נסו לדמיין את החיים לפני כ-50 שנה, תקופה שבה הסחר הגלובלי היה עוד בחיתוליו: המאבק בין הגושים היה בעיצומו, פרוטקציוניזם היה נחשב למדיניות כלכלית מקובלת מאוד. אז, לא ניתן היה להזמין מוצרים מאתר סיני, בעודנו יושבים מול המחשב או הטלפון הנייד. בתקופה ההיא, קיום קשרי מסחר יומיומיים עם ספקים בחו"ל היה נראה כמו דבר בלתי אפשרי, שלא לדבר על עריכת פגישות מרחוק, שבהן משתתפים אנשים ממקומות שונים על הגלובוס. הטכנולוגיה ומדיניות הסחר הגלובלי שהלכו והתפתחו עם השנים, הובילו לאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות ולקשרים עם מדינות אחרות בכל התחומים: מסחר, פנאי, שירותים, רפואה - וכן, גם חינוך ובמיוחד חינוך אקדמי.
כך, נוצר מצב שבאקדמיה בישראל, אחת המגמות המרתקות היא השלמה של לימודים לתואר אקדמי בחו"ל, ועוד יותר מכך, לימודי דוקטורט מעבר לים. שוחחנו בנושא עם פרופסור עקיבא פרדקין, מייסדו של מכון PHD Institute, ובעל ניסיון רב בליווי סטודנטים ישראלים להוצאה של דוקטורט בחו"ל, וניסינו לענות על השאלה היכן עדיף יותר ללמוד לדוקטורט, ואם ניתן בכלל להכריע בסוגיה. "קודם כל, עוד לפני שנדבר על דוקטורט, כדאי שתבינו שכבר כיום, עשרות אלפים יוצאים מישראל ללמוד תואר ראשון באירופה. זה המון", הוא מקפיד להדגיש כבר בתחילת השיחה.
יוקרה ומעמד בישראל
"אני נתקל גם בלא מעט אקדמאים ששואלים אותי 'רגע, אבל דוקטורט בחו"ל יהיה בכלל מוכר כאן בארץ?' ואני עונה להם, שאין כל עניין רשמי של הכרה. מה שחשוב הוא, שתהיה הכרה לצורך דירוג שכר מטעם משרד החינוך, וגם שיהיה מוניטין כלשהו בקרב האקדמיה בישראל", מוסיף פרופ' פרדקין, שקיבל בעצמו תואר פרופסור ממספר מוסדות אקדמיים בחו"ל, בהם תואר פרופסור מ-TOURO UNIVERSITY בקליפורניה. "באשר לאוניברסיטאות כאן בארץ, עליהן להחליט מהותית אם הן מעניקות הערכה למוסד שממנו הושלמו לימודי הדוקטורט".
התרגשות מהריח של חו"ל
אם חשבתם שהשיח על דוקטורט בחו"ל משפיע על דעתו של פרופסור עקיבא פרדקין, כדאי שתחשבו שוב: "לו הייתי נשאל על ידי בני היכן לעשות את הדוקטורט, בישראל או בחו"ל, הייתי דווקא עונה לו, שיעשה דוקטורט כאן בארץ. טוב, זה גם עניין של ציונות במובן מסוים. אבל לא זה השיקול העיקרי. דוקטורט בחו"ל זה גם צורך בתקשורת מצוינת עם המנחה, שלא תמיד יש, ועוד לא דיברנו על פערי השפה והנגישות, שברור שבישראל קל יותר להסתדר עם כל אלה".
"צריך גם לחשוב על היום שאחרי הדוקטורט", אומר פרופ' עקיבא פרדקין. "סיימת דוקטורט? בדרך כלל אם הכיוון הוא קריירה אקדמית, הסיכוי לעשות זאת גדול יותר במוסד האקדמי שבו ניתן הדוקטורט. למשל אם קיבלת דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, קיים סיכוי לא רע שבקמפוס ישמחו שתמשיך את הקריירה האקדמית שלך".
"מצד שני, עם יד על הלב, דוקטורט בארץ יכול לקחת, במונחי זמן, פי שניים מאשר בחו"ל. הדוקטורט במדינות שונות אורך שלוש שנים. זה משך הזמן המינימלי שמשרד החינוך דורש כדי להכיר בתואר הדוקטור לדירוג שכר", מציין פרופ' פרדקין. "בישראל דוקטורט יכול להיפרס על פני חמש או שש שנים, זה ארוך בצורה משמעותית ביותר".
"יתרון נוסף של דוקטורט בחו"ל הוא, שלא קיימת דרישה לסיים את התואר השני עם תזה. גם לא צריך להשיג איש אקדמיה בכיר, שיביע הסכמה להיות המנחה של הדוקטורט. וזה ממש לא פשוט לגרום לאדם, שיקדיש לנו משאב יקר כל כך לפרק זמן לא קצר בכלל", מעיד פרופסור עקיבא פרדקין. "מה שקורה בחו"ל הוא, שהמועמד לדוקטורט מנסח הצעת מחקר והאוניברסיטה מוצאת את המרצה המתאים ביותר עבורו. זה הופך את העניין להרבה יותר נוח".
התרעות פיקוד העורף