הפקקים, העצבים, הצורך לא לצאת פראייר בשום מחיר וחוסר הרתעה מוחלט של רשויות אכיפת החוק הביאו למצב שבו התנגשויות אלימות בכביש הופכות לשגרה עצובה.
תקיפות פיזיות באמצעות אגרופים, בעיטות, נגיחות, הכאה באמצעות חפצים, שליפת סכינים, ועד מקרי רצח מזעזעים כמו זה שבו נרצח יורי וולקוב בחולון מתכנסים כולם להבנה שהכבישים שלנו הפכו למסוכנים לא רק בהיבט הבטיחות בדרכים אלא גם בהיבט הביטחון האישי.
כמו תקינות פוליטית, גם פרנציפ הוא דבר מקסים - לשיחות סלון. בכביש הוא רעיון גרוע מאוד.
אם לחפש עם מי לריב לא מופיע ברשימת המטלות שלכם להיום כשיצאתם מהבית, הנה טיפ מועיל - כשאתם נתקלים בטיפוס מסוג בבון (ואני מתנצל בפני הבבונים), תהיו אתם בני האדם - לא ליצור קשר עין, אצבע משולשת או תנועות יד מוגזמות כולל הגייה ברורה של הקללה החביבה עליכם - כל אלו עשויים להיות בדיוק הטריגר, כל מה שהצד השני יצטרך כדי לייצר לעצמו בראש את העילה לעימות.
בכמעט כל עימות, לכל הצדדים יש תחנות יציאה מנתיב ההתנגשות. אחת מהן היא הנקודה בה אתם לא נענים בשום פנים ואופן ל"הזמנה" לצאת מהרכב. המשפט הבא לא מבוסס מחקרית, אבל סביר להניח שהאיש הזה לא מתכוון שתקיימו דיון מנומס על זכות השימוש בדרך ולא יציע להכריע את המחלוקת באמצעות סיבוב של אבן נייר ומספריים.
אם אין לכם עדיין מצלמת דרך במכונית וגם אם כן, השלב הבא הוא תיעוד באמצעות הנייד שלכם, של הנוסע שאיתכם. צלמו את התוקף, את הרכב שלו, של כל פרט מזהה.
כל מי שחווה סיטואציות לחימה יגיד לכם שהכל טוב ויפה עד שהן באמת מתחילות. אלא אם כן מדובר בתרחיש המאוד לא סביר שאתם חמושים, מומחי קרב מגע או מיומנים מאוד בשימוש באמצעי הגנה עצמית - אתם לא מגיבים לשום פרובוקציה למעט במקרה של סכנת חיים ממשית לכם או לזולת.
ירי במקום הומה אדם תוך כדי מאבק הוא מתכון לפגיעה בעוברי אורח. התייצבות בידיים חשופות מול מישהו שחמוש בסכין לא באמת תרתיע אותו והתזת תרסיס פלפל בחלל של מכונית עשויה להשפיע עליכם יותר מאשר על התוקף.
כמוצא אחרון אפשר לנסות לחמוק בנסיעה עם המכונית מהאירוע, מוצא אחרון כי גם בו יש סיכוי לפגיעה בסביבה או היקלעות לתאונה אם מדובר בצומת למשל.
התרעות פיקוד העורף