תמונת המצב של שוק העבודה, כפי שמשתקפת מדוח שירות התעסוקה שפורסם היום (שלישי) משקפת את העובדה שינואר 2021 היה החודש הראשון מאז תחילת משבר הקורונה המדינה היתה בסגר לכל אורכו. היציאה מהסגר השלישי היתה קשה יותר מאשר ביציאה מהסגר השני, הן בשיעור דורשי העבודה והן באורך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה. 

מהנתונים עולה, כי במהלך חודש 2021 ינואר 127.7 אלף דורשי עבודה חדשים. מדובר בעלייה של 56.4% לעומת דצמבר. 96.3 אלף נרשמו בחודש ינואר לאחר שהוצאו לחל"ת (75.4 אחוז מהנרשמים), 16.4 אלף פוטרו ו-5.2 אלף התפטרו. מנגד, רק 18.2 אלף דיווחו על חזרה לעבודה, מספר החוזרים הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר.

משמעות הנתונים היא כי על כל אדם שחזר לעבודה במהלך החודש, נרשמו שבעה דורשי עבודה חדשים. לשם השוואה, בחודש ספטמבר, שבו היו רוב נרשמי הסגר השני, עמד היחס על 5.7 דורשי עבודה חדשים מול כל חוזר לעבודה. כאמור, בתחילת ינואר היו רשומים 727.4 אלף דורשי עבודה ובסיומו 823.6 אלף. לאורך ינואר התייצבו בשירות התעסוקה בסך הכל 762.9 דורשי עבודה שתבעו אבטלה (13% עלייה לעומת דצמבר), לעומת 93.5 אלף שתבעו הבטחת הכנסה (5.7% עלייה). 

קורונה - אנשים עם מסכה ברחובות ירושלים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה - אנשים עם מסכה ברחובות ירושלים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרק ישראל סלם)

"צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה. זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות. תוצאת המסלולים שבהם נקטה ישראל היא שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה", הסביר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. הוא הזהיר כי "ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה שנמנעו רק באופן זמני עד כה. בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".

כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלי להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14.2 דורשי עבודה. בשירות התעסוקה מסבירים כי "על אף עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה המשיך לעלות, וכך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי". 

רמי גראור, מנכ"ל שירות תעסוקה, סיכם כי "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה נדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה ובמיוחד אלו הנמצאים בחל"ת. שינוי המדיניות ההכרחי הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד, זאת לצד עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות. אנו נוקטים בשורה של צעדים כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ופתיחת לשכות התעסוקה לקבלת קהל".