בימים הקרובים יתחיל לפעול מתחם טעינה חדש לרכב חשמלי שהקימה חברת ג'ינרג'י בצומת הלידו, על כביש 90 בצפון ים המלח. אפשרות לטעינה מהירה של ארבע מכוניות בו־זמנית, ובעתיד שש מכוניות. חדשות טובות להרבה מאוד נהגים שבדרך לאילת, לירושלים ולבקעה, אבל גם תמונת מצב של ההתמודדות הממשלתית עם המהפכה החשמלית.

ההתחלה היתה חיובית: בסוף 2018 זכתה ג'ינרג'י במכרז משרד האנרגיה לקבלת סבסוד להקמת עמדות מהירות במקום שבו פעלה עד לפני כעשור תחנת החלפת הסוללות של בטר פלייס. אבל מאז העניינים רק הסתבכו. בתחילה סירב המנהל האזרחי לאשר את העבודות, בשל איסור על חיבורי חשמל חדשים בשטחים.

נדרש מאמץ של משרד האנרגיה, המועצה האזורית ערבה וקיבוץ בית הערבה השכן כדי לשכנע שלא מדובר בהתנחלות חדשה. אחרי כן התפרצה הקורונה. ואז הודיעה חברת החשמל שהשנאי במקום, שמותקן על עמוד, כבר לא תקני ויש להחליפו. לגמל שנמצא במתחם לצילומים בתשלום עם תיירים כבר קראו כל המעורבים "הגמל החשמלי". אוטוטו יהיו לו מבקרים חדשים.

רן אלויה, מנכ"ל ומייסד ג'ינרג'י, לא התייאש מהקשיים. החברה, שאותה הקים עוד ב־2007 וכבר אז נערכה לטעינת רכב חשמלי, הפכה לאחת הגדולות בארץ בתחום הטעינה, ומעסיקה כיום כ־130 עובדים בישראל, 30 בהודו וארבעה בספרד. לפני שנתיים רכשה OPC של עידן עופר 51 אחוזים מהחברה, תמורת 67 מיליון שקלים. OPC היא גם יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בארץ, וכך יכולה ג'ינרג'י לשלוט טוב יותר בעלות משאב חשוב שלה, ולמכור ללקוחות הטעינה גם חשמל ביתי.

רן אלויה, מנכל ומייסד ג'ינרג'י (צילום: ג'ינרג'י)
רן אלויה, מנכל ומייסד ג'ינרג'י (צילום: ג'ינרג'י)

"יש לנו כבר 27 מתחמי טעינה מהירה ברחבי הארץ, אבל זה רק חלק מהפעילות שלנו", אומר אלויה. "עוד לא ברור כמה מהטעינות בעתיד מחוץ לבית יתבצעו במתחמים כאלה, וכמה בתחנות הדלק. היום הן מוכרות כמעט 100 אחוזים מהבנזין ומהסולר, השאלה מה יהיה חלקן בטעינה, 70 אחוזים? 80 אחוזים? 90 אחוזים?".

אז למה אתה בעסקי הטעינה?

"כי יש כאן כשל שוק. לחברות הדלק יש יתרון מוחלט במיקומים, אבל אין להן אינטרס לקדם את המהפכה החשמלית. שאלתי בכנס את מנכ"ל אחת מחברות הדלק מה להערכתו יהיה החלק של החשמליות בשוק בעוד חמש שנים. 50 אחוזים? אמר שלא. שאלתי 20 אחוזים? אמר לא. אז כמה יהיו לדעתך, יותר מזה? אמר שרכב חשמלי לא יתפוס. חברות הדלק לא באמת שם. זה לא בדנ"א שלהן. לחברות הדלק יש נכסי נדל"ן ומיקומים בדמות התחנות, אבל זה לא פשוט להפוך את זה לחשמל. מבחינת חוקי הבנייה, זמינות החשמל, ובעיקר המוטיבציה".

אז מה בעצם המודל שלכם?

"המודל הוא עולם של שירותים כמו בסלולרי. באירופה חברות כמו שלנו נקראות ספקי מוביליות חשמלית. חברות סלולר הקימו אנטנות כדי שתהיה קליטה? אנחנו מקימים עמדות טעינה ציבוריות. חברת הסלולר מכרה לך טלפון? אנחנו מוכרים לך עמדה ביתית. חברת סלולר מכרה לך זמן אוויר? אני מוכר לך חשמל. חברות הסלולר מספקות לעסקים חבילה מלאה של מכשירים, קליטה וגבייה? אנחנו עושים את זה בטעינה. אנחנו לא ממציאים שום דבר".

למה לא ייבוא רכב חשמלי?

"זה לא המיקוד שלנו. טעינה סולארית זה יותר קרוב, אבל זה לא התחום שלנו".

המתחם בלידו נבנה כבר לפי ההבנה שהצורך כיום הוא בבניית מתחמים שיכולים לטעון כמה מכוניות בו־זמנית. "בשפיים יש לנו מתחם לטעינה של שש מכוניות בו־זמנית, והכנו תשתית לעשר, רק להביא עוד שתי עמדות טעינה כפולות במנוף ברגע שהביקוש יצדיק את זה", אומר אריק נאמן, סמנכ"ל השיווק והמכירות.

ג'ינרג'י תקים השנה גם 250 עמדות טעינה מהירה לאוטובוסים חשמליים, בכרמיאל, בכפר סבא ובאור יהודה, אחרי שכבר הקימה עמדות כאלה בראשון לציון ובאשדוד. אבל חלק מרכזי בפעילות שלה הוא ניהול הטעינה בכ־200 בניינים פרטיים ומסחריים, עם 22 אלף עמדות אטיות פרטיות ועסקיות.

"יש הרבה חברות מאכערים בתחום, שמחתימות בניינים ואז באות אלינו ומנסות למכור לנו את החוזים, שאנחנו נתקין. רק שכדי לעקוף את החברות האחרות הם מציעים חוזים לא כלכליים, שלא יאפשרו לדיירים לקבל שירות איכותי. אם בבניין שלכם שוקלים להתקין טעינה מנוהלת בחניון המשותף, תשאלו כמה בניינים החברה שמגישה לכם הצעה כבר התקינה. לכו תראו ותדברו שם עם הדיירים ותשמעו את חוות הדעת שלהם".

נאמן: "אנחנו מציעים לבניינים חשמל בתעריף ביתי כל השנה, חוץ משעות השיא של מחירי החשמל בין 17:00-22:00. אנחנו מעבירים לדיירים את ההנחה שאנחנו משיגים במחירי החשמל. גם בעמדות המהירות שלנו, לקוחות קבועים שלנו בבית משלמים רק 99 אגורות לקוט"ש ברוב העמדות המהירות. רואים אצלנו הרבה בעלי טסלה. בעיקר מאלה שקנו בהייפ של ההתחלה ועדיין אין להם עמדה בבית".

 אריק נאמן, סמנכ''ל שיווק ומכירות ג'ינרג'י (צילום: ג'ינרג'י)
אריק נאמן, סמנכ''ל שיווק ומכירות ג'ינרג'י (צילום: ג'ינרג'י)

הדיבורים על כך שב-2030 יימכרו בארץ רק מכוניות חדשות חשמליות ריאליים?

אלויה: "בפועל אנחנו תלויים במה שיקרה באירופה. יבואני הרכב מוכרים מכוניות בתקינה אירופית ויוכלו להביא רק מה שהיצרנים ייצרו. אף יצרן לא ייצר אז במיוחד בשביל ישראל מכוניות לא חשמליות בתקינה אירופית. אבל אני מעריך שגם ב־2030 עוד ימכרו כאן מעט רכבי בנזין/היברידיים, ואולי גם ב־2040. בסוף לא משנה אם יהיו אז בארץ שני מיליון או 2.5 מיליון חשמליות. העיקר שלא רק חצי מיליון. המהפכה החשמלית לא תגיע לכולם בבת אחת. כמו שבהתחלה סלולרי היה רק לאנשי עסקים ואחר כך להורים. אבל השאלה לגבי רכב חשמלי היא כבר לא 'אם' אלא רק 'מתי'".