא רכב שבעת המקומות מהפופולריים ביותר שתמצאו בארץ. עד כמה מבוקש? עוד לפני שהדור הרביעי עגן בנמל, עוד לפני שמיששו את דלתותיו באולם התצוגה, בדקו את הישיבה בשורה השלישית, הבינו אם המראה החיצוני הוא אכן לטעמם - הזמינו אותו כ־1,200 נהגים, ובכלמוביל, היבואנית, משוכנעים שכל כמות שתגיע תעוף מהמדפים, העיקר שתספיק.

לכבוד ההשקה החגיגית וכיאה למעמדו, יצאנו לטיול אאוטלנדרים למעמקי בקעת הירדן, או ליתר דיוק לאמת המים המפוארת העוג'ה, אותה מגלשה שבנו אדריכליו של המלך הורדוס והיכרות ראשונה איתה עשיתי אי־שם בזמן השירות הצבאי, בערך בתקופה שהורדוס עשה באזור מילואים.

עם כל הכבוד לרכב, כל מה ששאלתי לפני היציאה זה איך המזגן עובד, כי כל קרטוע, או שיעול, או חלילה השבתה מפעילות - והיו שולפים אותי בסוף היום במצב וול־דאן, רצוי בתוספת צ'יפס וחסה בצד.

אז איך הדור הרביעי? 20 שנה אחרי שירד מפס הייצור ומכר למעלה מ־2.6 מיליון יחידות ברחבי העולם, האאוטלנדר נכנס למכון יופי, הראה תמונה של ג'יפון יוקרה ואמר "תעשו משהו בסגנון, אבל קצת אחר". לא עוד סטייל של סוס עבודה נאמן, אלא מראה שאפשר לצרף אליו את המילה "מוחצן".

אתם תראו אותו בכביש ותשאלו בתימהון "אאוטלנדר?". כן, זה הוא. כיתובים בולטים שמדגישים שאכן מדובר בקליינט, גריל גדול, יחידת תאורה תלת־קומתית, חישוקי 20 אינץ' גדולים. מראה שרירי, אגרסיבי, כזה שזועק "מי בא מולי?".

רק שזה לא הכל. אנחנו התניידנו בגרסת ה־4X4, לאקשרי, ששולחת הפגזה כבדה גם בעיצוב הפנים. ריפודי עור, דיפונים רכים, מערכת שמע מעולה של "בוס", בעלת עשרה רמקולים. תצוגת נתונים עילית המוקרנת על השמשה הקדמית, גג שמש פנורמי, בקרת אקלים תלת־אזורית, בדיוק כזו שהיינו זקוקים לה בזמן המסע לחבל הארץ הלוהט.

צריך מיד לציין שלתוספת הרושם בוצעה צמיחה קלה בממדים כדי להוסיף למרווחים. 36 מ"מ נוספו לבסיס הגלגלים, 52 מ"מ לרוחב ו־35 מ"מ לגובה. אז ליושבי שתי השורות הראשונות יהיה מרחב מחיה מצוין, הנהג יזכה בנוסף לשדה ראייה רחב, אבל בשורה השלישית, הדחוסה, אנא מכם, אל תנסו לדחוף אליה מבוגר, ואם כן - תחשבו על מסעדה טובה לביצוע הסולחה. בסך הכל מדובר בהרעשה מרשימה שבסופה פולטים "סחתיין".

ולמרות זאת ואף על פי שברכב לא מעט תאי אחסון, אם כל שלוש שורות הישיבה יהיו מאוישות, יספק לכם תא המטען מקום ל־160 ליטר בלבד, שזה בערך אבקת כביסה ושתי שקיות חלב. אם תסיעו עד חמישה איש, התא כבר יגדל לנפח של 793 ליטר, וזה המון.

אין כמו ריח השומרון על הבוקר, כמאמר המשורר. נוף טרשים קשוח, חסר נגיעות ירוקות, כיאה לשיא הקיץ. פנינו ימינה בצומת תפוח כשהתחנה הראשונה הייתה אנדרטת הנ"ד, שממוקמת לא רחוב מהיישוב ייט"ב והוקמה לזכרם של 54 חיילים שנהרגו באסון התרסקות מסוק יסעור בחודש מאי 1977.

המזגן עבד בפול־גז, אפילו מצוין. לאאוטלנדר מנוע אטמוספרי, בנפח 2,500 סמ"ק והספק של 181 כ"ס, שזה תוספת של 31 כ"ס לעומת הדור היוצא. הרכב זוכה לתיבת אוטומטית רציפה, בת שמונה הילוכים. הוא לא תזזיתי, לאלה שמפנטזים על ביצועים דרמטיים, ובעליות אפילו ניתן לשמוע אותו לא פעם מתאמץ. אבל כשהוא שייט להנאתו, כמו בכבישים הפתוחים של השומרון, הוא היה מאוד נעים וידידותי, וכשיצאנו לעקיפות, לא היה חסר בו כוח.  

עצרנו לאכילת קרטיב לצינון האווירה והמשכנו לכיוון העוג'ה. בידוד הרעשים ראוי גם הוא לציון. במיצובישי הסבירו שזה כתוצאה מחלונות העשויים מזכוכית כפולה וסיוע ביציקות גומי לכיסוי הפתחים בדלתות. בידוד מעולה, אבל לא הרמטי.

הגענו לעוג'ה בשעת צהריים. עדר כבשים הרווה את צימאונו בתעלת המים, אחד החבר'ה מיהר לקפוץ פנימה כדי להצטנן, ואילו עופר, המדריך, זירז אותנו לעלות לרכבים לנהיגה טכנית קצרה, בכל זאת רכב 4X4 שאמור לעשות את העבודה.

ובכן, בבורר מצבי הנהיגה, בדגמי ההנעה הכפולה, ישנם שישה לבחירה. אקו - חסכוני, נורמל - ליומיום, טרמאק - לנהיגה ספורטיבית, גראוול - לשיפור האחיזה כשמגיעים לשביל תובעני, סנואו - לכביש חלק ומאד (בוץ) - המשפר את יכולת התנועה כשהבוץ מקשה.

רק שעם כל הדאווין של מרווח גחון מרשים בגובה 21.3 ס"מ ועם מצב נהיגה מתאים, האאוטלנדר הוא לא ממש רכב שטח. קודם כל הצמיג, בעל הדופן הנמוך, לא מתאים לאתגורים ולסלעייה, אף ששבילי טיול נוחים הוא אמור לאכול בלי הרבה בעיות.

אז לשם המחשה ביצענו ירידה קטנה בסמוך לעוג'ה, כולל הנפת גלגלים באוויר. בדקנו, ואכן יש לרכב מערכת המסייעת לגלישה במדרון, שעבדה היטב והרגיעה גם ג'יפאים חובבנים. עשינו "וי" קטנטן והמשכנו.

יצאנו מהבקעה לכיוון ירושלים. מהר מאוד שמנו לב שלא מדובר ברכב חסכוני ובטח לא ירוק. בצריכת דלק הצלחנו לעבור כעשרה קילומטר לליטר. גם היצרן מספר שהצריכה היא ליטר על כל 11.1 קילומטר, בכל זאת מדובר במנוע גדול ורעבתן. גם מבחינת זיהום האוויר האאוטלנדר לא מצטיין ומתייצב על ציון 14, אדום.

עוד ברמת הציונים, באגף הבטיחות הרכב זוכה לציון 6 מבחינת האבזור. הוא אומנם מצויד ב־11 כריות אוויר כסטנדרט, כולל כרית מרכזית בין המושבים הקדמיים, יש לו בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור, מערכת שיוט אדפטיבית השומרת מרחק ויכולת לזהות רכבים בשטח מת, אבל נעדרת מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, שהיום די שכיחה בשוק.

אין ספק שחובבי האאוטלנדר יסלחו על כמה באגים קטנים שאותרו בדרך. אם הם אהבו את הדור הקודם, אז הנוכחי בכלל יהווה מבחינתם קפיצת מדרגה. המראה שקיבל שפצור רציני, האבזור שזכה לחתיכת סיוע, היכולות שנהנו משדרוג. מה התחזיות? ביסוס השלטון וכיבוש יעדים חדשים, בכל זאת מדובר בבאנקר.

גלגלים רזרביים

ומול האאוטלנדר חובב הבנזין, מרצדס ממשיכה להשקות את הגינה ולדווח על חיזוק המגמה הירוקה. ההנהלה דיווחה שמ־2022 עד 2030 היא מתכוונת להשקיע למעלה מ־40 מיליארד דולר בפיתוח הצי החשמלי. הכוונה שב־2022, בכל סגמנט, יהיה למרצדס רכב חשמלי, ומ־2025 לכל רכב חדש שהגרמנית תציע, תהיה גם גרסה חשמלית. ב־2025 הענקית גם מתכוונת להשיק שלוש פלטפורמות חדשות לרכבים חשמליים. כבר עכשיו, עדכנו שם, פרושות ברחבי העולם כ־530 אלף עמדות טעינה של מרצדס.

לא מזמן ציינה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, את מסירתם של 130 אלף רכבים היברידיים בישראל. כיום נמכרים כאן 11 דגמי טויוטה היברידיים־חשמליים, וקורולה היא הפופולרית שבהם, עם מכירת למעלה מ־8,100 רכבים רק בחציון הראשון של שנת 2021. בעוד מספר שבועות תשיק טויוטה דגם היברידי חדש - יאריס קרוס.

ולמינוי חדש בעולם הרכב. ספי יוסי דיין מונה למנכ"ל E.V. MOTORS, חברת חדשה המתמחה בשיווק רכבים פרטיים, מסחריים והיסעים חשמליים. החברה מייבאת לארץ רכבים מתוצרת JAC ,ANKAI ו־LEVC. דיין ממשיך לשמש גם כבכיר באיגוד קציני בטיחות ותעבורה.

מרצדס בנץ (צילום: יצרן מרצדס בנץ)מרצדס בנץ (צילום: יצרן מרצדס בנץ)