בכל אשמים הסינים, ולשם שינוי במשהו טוב. תעשיות הרכב האירופית, הקוריאנית והאמריקאית הרגילו אותנו שבין רכב היברידי רגיל לאחד חשמלי לגמרי יש אמצע: רכב פלאג־אין היברידי. מצד אחד עם מנוע בנזין, מנוע חשמלי וסוללה, כמו הסוג הראשון, מצד שני עם יכולת לטעון חשמלי מהשקע ואז לנסוע 30־50 קילומטר על חשמל בלבד כמו הסוג השני, שלאחריהם אם אתם עדיין בדרך, פשוט נכנסים לפעולה מנוע הבנזין והמערכת ההיברידית שיש בכל איוניק/קורולה/נירו של השכן.
על הנייר מדובר בפשרה מעולה, אחת שלא דורשת סוללה גדולה ויקרה כמו זו שבחשמליות 100 אחוזים, ועדיין מאפשרת לעשות כמעט את כל הנסיעות היומיומיות בלי לפלוט זיהום מהאגזוז. הפוליטיקאים התרשמו ואישרו הטבות מס, אפילו בארץ, אבל אז התברר שבחיים האמיתיים הפלאג־אינים הרבה פחות חסכוניים. רבים רכשו אותם כי הטבות המס הפכו אותם לזולים יחסית, אבל לא טרחו לטעון אותם על בסיס קבוע, ולעתים גם לא אף פעם.
ואז קם חכם סיני ואמר - רגע, נקבע שרכב הוא פלאג־אין היברידי לצורך הטבות מס, חניה ואחרות, רק אם הוא משיג לפחות 80 קילומטר טווח חשמלי. בשביל זה כבר צריך סוללה גדולה יותר, אבל עדיין קטנה מזו של רכב חשמלי רגיל. מי שלא יטרח לטעון רכב כזה ימצא את עצמו עם רכב היברידי כבד ובזבזני. אבל מי שכן יטען יקבל רכב זול יחסית לחשמלי רגיל, וייסע כמעט תמיד על חשמל, ובלי צורך להתחיל לחפש עמדות טעינה בנסיעות ארוכות, ולחשוש מתורים ומתקלות.
ה־"Wey Coffee 01" החדש הוא דוגמה טובה לטרנד. הוא מגיע עם סוללה של 40 קוט"ש, והבטחה לטווח חשמלי של 146 קילומטר. למרצדס GLC יש סוללת 31.2 קוט"ש, וטווח של 119 קילומטר. לריינג' רובר ספורט יש טווח רשמי של 110 קילומטר מסוללת 35 קוט"ש, ועוד דגמים בדרך. כל יצרן סיני, או אירופי שרוצה למכור בסין - מי לא? - מפתח או שכבר השיק פלאג־אינים ארוכי טווח.
לפני שנראה כמה רחוק הוא באמת מגיע בלי לצרוך בנזין, כמה מילים על האוטו. קופי הוא השם המאוד מערבי־אופנתי שקיבל הקרוסאובר החדש של גרייט וול הסינית, כעוד ניסיון של הסינים לפנות לשוק היוקרה. המותג החדש, שמייבאת סמלת, כבר כולל בסין שני דגמי קרוסאובר קטנים יותר, שיגיעו אלינו גם הם בהמשך.
העיצוב נעים, שילוב גנרי של רכבי יוקרה שכבר ראינו, אבל מכובד. הממדים (4.87 מטר אורך, 1.96 מטר רוחב, 1.69 מטר גובה) נדיבים. בסביבת הנהג יש שפע של מסכים: אחד גדול למולטימדיה (14.6 אינץ') שמזדקר מהדשבורד, מתחתיו פתחי אוורור, ומתחתיהם עוד מסך מגע 9 אינץ' לתפעול בקרת האקלים. מול עיני הנהג יש מסך 9.2 אינץ' נוסף כלוח מחוונים, והרחק, מול השמשה, יש גם תצוגה עילית בגודל 7.5 אינץ'. מרוב מסכים חסרים כמה כפתורים פיזיים שהיו יעילים יותר להדלקה ולכיבוי של המזגן, ולהגברה או להחלשה של עוצמת המוזיקה.
איכות החומרים טובה. המרווח טוב מאוד מלפנים, ועוד יותר טוב מאחור, אם כי שם המושב היה יכול להיות גבוה יותר. תא המטען צנוע בנפחו יחסית לרכב בגודל כזה, 371 ליטר בלבד.
האבזור נדיב. גרסת הכניסה (285 אלף שקלים) מגיעה עם שלל המסכים אך ללא תאימות לאפל קארפליי ולאנדרואיד אוטו, מושבים קדמיים חשמליים ומחוממים, משטח טעינה לסלולרי, דלת תא מטען חשמלית, חישוקי 21 אינץ' קלים ומצלמות היקפיות. הגרסה המפוארת (320 אלף שקלים) מוסיפה חלון שמש גדול, מושבים קדמיים עם מסז' ואוורור ומושבים אחוריים עם חימום.
בטיחות? 5 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי וחבילה מלאה של מערכות בטיחות אקטיביות, אבל שמתנהגות על הכביש קצת בהיסטריה מבחינת כמות ההתרעות ותיקוני היגוי אגרסיביים מדי. היתרון: דברים שאפשר יהיה לפתור בעתיד בעדכון תוכנה.
ביצועים? מצוינים. קופי 01 מצויד בשלושה מנועים, טורבו בנזין 2 ליטר, מנוע חשמלי לציר הקדמי ואחד נוסף לאחורי ותיבה רובוטית כפולת מצמדים עם תשעה הילוכים. חוץ מהנעה כפולה, מדובר כאן על הספק משולב של 476 כ"ס. וזה מורגש על הכביש, עם חמש שניות מ־0 ל־100 קמ"ש בהנעה משולבת, ושבע שניות אם הגדרתם לרכב להשתמש רק בהנעה החשמלית. אין בעיה להיות ראשונים ברמזור, לעקוף בכל מקום, ולבחון את סובלנות משטרת התנועה המקומית.
והטווח בפועל? אנחנו השגנו 110 קילומטר חשמליים כמעט לגמרי (250 קילומטר לליטר לפי מחשב הדרך) בתוואי שחשמליות אוהבות פחות, כמעט כולו בין־עירוני, וחלקו בכביש מהיר במהירויות של כ־120 קמ"ש. ואז ירדנו מרף 20 אחוזים סוללה, והרכב התעקש להפעיל את אופציית הטעינה העצמית. סיימנו כ־300 קילומטר של נהיגה בצריכה משולבת של 15.5 קילומטר לליטר, נאה עבור רכב במשקל של 2.4 טונות. אפשר לטעון את הסוללה בטעינה מהירה בעוצמה של עד 50 קוט"ש בתוך קצת פחות משעה. בטעינה ביתית תזדקקו לכמעט ארבע שעות.
נוחות והתנהגות? יש מקום לשיפור. רכב גדול, כבד ורך מתלים, שהפעולה שלהם גם אינה שקטה במיוחד. בנהיגה רגילה הוא יהיה רך, נעים ואפילו מרחף, אבל כל ניסיון להאיץ את הקצב בעיקולים יתבטא בטלטולים, ותחושת ניתוק מהכביש. לפחות בידוד רעשי הכביש והרוח טוב מאוד.
השורה התחתונה? לקופי 01 יש בסיס להתחרות בשוק היוקרה, בביצועים, באבזור, בתא הנוסעים ובטכנולוגיה, והוא גם מצרף את בשורת הטווח החשמלי הארוך, שעדיין יש למעט פלאג־אינים, גם בשוק היוקרה, כאשר השאר יקרים בהרבה. הוא עדיין לא מהוקצע כמו לקסוס, וולוו או ג'נסיס, שבהן יתחרה בעיקר, ואף שהספיק להתייקר מאז הושק, הוא מעניק תמורה טובה, בשילוב בין אבזור, מרווח וביצועים. רכב חשמלי שהנסיעה בו לא כרוכה בדאגות שמלוות שימוש באחד כזה.
הכותב היה אורח WEY בפורטוגל