הנרי פורד ייצר את הפורד T כמעט 21 שנים ללא שינויים משמעותיים, וכבש את העולם. MG מארוול R, שנחתה כעת בארץ שנתיים אחרי ההשקה שלה, בגלל משבר השבבים וסגרי הקורונה בסין, מדגימה את הקצב המהיר שבו מתפתחות המכוניות החשמליות, בטווח, בסביבת הנהג ובשימושיות.
אבל היא גם ממחישה את העובדה שבניגוד לרוב היצרנים הסיניים, שנגחאי אוטומוטיב, שרכשה את MG פושטת הרגל לפני כמעט 20 שנה, מצליחה כיום להעמיד סדרת דגמים עם אופי ברור ובידול מהמתחרים. מארוול R מציעה התנהגות כביש ברמה אירופית, לא מהנה כמו ה־MG4, אבל שתיהן בהחלט מהוות קדימון מעניין לרודסטר החשמלי, שיגיע אלינו בשנה הבאה.
אף שטסלה, ג'ילי ו־BYD עקפו אותה במספר החשמליות המצטבר שמכרו בישראל, MG היא הוותיקה מביניהן, והחלה למכור חשמליות כבר לפני ארבע שנים, אחרי עשור של דגמי בנזין מרשימים פחות, ומכירה במקביל של אלפי רכבי פלאג אין. יצרן סיני, אבל לא עלום, עם שורשים שם וכאן, שכבר הוכיח את עצמו באמינות ובשירות.
אף שהתצוגות ברורות, המסך מגיב קצת באטיות ללחיצות, תפעול בקרת האקלים באמצעותו מסורבל, והקונסולה הצפה מקשה על הגישה לשקעי ה־USB שמתחתיה. איכות החומרים גבוהה, מלבד משטח העור הפשוט יחסית. המרווח מלפנים טוב מאוד, עם מושבים תומכים. מאחור יש רצפה שטוחה ומושב רחב, אך הוא מעט נמוך. יש יציאת מזגן ושקעי USB.
גם האבזור הבטיחותי עשיר וכולל את כל המערכות האקטיביות המקובלות. אך מערכת שמירת הנתיב אגרסיבית מדי, ובמבחן הריסוק האירופי קיבל מארוול R רק 4 כוכבים ולא את ה־5 המרביים.
בזמן שאפילו קרוסאוברים קטנים יותר מתיישרים סביב מה שהפך לתקן בתעשייה, מנועים בהספק 204 כ"ס, מארוול R הגדול והכבד יותר מסתפק במנוע חלש יותר. כרגיל בחשמליות, הביצועים משתפרים כשמעבירים ממצב חיסכון לספורט - לפחות יש לזה כפתור פיזי בתחתית הקונסולה המרכזית ולא צריך לשוטט בין המסכים שבפנים, תודה לאל. אבל אין מכה בגב בתאוצות, וה־MG החדש אטי יותר מג'ילי גיאומטרי C ומ־BYD אטו 3 הזולים ממנו, ובטח שמטסלה מודל Y ויונדאי איוניק הבסיסיות.
התרעות פיקוד העורף