שעון אחד מתוך ארבעה הוא מזויף. נתונים עגומים אלו נמסרו לאחרונה על ידי אנשי מקצוע בענף. לטענתם, מדובר בתעשיית זיוף שמגלגלת סכומי עתק מדי שנה והקורבנות הם הצרכנים, שמשלמים אלפי שקלים על שעונים באיכות זולה וללא אחריות. "זה כמו לשים את הכסף על קרן הצבי", מסבירה טל רז, מבעלי רשת ג'נטלמן, שמוכרת שעוני יוקרה. "מדובר בשעונים פחות איכותיים, מתקלפים, לא עמידים במים ומתקלקלים מהר". 
 

לדברי רז, "ברשתות הגדולות לא יימכרו שעונים מזויפים, אבל בחנויות פרטיות האפשרות הזו בהחלט קיימת. על מנת להימנע מקניית שעון מזויף, נורת האזהרה הראשונה שצריכה להבהב היא המחיר. אם מדובר בשעון שנמכר במחיר זול מדי, אז כנראה שיש שם משהו 'לא כשר'. הרי זה לא הגיוני ששעון שנמכר במקור ב־800 שקל, יימכר בחנות או באתר ב־400 שקל".
 

מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה: "במועצה מתקבלות פעם בפעם תלונות נגד אתרי מכירות ישראליים שנטען כי נמכרים בהם מוצרים מזויפים - כלומר מוצרים של מותגים בינלאומיים (משקפיים, הנעלה, ביגוד), כאשר בפועל, המוצר שקיבלו שונה מהמוצר המקורי. תלונות אלה מעלות חשש להטעיה חמורה ולפגיעה בציבור הצרכנים, בנוסף להפרה של דינים שונים: דיני פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר".

"הנושא אף אסור על פי חוק העונשין ומוסדר במסגרת אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. הסכם טרפיס עליו חתומה ישראל, מחייב אותה לגביר את האכיפה ולשנות את הדינים על מנת להגביר את אכיפת דיני הקניין הרוחני. ישראל אישררה את הסכם טרפיס והפכה אותו לחלק מהדין הפנימי שלה ובמסגרתו נחקק החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני בשנת 1999 כך שיתאים להסכם. בנוסף, בעת חשד לזיוף, בעל הזכות המקורית רשאי להוציא צו מניעה כנגד מי שנחשד בהפצה של זיופים. בארץ, פקודת המכס תוקנה והיא מאפשרת לפקידי המכס לעכב סחורה שחשודה כמזויפת אולם אין הוראה המחייבת השמדה של המוצרים המזויפים, והיו מקרים בהם נמכרו מוצרים שעוכבו במכר במכירה פומבית", הוסיפו במועצה לצרכנות.
 
עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר: “מדובר בתופעה חמורה הפוגעת הן בציבור הצרכנים והן ביצרנים. המועצה לצרכנות קוראת לגורמי האכיפה לפעול בהקדם על מנת לעקור את התופעה מהשורש. בנוסף, המועצה לצרכנות מקדמת הסדרה מתאימה, בדומה להסדרה הקיימת באירופה, שם נקבע כי המוצרים המזויפים שנתפשים על ידי המכס עוברים הליך השמדה, ברוב המקרים ללא צורך בצו בית משפט".