קודם כל נתחיל באבחנה
כבר בשיעורי המבוא של לימודי פסיכולוגיה, אפשר לעלות על זה: כל האבחונים הפסיכולוגיים מכילים מבחנים דומים, וישנה חפיפה מסוימת בין חלקם. עם זאת, כל אבחון ניגש לבחינת הנבדק מזווית קצת אחרת ולמטרה קצת שונה. גם במסגרת אותו סוג אבחון, ישנם הבדלים במבנה האבחון בין נבדק לנבדק, וזאת בהתאם לגילו, קשייו האינדיבידואלים וסיבת האבחון. 

אבחון פסיכודיאגנוסטי
האבחון הפסיכולוגי דיאגנוסטי כולל שורה של מבחנים קוגניטיביים ואישיותיים, שנועדו ליצור תמונה רחבה ומקיפה של עולמו הפנימי של הנבדק. הרכב המבחנים המדויק משתנה בהתאם לגיל הנבדק ולסיבת האבחון.  כך ניתן להתאים את האבחון עבור מגוון גילאים לרבות ילדים צעירים, ועבור מגוון שימושים כגון מיוני קבלה לעבודה, מידע עבור תהליכים משפטיים, מתן טיפול ממוקד ועוד. 

אבחון דידקטי ופסיכודידקטי
פירוש המילה "דידקטי" הוא "לימודי", ובהתאם לכך שני אבחונים אלו נועדו לאבחן קשיי למידה. האבחון הדידקטי בוחן רק יכולות למידה, ובמסגרתו נבדקות יכולות הקריאה, הכתיבה, החשיבה הכמותית ויכולות קוגניטיביות נוספות כמו תפיסה חזותית וזיכרון. האבחון מיועד כמעט בלעדית עבור תלמידי בית-ספר, ולאורו הבוחן יכול להמליץ על הקלות במבחנים או התאמות בסביבת הלמידה. באבחון זה לא נבדקות הפרעות רגשיות או אישיותיות כמו הפרעות קשב.

לעומת זאת, האבחון הפסיכודידקטי משלב את המבחנים הנעשים באבחון הדידקטי עם מבחנים אישיותיים ורגשיים. זאת כדי לגלות את המקור ממנו נובעים הקשיים של התלמיד הנבדק ולספק לו מענה מתאים. לדוגמה, במבחן פסיכודידקטי ייערכו מבחנים לגילוי בעיות קשב וריכוז או בעיות רגשיות. לעיתים, כאשר יוחלט שהאבחון הדידקטי אינו מספק, יעבור התלמיד גם אבחון פסיכודידקטי בניסיון להבין את הבעיה תוך ראייה רחבה. 

מה ההבדל בין אבחון פסיכודיאגנוסטי לאבחון פסיכודידקטי?
המבחנים המבוצעים בשני האבחונים מאוד דומים – שילוב בין מבחנים קוגניטיביים למבחני אישיות. עם זאת, אבחון פסיכודיאגנוסטי נועד לאבחן בעיות אישיותיות, התפתחותיות או קוגניטיביות. לעומתו, האבחון הפסיכודידקטי נועד לאבחן בעיות למידה. כלומר, ההבדל בין שני האבחונים טמון במטרה שלשמה הם נעשים - בדיקת אישיות מקיפה (פסיכודיאגנוסטי) , או בדיקה יסודית של בעיות למידה (פסיכודידקטי).

אבחון התפתחותי
אבחון התפתחותי הוא אבחון שנועד לגילאי גן חובה ומטה, שכן הוא בוחן אנומליות בהתפתחות אצל ילדי הגיל הרך. אבחון זה נעשה כאשר מבחינים שילד בגילאים אלו לא מפתח את היכולות המותאמות לגילו, או שמפתח יכולת אחת באופן לא פרופורציונלי ליכולת אחרת. לדוגמה, פעוט שחשיבתו הקוגניטיבית מפותחת, אך הוא חווה קשיים בתחום הבין-אישי. אבחון זה משתנה בהתאם לגיל הנבדק, כאשר מציגים בפניו מספר מטלות המותאמות לגילו, הבודקות קוגניציה, יכולת מוטורית, יכולת שפה ותכונות אישיות. בהתאם לתוצאות, יתכן ותינתן המלצה לטיפולים אצל אנשי מקצוע, להדרכת ההורים או למעבר למוסד חינוכי מיוחד.