גם בישראל ניתן לראות את השפעתה של המגיפה על תפיסת התעסוקה של חברות ועסקים. נציגתה בישראל של חברת התוכנה האמריקאית לייבפרסון החליטה לאפשר לעובדיה לעבוד מהבית גם בחלוף המגיפה. “הטכנולוגיה של לייבפרסון מאפשרת ללקוחות לתקשר עם מותגים באמצעות הערוצים המועדפים עליהם, בעיקר באמצעות הודעות טקסט, כמו וואטסאפ או פייסבוק מסנג’ר, ממש כמו שהם מתקשרים עם חברים ומשפחה”, מסבירה חגית מלול, ראש מטה וסמנכ”ל אופרציה בלייבפרסון.
“במקום להמתין שעות לנציג שירות טלפוני הלקוחות מסמסים לחברות בוואטסאפ, מקבלים שירות מהיר ויעיל מהנציגים או מבוטים עם בינה מלאכותית. בתקופת הקורונה הטכנולוגיה הזאת אפשרה למותגים להמשיך ולקיים פעילות עסקית מלאה מרחוק.
כחברה שתחום המומחיות שלה הוא תקשורת מרחוק, היה לנו ברור טרם יצאו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, כי הדבר הנכון הוא להעביר את כ־ 350 העובדים שלנו לעבוד מהבית, על מנת לשמור על שלומם ובריאותם, ובמקביל להמשיך לפעול ולתת מענה לאלפי הלקוחות בעולם שנזקקו לנו מאוד בתקופה הזאת. החברה תמכה בעובדים במהלך המעבר הזה, אפשרה שעות עבודה גמישות מהבית ונתנה לכל עובד תקציב לשדרוג עמדת העבודה הביתית, כדי שיוכלו לייצר את התנאים המיטביים לעבודה מהבית”.
רוני הרש, הבעלים של משרד יחסי ציבור פרטי בחדרה מצא עצמו סוגר את משרדו ועובר לעבוד מהבית. “היתרון הגדול בעבודה מהבית הוא בכך שאתה בסביבה מוכרת לך”, הוא אומר. “השהייה בסביבה כזאת מייצרת נינוחות ומשפיעה על איכות העבודה. החלטתי להמשיך כך גם אחרי שהמגיפה תיגמר”.
“בגלל הקורונה נסענו לעולמות שעד לפני הקורונה בכלל לא האמנתי בהם”, טוען גל בייסברג, מנכ”ל קבוצת התקשורת Baysberg Team. “הקורונה הגיעה וסיפרה לכולנו שלא הבנו שום דבר. תוך 48 שעות כבר הייתי עם תוכניות אחרות לגמרי והפכתי את החברה ממותג לפלטפורמה, מחברה לקהילה. הקורונה לימדה אותי צניעות ואת החשיבות של הביחד. בחברה הבנו שמי שיש לו קהילה טובה ואת הביחד, החוסן הנפשי שלו נשמר בצורה טובה יותר והוא יוכל לשרוד את התקופה הזו”.
מייסדת ומנכ”לית החברה, חוקרת העור והמדענית רונית שגב, החליטה לפעול בשני אפיקים. “כשפרצה הקורונה מכוני הקוסמטיקה הצטוו לסגור ולא לקבל קהל", היא מספרת. "אז פתחנו אפיק חדש: לימדנו את הקוסמטיקאיות לבצע אבחון עור ללקוחות אונליין, שעל פיו, המוצרים נשלחים עד בית הלקוח. אין צורך באבחון פרונטלי. התחלנו לעבוד ככה עם פרוץ הקורונה וראינו שזה עובד טוב מאוד. קראנו לפרוצדורה הזו ‘קוסמטיקאית אונליין’ והחלטנו להרגיל את הקוסמטיקאיות ואת הלקוחות לעבוד ככה גם אחרי הקורונה כי אין כל כך צורך באבחון הפרונטלי”.
גם הדרכת הקוסמטיקאיות עברה לאפיק מקוון: “בדרך כלל אני מעבירה בכיתות ובאולמות גדולים כנסים והרצאות בנושאי בריאות העור ומלמדת קוסמטיקאיות לאבחן את צורת הטיפול. ברגע שהלימודים, כחלק מהדנ”א של ביופור, הופסקו, עברתי ללימוד בלייב בפייסבוק. ראיתי שזה כלי שמאפשר לי להעביר הרצאה ברמה גבוהה, אז החלטתי לאמץ את זה ולוותר על הלימוד והכנסים באולם גדול ולהעביר מעתה הכל דרך אונליין. זה חושף אותי לקהל יותר רחב וחוסך זמן והוצאות על נסיעות לכנסים בחו”ל”.
בית הספר למוזיקה של דורון גיאת בתל אביב שמונה למעלה מ־80 תלמידים שמגיעים מדי שבוע לשלל קורסים, שיעורים וחזרות, נאלץ גם הוא לסגור את שעריו עם פרוץ הקורונה. מנהל בית הספר, המוזיקאי דורון גיאת, שהעביר את הלימודים לפלטפורמה המקוונת, החליט עתה לסגור באופן סופי את דלתות בית הספר ולהפוך אותו לבית ספר אונליין. “בית הספר היה נפתח בעשר בבוקר ונסגר בסביבות 23:00”, מספר גיאת.
“בהתחלה עברתי לזום מתוך אילוץ ולא מתוך החלטה יזומה. בשבוע השני למשבר, עקב פניות רבות מלקוחות ששאלו אם הקורס מקוון, הבנתי שיש לי הרבה אוהדים בארץ וכרגע הם יכולים לעבור את הקורס באמצעות ההנגשה המקוונת, וזה יתרון גדול. היתרון השני הוא של הלקוחות כי הקורס המקוון נמכר בחצי מחיר”.
לעומת גיאת, בבית הספר למוזיקה רימון החליטו למצוא את השילוב שבין לימוד פרונטלי לבין לימוד מקוון. “הקורונה אילצה אותנו להתאים את השיעורים שלנו למתכונת אונליין וחייבה אותנו להמציא את עצמנו מחדש בתחום”, אומרת המנהלת האקדמית של רימון איריס פורטוגלי. “עכשיו, כשאנחנו בסיומה של התקופה, למדנו מקרוב את היתרונות הרבים של לימודים מקוונים, ואנחנו משלבים אותם בלמידה הרגילה. תלמידי בית הספר רימון יכולים לבחור בין שתי צורות הלמידה”.
יש גם אנשים הפרטיים שהחליטו לשנות משהו בתחביביהם בשעות הפנאי לאחר הקורונה. כזה הוא אביב חצבני (31) מתל אביב, שהתאמן במשך חמש שנים במכון כושר, שלוש פעמים בשבוע. עם פרוץ הקורונה וסגירת מכוני הכושר, מצא עצמו חצבני, כשאר המכורים לספורט, מתאמן לראשונה בחוץ – תחילה תחת מגבלת 100 המטרים – והתאהב.
“כל השנים חשבתי שבכדי לשמור על כושר קונים מנוי למכון כושר ממוזג עם טלוויזיה, הליכון ומשקולות וזה הפתרון האידיאלי. חשבתי שזה סיוט להתאמן בחוץ”, הוא מספר. “ואז התחלתי לרוץ בחוץ. בהתחלה היה לי מאוד קשה כי הגוף לא היה מורגל לזה, אבל לאט לאט שמתי לב שהכושר שלי משתפר יותר מאשר בשימוש במכונה, כמו הליכון, שמכתיב לי את קצב הריצה. המשקל ירד והרגשתי יותר מאותגר מבחינת המאמץ.
אחרי שהקפאתי את המנוי בחדר כושר וגיליתי את הכיף שבאימון בחוץ הודות לקורונה, החלטתי להמשיך להתאמן בחוץ גם בשגרה היומיומית הרגילה שלי. באחרונה גם התחלתי להתאמן במכשירי הכוח שיש בחוץ בגנים הציבוריים. עכשיו יש לי מינוי בחדר הכושר של הטבע, וטוב לי”.
התרעות פיקוד העורף