אחרי שבישראל נמכרו כ־40 אלף דגמי קיה נירו מאז 2016, מגיע הדור השני של הקרוסאובר הקוריאני הפופולרי. כמו קודמיו, הוא יימכר בגרסאות היברידיות (החל מבעוד שלושה חודשים), פלאג־אין וחשמלי (זמין כבר כעת). הדור השני ימשיך להימכר לצד הגרסה המשופרת לדור הראשון, המכונה נירו פלוס, עם שינויי מבנה קלים. הפלוס יימכר בעיקר לציי רכב ולחברות ליסינג, והדור החדש לשוק הפרטי.
הדור החדש מעט יותר גדול: עם 4.42 מטר לחשמלי הוא ארוך ב־6.5 ס"מ מהדור הראשון, רחב ב־2 ס"מ (1.82 מטר), וגבוה בס"מ (1.57 מטר בחשמלי, 1.545 מטר בפלאג־אין), ובסיס הגלגלים ארוך ב־2 ס"מ (2.72 מטר). נפח תא המטען גדל מ־451 ל־475 ליטר בחשמלי, ונוסף תא מטען קדמי בנפח 20 ליטר. לפלאג־אין יש תא מטען בנפח 348 ליטר, 24 ליטר יותר מאשר בדור הקודם.
עם זאת, מערכות ההנעה הן גרסה משופרת לזו של הדגם הקודם: מנוע 1.6 ליטר בנזין ומנוע חשמלי, שהספקם עלה מ־141 כ"ס ל־184 כ"ס וסוללת 11.1 קוט"ש, ומנוע חשמלי שנותר עם 204 כ"ס וסוללת 64 קוט"ש. ביצועים? הפלאג־אין מאיץ מ־0 ל־100 קמ"ש ב־9.8 שניות, מגיע למהירות מרבית של 161 קמ"ש, ומסוגל לנסוע לפי נתוני היצרן 61 קילומטר על חשמל, פולט 21 גרם CO2 לקילומטר, וצריכת דלק רשמית של 1.1 ליטר ל־100 קמ"ש. הגרסה החשמלית מקצרת את התאוצה ל־7.8 שניות, מגיעה ל־167 קמ"ש, ומסוגלת לנסוע רשמית לטווח של 460 קילומטר, שיפור של 5 קילומטר.
העיצוב עודכן עם חזית חדשה, כאשר הגרסה החשמלית קיבלה גריל קטן יותר עם שקע טעינה משולב בו. בפלאג־אין השקע ממוקם בצד. בנוסף, יש קורת C בולטת וצבעונית בחלק האחורי. אפשר לקבל את הנירו החדש בצביעה דו־גוונית ללא תוספת תשלום. גם סביבת הנהג חודשה, עם חיבור בין מסך המולטימדיה ללוח המחוונים על משטח אחד, כפי שקיבלה 6EV היקרה יותר. במושב האחורי יציאת מזגן ושקע USB־C.
כל גרסה מגיעה ברמת אבזור אחת: לחשמלית יש מסך מולטימדיה 10.25 אינץ' ומסך 10.25 אינץ' כלוח מחוונים, טעינה אלחוטית לנייד ותמיכה בקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיות. יש גם מנופי שליטה מאחורי ההגה ברמת הטעינה הרגנרטיבית וחישוקי 17 אינץ' קלים.
הפלאג־אין מקטינה את מסך לוח המחוונים ל־4.2 אינץ', אך מוסיפה חלון שמש חשמלי ומשדרגת את החישוקים הקלים ל־18 אינץ'.
ואיך הן נוסעות? נהיגת התרשמות קצרה בשני הדגמים השבוע מגלה שהדבר הראשון שמרגישים הוא תנוחת ישיבה גבוהה יותר, עניין חשוב בקרוסאובר שאינו מהתמירים בקבוצה. סביבת הנהג עשירה ואיכותית יותר, בחשמלית יש מנופי שליטה בעוצמת הטעינה ובחירה בין שלושה מצבי מנוע - חסכוני, רגיל וספורטיבי.
גם המושב האחורי מעט מרווח יותר, ונהנה משקעי USB גם במרכז ליד יציאת המזגן וגם בצדי המושב. נוחות הנסיעה השתפרה וגם בידוד הרעשים טוב יותר. התנהגות הכביש בטוחה, אך עם הגה נטול תחושה, אין כאן יומרות ספורטיביות. זאת אף שביצועי הגרסה החשמלית טובים מאוד, בעיקר במצב הספורט. וגם צריכת החשמל שלה: בנסיעה בין־עירונית בעיקר רשמה הנירו EV צריכה של 16.6 קוט"ש ל־100 קילומטר, מה שמציב טווח של 400 קילומטר ללא טעינה כבהחלט אפשרי.
גרסת הפלאג־אין השיגה טווח של 50 קילומטר על חשמל לפני שמנוע הבנזין התעורר וסירב להיכבות. בנסיעה של 70 קילומטר עוד ראינו נתון דמיוני של 300 קילומטר לליטר, אבל ככל שהקילומטרים הצטברו ירדנו ל־25 קמ"ל.
הגרסה החשמלית מסוגלת לטעינה מהירה (DC) בעוצמה של עד 100 קוט"ש (גם אם תחברו אותה לעמדה חזקה יותר, היא לא תיטען מהר יותר, תשאירו את העמדות האולטרה־מהירות למכוניות שבאמת מסוגלות לנצל אותן). היא זקוקה ל־43 דקות לטעינה מהירה מ־%20 ל־%80 בחשמלי, ו־6.2 שעות בטעינה אטית (AC) עם מטען פנימי בעוצמה של 11 קוט"ש. לפלאג־אין מטען 3.5 קוט"ש, והוא נזקק לשלוש שעות כדי למלא את הסוללה. אבל בניגוד לחשמלי, לא תיתקעו גם אם הסוללה התרוקנה, יתרון הרכב ההיברידי.
והמחיר: 185 אלף שקלים לפלאג־אין, כ־8,000 שקלים יותר מממחיר הנירו פלוס, שימשיך במקביל להימכר עד 2025, ו־200 אלף שקלים לחשמלי, זהה למחיר הנירו פלוס נטול הפליטות מהאגזוז. המחיר מציב את הנירו החשמלית באמצע השוק העממי. היא יקרה ב־35 אלף שקלים מג'ילי גיאומטרי C ומ־BYD אטו 3, אבל מרווחת, איכותית, נעימה יותר לנסיעה ועוד לא דיברנו על יתרון העיצוב. מול ה־BYD יש לה גם יתרון טווח משמעותי.
מנגד היא זולה ב־14 אלף שקלים מיונדאי איוניק 5 בסיסית (מחיר תיאורטי, שכן יונדאי לא מקבלת הזמנות לדגם בשל בעיות אספקה, וכשתשוב מחירו צפוי לעלות) וב־25 אלף שקלים מסקודה אניאק. מחירה דומה לזה של אייוייז 5U וסקייוול ET5 נירו פחות מרווחת מהם, יש טווח עדיף על הסינים אך לא על הסקודה והיונדאי, שיש לה גם התנהגות כביש ונוחות עדיפות.
ועל כולן מטילה צל גדול טסלה מודל 3 במחירה הבסיסי החדש, 205 אלף שקלים. יש לה טווח עדיף מהריו וטעינה מהירה יותר, אבל בסוף היא מכונית סדאן נמוכה יותר ופחות שימושית. הפלאג־אין מתחרה בעיקר ב־MG EHS, המעט יותר יקר (189 אלף שקלים), המאובזר היטב והגבוה יותר, אך החסכוני פחות. כך שנירו החדשה היא תוספת מעניינת לשוק, עם מחיר תחרותי ביחס לרמת המחירים השנה, לאחר שהמדינה העלתה את המס על חשמליות ורכבי פלאג־אין. עוד סיבה לקנות מכוניות כאלה ולשלם למדינה הרבה פחות מס על הדלק במקרה של הפלאג, ולא כלום במקרה של החשמלית.