ענף ההייטק הישראלי מכניס כ־ 240 מיליארד שקל בשנה למשק, כך על פי דוח של איגוד התעשייה הישראלי ודלוויט. שאלת הרווחיות מעסיקה את המייסדים, העובדים והשוק בכל זמן נתון. אבל מסתבר שיש גם כאלה שעזבו משכורת גבוהה, תנאים מעולים וטייטל יוקרתי בשביל ליזום חברות שיביאו תועלת לחברה, לסביבה ולכדור הארץ. אלו הם חלק מיזמי האימפקט שעומדים מאחורי פיתוחי אנרגיות מתחדשות, פתרונות אד־הוק להורים טריים, פתרון לבעיית ה־ADHD וטכנולוגיות מזון בנות קיימא.
על אחת כמה וכמה בתחום כמו ADHD שקרוב ללבי גם מהחוויה בבית, גם מהחוויה האישית ובטח מההבנה של גודל הבעיה כאשר מדובר בשוק עולמי ענק שמקיף לפי הסטטיסטיקות כ־10% מהילדים, ולא קיים בו עדיין פתרון טכנולוגי״.
לאט התבשלה ההכרה שלאחר 30 שנים בעולם התאגידי הגיעה העת לצאת מאיזור הנוחות ולקפוץ למים הגועשים של עולם הסטראט־אפים. מראש היה ברור לי שהתחנה הבאה חייבת להיות כזאת שבה אני אפעל מתוך תשוקה עזה לייצר שינוי משמעות. בפרק היזמי שלי בחרתי לנצל את הניסיון שרכשתי בהובלת פרויקטים של הפחתת סוכר".
אכן כסף ובסיס כלכלי איתן עוזרים וחשובים, אבל אסור שהם יהוו חסם ליזם למימוש חלומותיו. בפרקטיקה, מאחר וברוב הסטארט־אפים היזמים אינם מגיעים עם "כסף מהבית", האתגר הראשון של היזם הוא גיוס הכסף בכדי לצאת לדרך, מה שנקרא בעגה המקצועית PRESEED. במקרה שלנו גייסנו משאבים דרך רשות החדשנות ושותפי חממת FRESH START.
ללא הון ראשוני מאוד קשה לצאת לדרך ויכולת היזם לפעול בעצמו ללא משאבים מוגבלת ביותר. הכסף, FUNDING, הוא החמצן של הביזנס, חשוב לנהל אותו בתבונה וכל הזמן לעסוק באתגר איך מגייסים את ההון הבא שנדרש לפיתוח החברה ויצירת ערך למשקיעים עד לנקודת הזמן שבא החברה תגיע לרווחיות".
באותה העת החל שיח מתגבר על משבר האקלים, שינויי מזג אוויר ואסונות אקלימיים ברחבי העולם. העובדה שהייתי אב צעיר והיה לי חשוב להשפיע לחיוב על העולם שבו הבנות שלי יגדלו, החלטתי לעסוק יותר ויותר בנושא של אנרגיות מתחדשות. בשנת 2017 בחרתי לעזוב את מקום עבודתי ולהקים יחד עם השותף שלי, טל הרכבי, חברת אנרגיה סולארית שתקדם את המעבר של מדינת ישראל לייצור חשמל נקי. החברה קמה במטרה להאיץ את המעבר לאנרגיה סולארית על ידי שידוך בין גגות למערכות סולאריות ושילוב אמצעי אגירת אנרגיה, בצורה פשוטה, אסתטית ונגישה כלכלית".