חשמלית קטנה ומטריפה: עד לפני חודשיים הייתי בטוחה, ממש בטוחה, שיש עוד זמן עד שתגיע מהפכת הרכב החשמלי ונרגיש אותה ממש בישראל. זה היה בסך הכל לפני חודשיים. אמרתי לעצמי ולכל מי שרצה לשמוע, שאנחנו עוד לא מוכנים למהפכת הרכב החשמלי בארץ. מה יש לנו פה? טסלה אחת, יונדאי איוניק חשמלית (לא איוניק 5, איוניק הקודמת), MG ו־GAC, שכבר “עוזבת" את ישראל, ויש פה רנו זואי כבר שנים, בקטנה. אני עדיין אומרת שאם אין לכם עמדת טעינה בסמוך לבית או בחנית הבית, ואין לכם עמדה בעבודה או בסמוך לה, לא כדאי לכם להיות בעלים של כלי רכב חשמלי ב־100%, כי זה יהיה מרוץ בלתי פוסק אחרי עמדות טעינה חשמלית, ועוגמת נפש אחת גדולה.

בחודשיים האחרונים החל מבול של השקות של דגמים חשמליים. השקה אחר השקה, רכב חשמלי אחר רכב חשמלי, הבהירו לי שטעיתי, בגדול - אנחנו לא רואים את המהפכה, כי אנחנו כבר בתוכה. היינו קרובים אליה, ואז הקורונה דחתה אותה במעט, וגרמה לנו לחשוב שאין כלום בדרך, שלא הולך לקרות פה כלום בקרוב. אירופה והשטויות שלה. תקנות מחמירות? לא אצלנו. היבואנים הישראלים ימכרו פה מכוניות בדרגת זיהום 15 כל עוד הם יכולים, עד שמישהו יבין שזה פאסה ופארסה ביחד, ושיש דרכים לעשות כסף גם מכלי רכב חשמליים ופרויקטים סביב הרכב החשמלי.

טסלה ללא ספק פתחה דלת גדולה ותיאבון בריא ליבואנים בישראל, שראו והשתאו מול טבלת המכירות של המודל 3, ואמרו לעצמם, אנחנו רוצים גם. אחריה הגיע דגם מפתח נוסף, יונדאי איוניק 5, איתו יונדאי קונה החשמלית, וישנם קיה נירו EV, פיאט e500 הקטנה בכמה גרסאות, סיטרואן C4 חשמלי מלא, סקודה אניאק (בנתיים ביבוא מקביל), מאזדה MX30 (גם בייבוא מקביל), ועוד דגמים חשמליים המשווקים בישראל, ומטר דגמים גדול בדרך (אגב, גם רכבי מימן על הפרק. זה לא יקרה עכשיו, אבל יש פרויקטים גדולים על השולחן - ישראלים בעלי חזון וכסף כבר שמו אותו על מימן).

התצוגה “המחשמלת", שלה אנו עדים, כוללת בעיקר רכבי פנאי - קרוסאוברים משפחתיים, עם טווח נסיעה חשמלי גדול מספיק לשוטטות עירונית ונסיעות בינעירוניות ארוכות. הם מעוצבים יפה, מרווחים לארבעה ולחמישה נוסעים, מאובזרים במגוון נאה ומרשים של  גאדג'טים, ויש גם חבילת אבזור בטיחות גדולה. אבל תג המחיר של הקרוסאוברים החשמליים החדשים לא ממש מאפשר מעבר מסיבי להנעה חלופית נקייה.
פתרון אחד למעבר של נהגים להנעה חשמלית, גם אם חלקי, הוא להציע קטגוריות רכב נוספות, קטנות יותר, שיהוו פתרון לנהגים ונהגות עירוניים. מכוניות חשמליות קטנות עם טווח נסיעה חשמלי מצומצם, במחיר של עד 85 אלף שקל (משאלת לב?). זו התחלה טובה, ודרך לתת דחיפה לקהל רחב מאוד שישמח לרכב חשמלי, אך אין ביכולתו לשלם 200 אלף שקל לרכב חשמלי מלא.

לטעון בשקע שבקיר הבית

ב־2013 הגיעה אלינו מכונית קטנטנה ומעניינת שנחתה בארץ לשם תקינה ישראלית, ועשתה לא מעט באזז, אבל לחלוטין הקדימה את זמנה, ולכן לא היה לה כאן שום סיכוי - רנו טוויזי. מכונית זעירה, או מיקרו אם תרצו, בעלת ארבעה גלגלים ושני מושבים, אחד לנהג מלפנים ואחד לנוסע היושב צמוד מאחוריו. טוויזי הקטנה היא מכונית חשמלית עירונית באורך 234 סנטימטר, ובעלת בסיס גלגלים ברוחב 168 סנטימטר. אין בטוויזי חלונות, אין בה מיזוג, אין בה מולטימדיה, יש בה בקושי פתחי אחסון או אבזור בטיחות (כרית אוויר אחת), אבל יש לה טון אופי, מנוע חשמלי ולו 17 כ"ס, מהירות מרבית של עד 80 קמ"ש, מרכז כובד טוב, שיגרום לנהג ליהנות מהאטרקציה המוטורית הזו, וטווח נסיעה מצומצם, אבל ריאלי, של 50 קילומטר, ב־3.5 שעות טעינה.

רנו טוויזי לא שונה בהרבה מרכב דו־גלגלי, אבל עדיין בטיחותית מעט יותר. יש לה הגה, והיא מכסה את הנהג והנוסע מכל הצדדים, וכאמור, מניעה שני גלגלים נוספים. היא משמשת ככלי תחבורה עירוני עם מחיר גבוה יחסית אך מניח את הדעת, ומיועדת לקהל עירוני מצומצם שטוויזי יושבת בול על מסלולי הנסיעה שלו ביומיום. ברחבי אירופה טוויזי הצליחה יחסית ומשמשת לתחבורה אישית, תחבורה שיתופית ובעיקר כפתרון תחבורה הגיוני לעירוניים, במחיר של 12 אלף יורו.

קטגוריית המכוניות הזעירות, או “הקוואדרוסייקל" (מיקרו מכונית בייצור המוני), קיימת ברחבי אירופה ומתחזקת עם כניסתה של הסיטרואן “אמי", מכונית חשמלית זעירה, ומודרנית מאוד למראה. 60 שנה אחרי הסיטרואן אמי המקורי, הסופרמיני של פעם, עם השמשה האחורית ההפוכה, סיטרואן מפיחה חיים וחשמל בדגם המיוחד הזה. אמי של 2021 היא מכונית אולטרה־קומפקטית, באורך 2.41 מטר, בעלת חזית וחלק אחורי המעוצבים באופן זהה לגמרי, דלתות שנפתחות הפוך זו מזו, שמשה קדמית קטנה וחלונות מכל צד, גם למעלה, ארבעה גלגלים, הגה ולוח מחוונים קטן.

באירופה, אמי מוצעת לתחבורה שיתופית, להשכרה וגם כרכב אישי עם הנעה נקייה. היא משמשת את האירופים לנסיעה עירונית צפופה, נוסעת עד 45 קמ"ש ומעלה חיוך בכל מי שפוגש בה בדרך. על טיב הנסיעה בסיטרואן אמי לא אוכל להעיד, אבל היא בנויה לעיר מקצה לקצה, עם קוטר סיבוב הגה של 7.20 מטר, ותמרון נוח בתוככי העיר ובחניות. בניגוד לרנו טוויזי, אם יורד גשם, לא תירטבו, ואם תנשוב רוח, זה לא יהיה בעורפכם. יש חלונות, אבל לא הרבה יותר מזה.

בתוך אמי מקום לשני נוסעים, זה לצד זה. וסוללה הנטענת תוך שלוש שעות משקע חשמל רגיל, ממש כפי שאתם טוענים את הנייד שלכם. בצרפת יכולים לנהוג בסיטרואן אמי צעירים מגיל 14, ובאירופה מגיל 16, במחיר התחלתי של 6,000 יורו. נכון להיום, אין צפי לרכב בישראל, בשל היעדר תקינה.

המוח הישראלי ו־CT1

אחרי שהצלחתי להלהיב ולבאס פעמיים ברציפות, עם מכוניות זעירות שיכולות לשמש אותנו בארץ, כעת יש לי בשורה, ועוד ישראלית: חברת סיטי טרנספורמר מציגה את CT1. מייסד החברה ומנכ"ל החברה ד"ר אסף פורמוזה, מייסד שותף וסמנכ"ל בחברה - אודי מרידור, ומייסד שותף נוסף ומנהל העיצוב בחברה - אייל קרמר עבדו למעלה משלוש שנים במחקר ובפיתוח הרכב החשמלי העירוני המתקפל הראשון מסוגו בעולם. הרכב הזעיר הייחודי הזה, שעתיד להיות חלק חשוב בתחבורה המודרנית בישראל, הושק לראשונה באופן רשמי מול עיתונאי הרכב בארץ, ויושק לעולם ב־6 בספטמבר בתערוכת IAA במינכן, גרמניה.

CT1 RS (צילום: סיטי טרנספורמר)CT1 RS (צילום: סיטי טרנספורמר)

הרכב החשמלי המתקפל של סיטי טרנספורמר מסוגל להתאים את עצמו למקומות צרים, כמו חניה או מעברים צרים. הוא מתכווץ מרוחב מלא של 1.4 מטר, לכדי מטר אחד בלבד. יש לו מנוע חשמלי עם טווח נסיעה משולב מוצהר של 120־150 קילומטר, אפשרות לטעינה מהירה של חצי שעה או טעינה אטית שתארך כחמש שעות. הנהג יושב במרכז מלפנים, כשמאחוריו מקום לנוסע נוסף. המהירות המרבית ב־CT1 היא עד 90 קמ"ש ב"מצבו הפתוח", מה שיאפשר לנסוע בו לא רק בתוך ערים, אלא גם בכבישים בינעירוניים ברחבי גרמניה, עוד השנה, אחרי שיזכה לקבל אישור לתקינה אירופית (הרכב מיוצר לפי תקינה של L7e).

הפלטפורמה התחתונה של CT1 משלבת מנגנון קיפול ייחודי ומוגן בפטנט, המסוגל להתרחב ולהצר עצמו בלחיצת כפתור, לנסיעה יעילה ונוחה ברחובות העיר הצפופים, ובתנועה עירונית שוקקת. בעתיד, מצהירים, תהיה גרסה שתתכווץ או תתרחב באופן אוטונומי. CT1 "תופס מקום" בדיוק כמו אופנוע, ותיאורטית "ניתן" להחנות ארבעה רכבי CT1 בשטח חניה של מכונית רגילה אחת - חיסכון של עד 75% בשטח החניה. חשוב לציין שכשהפלטפורמה של הרכב הזעיר מתכווצת תא הנוסעים עצמו נותר ללא שינוי.

אם אין נוסע מאחור, סיטי טרנספורמר מצהירה שניתן לשאת מטען בנפח של כ־1,000 ליטר ברכב, מה שיאפשר להתאים את תא הנוסעים למגוון יישומים, כמו לדוגמה, לצורך רכבי הצלה, רכבי לוגיסטיקה, רכבים שיתופיים, רכבים פרטיים, רכבי שילוח והפצה ועוד. וזה יותר ממרמז מה ייעודו הראשי של CT1. בעזרת שיתוף הפעולה עם חברת ייצור גרמנית מתקדמת, בסיטי טרנספורמר מקווים שכבר ב־2022 נוכל לראות את "הרכב הישראלי העירוני־חשמלי־מתקפל הראשון בעולם נוסע בערים מרכזיות בעולם", ומכוניות ראשונות בישראל ב־2023, במחיר של 45 אלף שקל לפני מסים.

סיטרואן CL (צילום: באדיבות סיטרואן)סיטרואן CL (צילום: באדיבות סיטרואן)

בשונה מרנו טוויזי וסיטרואן אמי, ב־CT1 יש בנוסף ללוח המחוונים גם מזגן וחלונות חשמל, כרית אוויר ומערכת ABS. אבל זה הכל בערך. הנוחות והבטיחות ברכב הן בהתאם לרכב זעיר, עם צמיגים קטנים, מינימום משקל, מינימום בידודים, או מערכות עזר ובטיחות. סיטי טרנספורמר אולי תזכה להיות פורצת דרך בישראל, בתחומה, לעבור את מכשול המיסוי, מבחני הבטיחות, ולקבל את לוחית הרישוי המיוחלת לרכביה.

CT1 עתיד להגיע, במספרים קטנים, קודם לציי רכב - לשמש לעבודות לוגיסטיקה, תחבורה שיתופית ועוד. זה יהיה מבחן ההיתכנות הראשון שלו בישראל, הפיילוט, והנהיגה בו תותר עם רישיון נהיגה בלבד.

האם מדובר בתחילתה של מהפכה קטנה בתוך המהפכה החשמלית הגדולה? תחילתו של שינוי בהרגלים שלנו, מעבר מסיבי לתחבורה שיתופית, או תחבורה אישית מודרנית, בצורת מכונית זעירה לנוסע או שניים? ומה יהיה המחיר הסופי של הרכב, האם יהיה הגיוני מספיק כדי לאפשר את השינויים הללו? כל זאת נדע בקרוב. 