לפני כשבועיים וחצי הם החלו לפתוח בהדרגה את שעריהם בחנויות הרחוב ובמרכזי הקניות הפתוחים. אתמול, לאחר ציפייה דרוכה, נפתחו גם הקניונים. בעלי עסקים רבים שנאלצו לסגור את חנויותיהם בעקבות הקורונה חזרו סוף־סוף לפעילות מלאה. האם הלקוחות הגיעו בהמוניהם? באילו מבצעים הם מנסים למשוך את הצרכנים והאם ישנה חוויית קניה במצב שבו לקוחות נאלצים לחכות בתור כדי להיכנס לחנות?
רוני אינסאז, מבעלי רשת נעלי סקופ, פתח במהלך השבוע וחצי האחרון 30 מתוך 75 סניפי הרשת. הוא ממש חיכה ליום חמישי, מועד פתיחת הקניונים, שבו יורשה לפתוח גם את יתר הסניפים. "הנזקים שיש כרגע הם נזקים של מיליונים לכל חברה בארץ, אבל אנחנו אנשי עסקים ועושים הכל כדי להתגבר על הבעיה. איך שהחלה הקורונה פתחתי מיד אתר אינטרנט למכירות, שעזר לנו המון", הוא אומר.
אינסאז מוסיף: "כדי לעודד לקוחות להגיע, יצאנו במבצע של 1+1 עד 15 במאי. כרגע הכנסות הרשת הן בירידה של 50% לעומת השנה שעברה, בגלל החנויות בקניונים, שהיו סגורות עד אתמול. אני מקווה שעכשיו, עם פתיחת הקניונים, נוכל לצמצם פערים, להוריד את אחוזי הירידה ואפילו לעלות קצת".
נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצביעים על כך שלאור ההקלות במגבלות העבודה והתנועה במרחב הציבורי, ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי עלו. ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בין 19 ל־25 באפריל הגיעו לסכום כולל של 5.62 מיליארד שקל. בהשוואה לשבוע העבודה המלא האחרון שלפני חג הפסח (29 במרץ עד ל־4 באפריל), יש עלייה של 8.5% בהוצאות בכרטיסי אשראי, שהגיעו לפני כחודש לסכום כולל של 5.18 מיליארד שקל.
עוד עולה מהנתונים כי עיקר העלייה בהוצאות נרשמה בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס, והן הגיעו בין 19 ל־25 באפריל לסכום של 2.13 מיליארד שקל. עלייה של 21% בסכום ההוצאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס, לעומת ההוצאות בשבוע העבודה המלא האחרון שלפני פסח, שעמדו על 1.76 מיליארד שקל בלבד. יש לשער כי עתה, עם פתיחת הקניונים, ההוצאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס ילכו ויעלו וכי ישראלים רבים יתפתו לחזור לחנויות הפיזיות ולא רק לקנות אונליין. "הפגיעה של הקורונה הייתה חזקה מאוד", אומר אריאל תובל, בעלים ומנכ"ל רשת רהיטי הילדים והנוער עצמל'ה, "התחלנו את מרץ עם עלייה של 30% לעומת השנה שעברה. לאחר שנאלצנו לסגור את החנויות בשל ההנחיות, סיימנו את מרץ בירידה של 20% לעומת אשתקד. זו תקופה שאמורה הייתה להיות חזקה, וציפינו מאוד לפתיחת החנויות".
לפני מועד פתיחת הקניונים נפתחו כבר 12 מתוך 13 סניפי עצמל'ה. "מאז שפתחנו, היה שוק חזק יחסית", אומר תובל, "אפילו הרגשנו עלייה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. רבים רצו לקנות ריהוט חדש לפסח ולא קנו כי החנויות היו סגורות. עכשיו חלק ממי שתכנן לקנות, הגיע. בהתחלה עשינו מבצע של 15% הנחה. עכשיו אנחנו עושים מבצע של 150 שקל הנחה על כל קניה של 1,000 שקל ומעלה".
תובל מסביר כי שמירה על ההנחיות החדשות בעייתית פחות עבור חנויות רהיטים כי "התנועה בחנויות רהיטים פחותה ביחס לרשתות אופנה או צעצועים, אז גם חוויית הקנייה אצלנו נפגעת פחות. בימים חזקים כמו ימי שישי זה כן יוצר בעיה וגם חוויית הקניה נפגעת, כי אנשים צריכים לחכות בחוץ".
לדבריו, "אנשים התחילו להתרגל קצת יותר למציאות החדשה. אם פעם הם היו נכנסים ומיד יוצאים, עכשיו כבר מרשים לעצמם להסתובב קצת יותר זמן".
אורי להב, מנכ"ל רשת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ, מספר כי מתוך 42 סניפי הרשת, 29 נפתחו לפני פתיחת הקניונים, "היה שוני בין סניף לסניף, אבל בגדול אפשר לומר שהייתה מגמה של הגעת אנשים לחנויות. תחושה של אחרי עוצר, שאנשים יצאו לאן שיכלו", הוא אומר. "באופן יחסי לקוחות גם היו סבלניים, עמדו מחוץ לחנות, חיכו בתור, וברוב המקרים כיבדו את המגבלות וההוראות".
להב מודה שאין ספק שהעמידה בתור מחוץ לחנויות פוגעת בחוויית הקנייה. "זה מייצר עוד שלב בקנייה שבסיטואציה אחרת לא היה הכרחי", הוא מבהיר, "אבל כרגע אלו הן ההנחיות, ואנשים מבינים שכדי לקנות זה מה שצריך לעבור. גם לאנשי המכירות זה יוצר מגבלות. קודם כל הם צריכים לווסת את הכניסה לחנויות, למדוד חום ללקוחות, דברים שהם לא רגילים לעשות בשגרה. הם גם עובדים במתכונת מצומצמת יותר כרגע".
אף שהמחירים ברשת אופנת סלקשיין הם זולים והרשת מוגדרת כלואו קוסט, לדברי יניב חדד, מבעלי הרשת, מרגישים את העובדה שאזרחים רבים הוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם. עד למועד פתיחת הקניונים הוא פתח 19 סניפים מתוך 24 הקיימים. "ביום הראשון שפתחנו הייתה תנועה ערה יחסית, גם בגלל הרמדאן, שאנשים רגילים להצטייד בבגדים לקראתו. אבל ככל שהימים עוברים, זה הולך ודועך", הוא מספר, "לדעתי, אנשים פוחדים להוציא כסף. נוסף לכך ילדים רבים נמצאים בבתים, אז אין יותר מדי בשביל מה לחדש את המלתחה. אנשים גם עדיין חוששים להסתובב יותר מדי.
יש כאלה שמבקשים בטלפון להכין להם את ההזמנה ושנוציא להם אותה החוצה. לאנשים עדיין יש חשש, הם לא יוצאים כמו פעם. אנחנו הבייסיק של הלבוש, כמו לחם וחלב. ציפיתי שאנשים יבואו ויקנו גופיות, תחתונים, גרביים, פיג'מות, מכנסיים, אבל למרות שאנחנו לואו קוסט, הגיעו מעטים יחסית".
"אין ספק שבטווח המיידי יהיה לאנשים פחות כסף או תהיה הרגשת אי־ודאות בנוגע למצב הכלכלי המיידי שלהם, ובוודאי שתהיה דאגה בנוגע למצב העתידי", אומר ד"ר גדי רביד, דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה האקדמית נתניה, "אם מסתכלים על העולם, רואים שבסין, למשל, ברגע שנפתחו החנויות, היו בחלק מהמקומות קניות מטורפות ממש. לעומת זאת, באירופה, בגרמניה, בדנמרק ובשוודיה נמנעו מאוד מקניות, ולאו דווקא בגלל הכסף, אלא בגלל הפחד להגיע ולהידבק. פחד משפיע מאוד על אנשים ויכול גם לשנות את ההרגשה שהנה, נפתחה לי דלת, ועכשיו אני הולך לקנות בטירוף כדי לפצות עצמי על חודשיים שלא קניתי".
בנוגע ללקוחות הישראלים, מסביר רביד, צריך לראות מה קורה במשך כמה חודשים כדי לבחון מגמת צרכן. "גם אם בטווח המיידי תהיה קפיצה אדירה או קנייה, זה עדיין לא מעיד על מגמה", הוא מבהיר.
רביד ממליץ לכל סוגי העסקים להקפיד, בייחוד בימים אלו, על שירות טוב ללקוח. "שהלקוח ירגיש שהוא יכול להיכנס לחנות, לעשות מהר את הקנייה ולצאת", הוא מסביר, "אנחנו הולכים לעולם שבו, בטווח הקצר לפחות, כבר לא תסתובבי 40 דקות בחנות כדי לקנות חולצה. המוכרת תצטרך להיות יצירתית מאוד כדי לשלוף לך במהרה שתיים־שלוש אפשרויות. העסקים גם יצטרכו להשקיע בפרסום יצירתי. לא רק 'תיכנסו אליי כי אני נותן הנחה', אלא לבנות פרסום בעל ערך מוסף, שיציין למשל את קרבת העסק לבית הלקוח, את ההקפדה על היגיינה, שיציין ויפרסם את המוצרים המבוקשים ביותר בתקופה זו".
רביד מסכם ואומר: "גם אם עכשיו אנשים חוזרים לקנות, זה בטח לא יהיה באותו היקף כלכלי ולא באותו רוחב יריעה של קנייה כמו שהיה לפני הקורונה. פעם היית נכנסת לחנות לקנות חולצה, ועל הדרך רואה גם מכנסיים יפים וקונה. עכשיו הקניות יהיו ממוקדות מאוד, גם מפני שאנשים ישמרו יותר על כספם וגם בגלל אי־הרצון להסתובב יותר מדי בחנות. כך זה ייראה, בתקופה הקרובה לפחות".
התרעות פיקוד העורף