בגיל 75, דווקא אחרי שיצאה לפנסיה, שושנה סגמן החליטה לעשות שינוי עצום בחייה - היא הלכה ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה, הקימה את הקליניקה לטיפול גוף נפש "ביחד מנצחים" ועוסקת כמטפלת רגשית בעיקר בבני הגיל השלישי.
שושנה, בת 82 מחיפה, אמא לילדה אחת, סבתא לארבעה נכדים וסבתא רבתא לשלושה נינים כשהרביעי בדרך, עסקה עד גיל הפרישה לפנסיה ככימאית רקמות: "עשיתי שלושה תארים במדעי הרפואה, אחד מהאוניברסיטה העברית ושניים מהטכניון. עבדתי שנים רבות בבית החולים רמב"ם, שם חקרתי רקמות על מנת לאבחן גידולים סרטניים. האבחון של הרקמות מאפשר למצוא את הטיפול המתאים לכל חולה".
כשהגיעה לגיל 68, שושנה פרשה לגמלאות כדי לעזור לבת שלה ולטפל בנכדותיה. כאשר הנכדות גדלו ובגרו, והזמן של שושנה התפנה, היא החליטה להגשים את ייעודה שתמיד בער בתוכה ולעסוק כמטפלת רגשית. "במהלך העבודה שלי ככימאית השתתפתי בהשלמות וקורסים שונים שעוסקים בנפש האדם כמו לימודי NLP ו-CBT, וקראתי ספרים רבים בנושא", מספרת שושנה. "תמיד עניין אותי לדעת מה ההשפעה שיש לנפש על הגוף. אני מאמינה שההתנהלות הנפשית שלנו משפיעה מאוד על הפיזיולוגיה שלנו. הכימיה יודעת לתת פתרונות, אבל מה שקורה לנו בנפש הוא זה שמחולל את הכימיה בגוף. לכן, "זה היה מאוד טבעי עבורי לעשות את הסבת המקצוע מכימיה לטיפול בנפש".
וכך, בגיל 75, שושנה החלה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה: "אופן הפנמת חומר הלימוד של אדם בוגר כמוני שונה מזה של אדם צעיר. החומר עובר סינון, עיבוי וביקורת לפני שאני מפנימה אותו. במהלך השיעורים נהגתי להעיר על החומר, והתלמידים אהבו את ההערות שלי. למרות שהם היו צעירים ממני בעשרות שנים, זכיתי מהם לפירגון גדול וישבנו יחד ללמוד למבחנים. היה לי כיף אמיתי".
לאחר שסיימה את לימודי הפסיכולוגיה בהצטיינות, הקימה שושנה קליניקה לטיפול גוף נפש, הנקראת "ביחד מנצחים": "הקליניקה מתמחה בשלושה תחומים - גישור, ליווי אישי והעצמה אישית. אני משלבת בטיפול שיטות פסיכולוגיות מתקדמות כמו CBT, NLP, EFT , MINDFULLNESS שמותאמות באופן אישי לכל מטופל".
לצד הקליניקה הטיפולית שלה, שושנה הקימה לפני שנתיים את המיזם "אבני דרך" (שמו הקודם היה "Finishing School") ומנהלת אותו יחד עם תמר מחלב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית: "מדובר על מיזם התנדבותי שמפגיש בין מנטורים בני הגיל השלישי כמו עורכי דין, רופאים והייטקיסטים, יחד עם נערות ונערים. האזרחים הוותיקים מייעצים לצעירים במציאת כיוון לקריירה ובחירת מסלול ללימודים, ומעניקים להם טיפים מתוך הניסיון הרב שצברו". "אבני דרך", שזכה כמיזם מופת מטעם ההסתדרות הציונית, אומץ על ידי המשרד לשיווין חברתי ופועל בפריסה ארצית. "במהלך כל הילדות, אף אחד לא שואל את התלמיד מה הדרייב והתשוקה שלו. המטרה של המיזם היא לפקוח לצעירים את העיניים ולעזור להם למצוא את הדרך שלהם".
כל חייו אילן שרייבר אהב לעסוק בספורט כתחביב, אך רק כאשר יצא לפנסיה וכחלק מהצורך להתמודד עם פטירתה של אשתו, החליט להפוך את התחביב למקצוע ולעסוק כמאמן כושר. אילן, בן 71 מחולון, אלמן, אבא לשניים וסב לשלושה נכדים, עסק במשך 40 שנה כמנהל השיווק בעסק משפחתי בתחום הטקסטיל. "בעקבות כניסה של ייבוא חולצות לישראל, העסק נקלע לקשיים ונאלצנו לסגור אותו", מספר אילן.
לאחר שהעסק נסגר, עבד אילן תקופה קצרה כיבואן של מזכרות תיירים, עד שבהיותו בן 60, הוא התבשר כי אשתו יפה חולה בסרטן המעי הגס: "היא הייתה בת 58 כשחלתה. זאת הייתה בשורה קשה מאוד עבורי". בעקבות מצבה הבריאותי של אשתו, החליט אילן לעזוב את עבודתו כדי לתמוך ביפה וללוות אותה לטיפולי כימותרפיה.
במשך שנתיים אילן נתן כתף תומכת לאשתו, עש אשר היא הלכה לעולמה: "בהתחלה הייתה לנו תקווה שיש סיכוי שהיא תצא מזה, אבל המצב שלה הידרדר עם הזמן. התפתחו לה גרורות והיא נפטרה. אני ויפה היינו יחד 40 שנה. היינו קשורים מאוד אחד לשנייה". וכך, בגיל 62, אילן התמודד עם אובדנה של אשתו ז"ל ומצא את עצמו מחוסר עבודה. "הרגשתי שאני צריך לחשוב מה עושים הלאה עם החיים. מי שעזרה לי למצוא כיוון תעסוקתי חדש הייתה האחיינית שלי, עידית (כיום בת 52). היא הציעה שאעסוק בתחום הספורט".
לפני 10 שנים, כשגדי אברהם היה בן 62, הוא קיבל בשורה מרגשת במיוחד - הוא זכה בתחרות "המורה של המדינה": "בהתחלה כשהודיעו לי חשבתי שעובדים עליי. זאת תחרות של הסתדרות המורים בשיתוף מפעל הפיס. במסגרת התחרות אוספים המלצות על מורים שנשלחות מהורים, תלמידים, קולגות ומנהלי בית הספר, ויש ועדה שבוחרת שישה זוכים מכל הארץ. הנשיא שמעון פרס ז"ל העניק לנו את תעודת ההוקרה וזה היה מאוד מרגש".
גדי בן 72 מנהריה, נשוי, אבא לשלוש בנות וסבא לשישה נכדים, עוסק כמורה כבר מעל ל-40 שנה. הוא מורה להיסטוריה, גיאוגרפיה ואזרחות בבית הספר הרב תחומי למדעים ואומנויות בנהריה, מלמד תיכוניסטים ומכינים אותם לבגרויות. "חלמתי להיות מורה מאז שהייתי תלמיד תיכון. היו לי שלושה מורים שהקסימו אותי בתור תלמיד ורציתי להיות כמוהם", מספר גדי. "התחום הזה מאוד סיקרן אותי אז הלכתי ללמוד הוראה באוניברסיטת חיפה".
לצד עבודתו כמורה, גדי גם מתנדב במסגרות שונות. הוא עורך חידונים על ידיעת הארץ בבתי אבות בנהריה, במרכזים קהילתיים בצפון ובמועדני אנוש של העמותה הישראלית לבריאות הנפש: "זה מאוד ממלא אותי. אני מרגיש סיפוק גדול מההתנדבות למען הקהילה. אני מציע לפנסיונרים להצטרף להתנדבויות שונות שמתאימות להם כי זה יעשה להם רק טוב".
התרעות פיקוד העורף