הכתבה נכתבה בשיתוף חברת גליל

מאז קום המדינה ועד ימינו היוותה החקלאות הישראלית מקור לגאווה לאומית. זו לא הייתה רק העובדה שהחקלאים הפריחו את השממה, ייבשו ביצות ובנו משקים יש מאין, אלא גם הייחודיות הישראלית שבה תאי שטח קטנים הצליחו ומצליחים עד היום להניב תוצרת עצומה. לזאת יש להוסיף את המגוון הרחב: בשונה ממדינות שונות בעולם המתמקדות במספר גידולים עיקריים בהתאם לתנאי האקלים המקומיים, בישראל ניתן למצוא את רוב סוגי הגידולים החקלאיים, וזאת על רקע גיוונה האקלימי והטופוגרפי הכולל אזורים גבוהים וקרים, אזורים מדבריים ואזורים ממוזגים הסמוכים לים התיכון.

חקלאות הישראלית החלה להתפתח עוד בשלהי המאה ה-19 ולמרות שעברו מאז שנים רבות הרי שגם בימינו החקלאות אינה קופאת על שמריה ומשלחות מכל העולם מגיעות ללמוד כיצד הרפתות הישראליות מצליחות לייצר כמויות חלב מקסימליות, ואת סוד קסמה של החקלאות המדברית. אבל כידוע לא הכל ורוד ועקב השינויים החברתיים והטכנולוגיים התכופים החקלאות המסורתית הלכה והצטמצמה במהלך השנים. "המגזר החקלאי נאמד כיום בכ-8,000 משקים חקלאיים בלבד, מרביתם גדולים ובינוניים", מציין יפתח אורטל, מנכ"ל גליל שוק מקומי, מהחברות המובילות בישראל לשיווק תוצרת חקלאית. "המספר הזה היה כפול ואף למעלה מכך לפני 20 שנה בלבד, והירידה במספר המשקים נובעת מגורמים שונים כמו משבר האקלים העולמי, הבניה המסיבית המצמצמת את שטחי העיבוד, עלות המים היקרה, הקושי בהשגת ידיים עובדות בחקלאות והמיסים הכבדים המוטלים על העוסקים בענף", הוא מסביר.

 ''המגזר החקלאי נאמד כיום בכ-8,000 משקים חקלאיים בלבד'' (צילום: Fotografía de eLuVe gettyimages)
''המגזר החקלאי נאמד כיום בכ-8,000 משקים חקלאיים בלבד'' (צילום: Fotografía de eLuVe gettyimages)

מספר המשקים אמנם ירד אבל התוצר נשאר דומה, מה הבעיה בזה?
"זה נכון אמנם שהיקף התוצרת החקלאית לא נפגע כתוצאה מצמצום מספר המשקים החקלאיים, אך צריך להבין שהחקלאים הפעילים כיום עומדים בפני אתגרים לא מעטים, והמדינה צריכה להבין זאת ולתמרץ אותם על מנת להבטיח את ביטחונה התזונתי של המדינה. ראינו את החשיבות לכך במשבר הקורונה ואנו רואים זאת גם היום כאשר ישראל מצויה בכמעט מלחמה אזורית עם חרמות שונים וקשיי יבוא. צריך גם לזכור שהחקלאים היוו מאז קום המדינה את מתיישבי הגבולות תחת העיקרון ש'הקו בו תעבור המחרשה, שם יעבור קו הגבול'. לכן פחות חקלאים משמעותו נטישת אזורים חיוניים שעל קו הגבול".

חברת גליל שוק מקומי או בשמה המסחרי "גליל", הוקמה בשנת 2012 על ידי תשלובת מילואות, המאגדת 25 קיבוצים ומושבים בגליל המערבי למתן שירותי שיווק ולוגיסטיקה של תוצרת חקלאית טרייה בשוק המקומי. נכון להיום משווקת החברה פירות וירקות בסל נרחב של למעלה מ-70 מוצרים ביניהם: בננות, אבוקדו, אגס, פרות הדר, אבטיח ,פירות קיץ, פירות אקזוטיים דוגמת ליצ'י ואנונה, נשירים וירקות שונים כגון: בצל, סלק, דלעת, דלורית ועוד. גליל עובדת עם בתי אריזה מהצפון ועד הדרום וכן ישירות עם חקלאים ונותנת שירותים למעל ל-200 חקלאים מראש הנקרה וקיבוץ דן בצפון, ועד מושב שובה, וקיבוץ עין השלושה בעוטף עזה. בחברה מועסקים 20 עובדים בלבד, רובם ותיקים העובדים בה מיום הקמתה. מדי שנה החברה משווקת קרוב ל 100 אלף טון תוצרת (ירקות ופירות) רק בשוק המקומי.

"פעילות גליל צומחת כל העת ואנו פועלים להעמיק ולהגדיל את החברה בתחומים הקיימים ע"י צירוף של מגדלים ובתי אריזה, ולהפיץ תוצרת ישראלית טרייה לקהל הישראלי", מציין יפתח. "המשק הישראלי חווה שנים מאתגרות - שנת קורונה ועתה ימי מלחמה כאב ועצב, וגליל עושה ימים כלילות להמשיך ולקיים תנאי מסחר ועבודה נורמליים. גם בימים אלו ממשיכה החברה לשפר את מתן השירות והמוצרים לקהל לקוחותיה".

אבוקדו גליל (צילום: יח''צ)
אבוקדו גליל (צילום: יח''צ)

אתם עובדים עם חקלאים רבים מגבול הלבנון ועוטף עזה. מהם הקשיים איתם הם מתמודדים בימים טרופים אלה?
"ראשית, החקלאים באזורים אלה לא יכולים לגשת לחלק משטחי הגידול כיוון שהם מטווחים. שנית, וזו בעיה אקוטית לא פחות, ישנו מחסור חריף בידיים עובדות עקב המלחמה. עובדים תאילנדים וסרילנקים רבים עזבו את המדינה עם תחילת מבצע חרבות ברזל וכוח האדם המשלים, העובדים הפלשתינים, לא מגיעים מטבע הדברים. אז נכון, יש רוח התנדבות בעם ואנשים מכל שכבות האוכלוסייה מגיעים לתת יד אבל הם לא באמת מיומנים בעבודת הקטיף כך שלא מדובר על פיתרון ארוך טווח, והמדינה לצערי פותרת את הדברים בעצלתיים. נכון להיום אנחנו רואים חזרה הדרגתית של תאילנדים אבל זה עדיין לא בהיקפים אליהם התרגלנו".

"חברת גליל מסייעת לחקלאים ככל שהיא יכולה, אם זה באיתור כח אדם, אם זה בהקדמת תשלומים, עזרה לוגיסטית, הובלת הסחורה וכיו"ב. אפשר לומר שהחקלאים שעובדים איתנו נפגעו אבל פחות - שכן המעטפת שאנו מעניקים להם מסייעת להם לשרוד את התקופה המורכבת. יחד עם זאת, בימים אלו נדרשת ערנות מצד הצרכנים לכך שהם צורכים פירות וירקות "כחול לבן" ובכך מעניקים תמיכה לחקלאים הישראלים".

נכון להיום יש לגליל מעל 250 לקוחות בכל הארץ, החל ברשתות השיווק הגדולות וכלה בירקניות בוטיק. החברה פונה לקהל לקוחות גדול, כולל למגזר החרדי ובאמתחתה כול סוגי הכשרות הנדרשים. "כל התוצרת החקלאית משווקת תחת חברת גליל ותוצרת הפרימיום שלנו משווקת תחת המותג "גיל הדחליל", מציין יפתח. "במותג זה ניתן למצוא בין היתר אבוקדו, בננות, אגסים פירות הדר, קיווי , ליצי ועוד . אם השם גליל מהווה שם נרדף לאיכות הרי שגיל הדחליל מהווה שם נרדף לאיכות פרימיום. לכן צרכנים שרוצים לוודא שהם אכן קונים את התוצרת הטובה ביותר צריכים לשים לב לאריזות עליהן מוטבע השם גליל או למוצרים בעלי תו האיכות גיל הדחליל".

הכתבה נכתבה בשיתוף חברת גליל