הישראלים אוהבים את קיה, וזו כנראה תופעה שצריך ללמוד אותה יותר לעומק. אמרתם ספורטאז', התכוונתם לעדר הדוהר לטיולים בסוף השבוע. אמרתם פיקנטו, התכוונתם לאלה שרצים לכיוון האוניברסיטה. אמרתם ריו? פה יש לי הרושם שנתקעתם קלות. קיה ריו, משום מה, קצת נשכחה בצד, בניגוד לשם הטוב שיש לה ברחבי העולם. מבחינה היצרנית הדרום קוריאנית, ריו היא בינגו. רק בשנה שעברה היא מכרה כמעט 450 אלף יחידות על פני הגלובוס, מקום שני במותגים שהיא מציעה, אבל אצלנו היא עדיין מתקבלת בחשד קל.
אז למה? כי הישראלי צריך משהו שידליק אותו חוץ מיעילות, נוחות ושם בעל מוניטין. הוא צריך לסובב ראשים, השופוני המוכר במחוזות הארץ.
בריו הותקנה מערכת מתלים קדמיים חדשה, מה שעזר לצלוח היטב את המהמורות בכביש. היא אכן התמודדה בכיף עם שיבושים קלים, וקצת יותר מזה. קצת פחות עם פגעי כביש שעליהם הסולל כבר ישלם. בקיה מספרים שמתכנני הרכב סידרו מחדש את הקפיצים ובולמי הזעזועים לעומת הדגם היוצא, מה שמסייע בשיפור התנהגות הכביש, ולא משנה באיזו מהירות נוסעים. ואכן, כשהוא החל לעבור את רף המאה קמ"ש, הנסיעה הייתה מאוד רגועה.
אז אולי יש שיפור רציני בריו לעומת הדור הקודם, כזה שמסוגל לתת פייט ולא להשפיל מבט. אין ספק שהמעצבים והמהנדסים לא נחו מהדור ההוא לדור הנוכחי, אבל עדיין זה נשאר בתחום הריו, בטח לא ריו גרנדה.