הכתבה נכתבה בשיתוף ירון לוי
המחשבה על עסק חדש משלכם בוודאי מעוררת התרגשות, חלומות ולעיתים גם חששות, כאשר ברקע מסתמן מעבר משכירות לעצמאות, תקווה להגדלת ההכנסות, ושאיפה לתת ביטוי לכישורים ולתחומים שיש לכם חיבור אליהם. כמובן שחזון, התלהבות ומוטיבציה הינם ראויים ואף נחוצים, אך במים הסוערים של המשק הישראלי אין די בכוונות טובות. למעשה, יותר ממחצית מהעסקים שנפתחים בישראל אינם שורדים את השנים הראשונות, וגם עסקים רבים שמצליחים לשמור על יציבות מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. יש סיבות מגוונות למצב הזה, ובעיקרן – שבעת פתיחת העסק לא נשמרו הכללים הבסיסיים שיאפשרו הקמת תשתית נכונה ויציבה, ריאלית וישימה. אז 5 כללים עיקריים שנחוץ להקפיד עליהם לפתיחה של עסק מצליח, שימשיך להתקדם ולהתפתח לאורך השנים.
כלל ראשון – בצעו בדיקת היתכנות כלכלית
כדי לפתוח עסק מצליח צריך לא רק חיבור לתחום, ידע מקצועי, מוטיבציה ונתונים אישיים, אלא גם התבססות על נתונים מדויקים הנוגעים בין היתר לתחרות בתחום, השחקנים המרכזיים והמתחרים הישירים, הערכה של הוצאות ייצור ותפעול, הכנסות צפויות, עלויות הקמה והרצה, מקורות מימון ויכולות כלכליות, ועוד הרשימה ארוכה.
לפיכך, הכלל הראשון הוא לפנות ליועץ עסקי שיבצע עבורכם בדיקת היתכנות כלכלית, בה נסקרים לעומק הנושאים שלעיל ועוד רבים נוספים. מטרתה הראשונה של הבדיקה היא להציג תמונה ריאלית, שעל בסיסה תוכלו לקבל את ההחלטה האם הולכים על המיזם בקונספט המתוכנן, האם משנים מרכיבים מסוימים כדי לשפר ולבסס הצלחה, או שמא נפרדים לעת עתה מהחלום.
שימו לב: הבדיקה חייבת להיות רצינית ויסודית ולהתבסס על היכרות מצוינת עם הענף, להבדיל מהתבססות על משאלות הלב שלכם או הערכות כללית. כדי לבצעה יש צורך בניסיון רב בהקמת וניהול עסקים, ידע כלכלי מעמיק, ועבודת מחקר קפדנית. הבדיקה בהחלט עשויה למנוע הרפתקה שתיגמר במפח נפש ובחובות, ומאידך לאפשר בניית עסק מבוסס ומשגשג, עם אומדן ההגעה לנקודת האיזון, צפי של ההכנסות, נתונים המאפשרים להכיר את התחום ולהיכנס אליו בעיניים פקוחות, וכן בסיס להמשך הדרך – לבניית התוכנית העסקית.
כלל שני – הכירו את העלויות הצפויות
אסור להמעיט בסכומים שתידרשו להשקיע בעסק החדש, אחרת ההיערכות מבחינת ההון העצמי וההלוואות תהיה שגויה. לעיתים קרובות הסכום בפועל עולה על התחזית, דבר שיוביל לבעיה תזרימית עד מהרה ואף לסגירת העסק. גם מסיבה זו חשוב לעבוד עם יועץ עסקי שביכולתו לספק הערכה כללית של ההשקעה באופן מהיר, ולאחר מכן יצלול אל המספר לצורך מתן תחזית מדויקת.
בין הנתונים הנבדקים, שחלק מהיזמים מדלגים עליהם, נמצאות עלויות המלאי הראשוני (שאינן חוזרות), הזמנות גדולות עם מימון משמעותי כחלק מעלויות ההקמה, ההון החוזר להשלמת פערים בין תשלום של העסק על סחורות לבין קבלת התשלום מלקוחות, וכדומה. כמו כן, נלקחות בחשבון עלויות שיפוץ הנדרשות לצורך עמידה בדרישות להוצאת רישיון העסק, שיפוץ ועיצוב לצרכי מיתוג, הוצאות על גיוס והכשרה של עובדים, רכישת ציוד חדש או משומש, ביטחונות לשכירת המבנה, עלויות תפעול, ועוד.
כלל שלישי – עיבדו עם תכנית עסקית
מי שקופץ למים ללא תכנית עסקית פשוט בונה על המזל, וברוב העצום של המקרים זה פשוט לא עובד. תוכנית עסקית מתייחסת לכלל ההיבטים של הקמת העסק ותקופת ההרצה (לרוב כשישה חודשים), למשל את התמחור המקובל של מוצרים ושירותים בענף, קהל היעד ודרכי המכירה, מקורות המימון, היעדים העסקיים, המיקום הנבחר וכיוצא בזאת.
מטרתה של התוכנית העסקית הינה לייצר בסיס ולהראות את הדרך לפעילות עסקית מוצלחת ורווחית. לפיכך, המידה מסוימת התוכנית העסקית היא אופטימית, אך בפועל עליה להיות זהירה מאוד ואף מעט פסימית. זאת, מכיוון שעיוות המציאות על פי החלומות תוביל עד מהרה למכשולים שקשה מאוד לעבור. על כן התוכנית העסקית צריכה להיות ריאלית, להתבסס על נתונים ותחזיות מדויקים ככל הניתן (וכאמור, אף מעט פסימיים), ולהיות עקבית וישימה. כך ניתן יהיה להפוך אותה לתוכנית עבודה מבחינה תפעולית, שיווקית ופיננסית כאחת, כאשר לעיני בעל העסק עומדים יעדים ברורים ומפה המובילה אותו אליהם עם אסטרטגיה אחידה.
כאמור, הכלל הראשון היה בדיקת היתכנות כלכלית, ולמעשה התוכנית העסקית ממשיכה אותה לאחר שהתקבלה ההחלטה ללכת על המיזם. התוכנית העסקית מספקת ייצוב נוסף של העסק תוך הבנה מצוינת של סביבת השוק, המתחרים והקהלים. ובתוך כך, היא מביא החשבון את ההוצאות הגבוהות יחסית בתקופת ההקמה וההרצה, על שיווק ופרסום וכאמור על מלאי וציוד, שיפוץ וכדומה, בעוד מעגל ההכנסות והלקוחות עדיין אינו קבוע או גדול. מלבד זאת, התוכנית העסקית עושה סדר בכל הקשור לאפשרויות המימון, והיא אף מהווה תנאי יסודי להשגת הלוואות מהגורמים השונים, או הכנסת שותף/משקיע.
כלל רביעי – השאירו כמה שפחות ליד המקרה
עד מהרה תגלו שניהול עסק עצמאי מצריך השקעה, מחויבות וכישורים שהולכים ונבנים – בין אם ברמת הניהול הפיננסי, השיווקי וכדומה. גם תגלו שיש הרבה מאוד הפתעות, והשאיפה היא להגדיל את ההפתעות הטובות ולהקטין את הסיכון להפתעות בלתי רצויות. במילים אחרות, עדיף להשאיר כמה שפחות ליד המקרה ולהתייחס ברצינות לכלל ההיבטים, למשל למעטפת הכוללת רואה חשבון, עורך דין, ספקים, מומחים לשיווק דיגיטלי וכן הלאה, וגם לדעת כיצד להתקשר עם אנשי מקצוע רציניים בהסכמים מועילים.
יש גם להחליט על צורת ההתאגדות תוך הבנת ההבדלים בין האפשרויות ברמה המשפטית והכלכלית, ולבחור באופציה הנכונה והמשתלמת יותר עבורכם. בנוסף, יש לבצע תמחור מקצועי ורציני של שירותי ומוצרי העסק, המכסה את העלויות של תקופת ההרצה ומשאיר רווחית, אפילו אם ניתנות בתחילת הדרך הלוואות. צריך גם להתייחס בכובד ראש לסוגיית המיקום, לבחירת העובדים ולתהליכי ההכשרה שלהם, בהגדרת המשכורות שלהם ושאתם תמשכו לעצמכם, יצירת בקרה פיננסית, ועוד.
כלל חמישי – עיבדו עם יועץ עסקי
כפי שניתן להבין, פתיחת עסק חדש היא משימה מורכבת, שמצריכה יותר מאשר ידע מקצועי-טכני שמצוי בידיכם ויותר ממוטיבציה וחזון יפה. למעשה, חלק גדול מהיזמים אפילו אינם יודעים מה צריך לקחת בחשבון, שלא לדבר על כיצד לחקור ולהעריך את כלל הפרמטרים. ויותר מכך, ההערכות שלהם נוטות להיות אופטימיות מדי – הן ברמה הכלכלית והן ברמת לוחות הזמנים, תוך נטייה לדלג על שלבים חשובים. אבל זהו בדיוק קיצור הדרך שמוביל לכישלון, ולא להצלחה.
לפיכך, חשוב לעבור תהליך של ייעוץ עסקי עם יועץ המכיר היטב את תחום הפעילות שאליו אתם מתכוונים להיכנס, שיש באמתחתו השכלה כלכלית מקיפה, שכבר ליווה עסקים רבים בשלבי ההקמה, ומאחוריו מאות בדיקות היתכנות כלכליות ובניית תוכניות עסקיות. היועץ העסקי ילווה אתכם לאורך השלבים תוך הקפדה על הכללים שתוארו לעיל ונוספים, יביא מניסיונו רב השנים ואף ייצג אתכם במידת הצורך מול הגורמים השונים כגון הבנק או הקרן להלוואות בערבות מדינה. כמו כן, על פי הרצון והצורך הליווי ימשיך בתקופת ההקמה וההרצה עם המלצות ותובנות, סיוע בקבלת החלטות ובחירות בכלל התחומים הרלוונטיים.
התוכן נכתב על-ידי ירון לוי, יועץ עסקי מוסמך עם ניסיון בליווי מאות עסקים במגוון תחומים בהצלחה לאורך השנים.
הכתבה נכתבה בשיתוף ירון לוי