אולם התצוגה המרכזי של פיאט ברחוב יגאל אלון בתל אביב שונה מכל אולמות התצוגה המרכזיים של מותגי הרכב השונים בישראל. קרוב לוודאי שזהו אחד האולמות הקטנים, בטח לא מהמפוארים שבנמצא, אבל ניכר בו הדגש על עיצוב אינטימי, המייצר קרבה מיוחדת למכוניות. ואולי בכלל אלו המכוניות שמוצגות בו, שמשדרות את התחושה הזו.
היכנסו לאולם של פיאט באחד מימי הקיץ הלחים האלה. הסיכויים שתיתקלו בלקוחות שהן בחורות צעירות בשמלות קיץ אופנתיות גבוהים מבכל אולם אחר בישראל.
גם הצעד הבא של פיאט, ניצול ההצלחה של 500 ליצירת משפחת ה־500, בוצע בהצלחה כמעט עשור קודם לכן, על ידי המותג מיני. בת המשפחה הראשונה שנולדה בטורינו היא 500L - מכונית המבוססת על פלטפורמה גדולה יותר ומוצעת עם שני אורכי בסיס גלגלים ובתצורות של חמישה ושבעה מושבים.
מעצבי פיאט לא נדרשו ללכת רחוק: גם כאן הם לקחו את המודל של מיני. 500X נראית כאילו שמישהו ניפח את 500 הקטנה והוסיף לה שתי דלתות.
אותם רעיונות עיצוביים מתקיימים גם בתוך תא הנוסעים. סביבת הנהג מאופיינת בעיקר במשטחי הפלסטיק המבריק שצבועים בצבע החיצוני של המכונית.
אבל לאחר כל הקיטורים צריך לשוב ולהזכיר ש־500X היא המסוגננת ביותר, ולכן גם מרחיבת הלב ביותר, מבין כל מתחרותיה לקטגוריה, למעט אולי רנו קפצ'ור.
בחרטום הם הניחו את מנוע הטורבו בנזין בנפח 1.4 ליטר וחיברו אותו לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים בעלת שישה יחסי העברה.
אם מישהו בנה על 500X ככלי משפחתי, כדאי לו לבדוק את עצמו שוב. לא רק בגלל תא המטען המצומצם או המושב האחורי הצפוף יחסית, אלא בעיקר מפני שזאת אחת המכוניות הכי מטלטלות, הכי נוקשות, ובקיצור, הכי פחות נוחות לנסיעה מבין כל המכוניות הסדרתיות שנמכרו בישראל.
מחפשי מציאות, כבר אמרנו, לא מסתובבים באולם של פיאט, אבל את 500X אי אפשר לקנות באף אולם אחר.