"ליצוא יש משקל מאוד גדול בתוצר של ישראל", אומרת פרופ' נאוה חרובי מבית הספר למנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. "לאור המגיפה הגלובלית, מצבן הכלכלי של כל מדינות העולם ייפגע, וזה יקטין בצורה משמעותית את היצוא מישראל, ובעקבותיו יקטנו גם התוצר והצמיחה במדינה".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סחר החוץ של ישראל, מרץ 2020: יבוא ויצוא של סחורות), בחודש מרץ הסתכם היצוא ב־13.7 מיליארד שקלים. 88% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 9% יצוא יהלומים ו־3% יצוא חקלאי, ייעור ודיג. עם התפרצות הקורונה, כתוצאה מהמצב הכלכלי בעולם וצמצום ניכר בתנועת המטוסים, ניכרה ירידה בכל הקשור בסחר חוץ. למשל, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ־36% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) ירד בינואר־מרץ 2020 ב־19% בחישוב שנתי.
נתוני היצוא לפי ענף מצביעים גם על ירידה של 41.8% בחישוב שנתי (ירידה של 4.4% בממוצע לחודש) ביצוא ענף ייצור רכיבים ולוחות אלקטרוניים וירידה של 5.4% בחישוב שנתי ביצוא ענף ייצור תרופות. יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (42% מכלל היצוא התעשייתי) ירד ב־17.9% בחישוב שנתי בינואר־מרץ. הנתונים מצביעים גם על ירידה של 26.3% ביצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם בחישוב שנתי (ירידה של 2.5% בממוצע לחודש). היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בינואר־מרץ ב־1.4 מיליארד שקלים לעומת 1.7 מיליארד שקלים בחודשים המקבילים בשנת 2019. באותה תקופה ירד יצוא גידול פרחים ב־28.8%.
מה יהיה עתידם של היבוא והיצוא בתקופה שבה אנו מנסים לחזור לשגרה ולחיות לצד הקורונה? פרופ' חרובי, המתמחה בין היתר בניהול סיכונים וכלכלת אסונות, מסבירה כי אם מסתכלים על היבוא, "הרי שהוא מורכב משתי קבוצות: מוצרי צריכה פרטית לביתנו ומוצרי השקעה וחומרי גלם לייצור. בישראל, בכל השנים, יש עודף יבוא על יצוא. הרבה מוצרים לא כדאי לייצר אצלנו בגלל צורך בהשקעה גדולה או ייצור שכרוך בשכר גבוה, ואנו רואים זאת למשל בתחומים כמו מכוניות, מוצרי הלבשה ועוד. אם עד כה למשל קנינו בכיף מעלי אקספרס, עכשיו אנשים שלא יעבדו בגלל השלכות המגיפה, יצטרכו לחשוב פעמיים ולהבדיל בין דברים יותר חשובים ופחות חשובים. תהיה להם פחות הכנסה, וכך היבוא של מוצרים פחות חיוניים יקטן. כמו כן, בעולם הגלובלי יש תלות גדולה בחלפים מחו"ל, כמו חלקים למכונות, רכיבים אלקטרוניים ועוד. אם בשל הקורונה ייפגע הייצור של אותם הדברים במקומות המוצא, זה ישפיע גם על הייצור שלנו שייכנס לצווארי בקבוק בגלל התלות ביבוא של רכיבים שונים בשרשרת הייצור".
"אפשר לומר בזהירות רבה שבתחום היבוא, להוציא את תחום המזון, התרופות והציוד הרפואי, כל הסקטורים האחרים במדינת ישראל נפגעו בגדול", אומר אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ובעל קבוצת עמית למתן שירותים לוגיסטיים לסחר חוץ. "אחרי שנפתחו חנויות הרחוב, מרכזי הקניות והקניונים, והצריכה תתחיל לעלות, אותם יבואנים יתחילו לעשות הזמנות. אבל את ההזמנות האלה, שרובן מגיעות כמשלוחים ימיים, נראה בערך בעוד כחודשיים. זה אומר שבמקרה הטוב בחודשיים הקרובים לא נראה גידול ביבוא למדינת ישראל. סביר גם שבנקודות זמן מסוימות יהיו חוסרים, למשל, במוצרי חשמל, טקסטיל, צעצועים ואחרים".
אחד הענפים שמסתמך על יבוא הוא ענף הבנייה, למשל. "אנחנו מייבאים מוצרים ממדינות שבסיבוב הראשון של הקורונה היו מוכות, כמו סין בעיקר, וגם ספרד ואיטליה", אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "אנחנו מייבאים גם מטורקיה. מהמדינות הללו אנחנו מייבאים את חומרי הבנייה, בעיקר שיש, ציפויי קירות, ריצופים, כלים סניטריים וחומרי גלם לתשתיות המטבחים והריהוט. לטווח הארוך היה כדאי שממשלת ישראל תעודד תוצרת כחול לבן בתחומים האלה, מה שיפחית את התלות שלנו באותן מדינות".
"ישנם בארץ מפעלים שמייצרים את המוצרים הללו, אבל הם נתונים לתחרות קשה מאוד מול היבוא. צריך למצוא את האיזון בין הרצון לתחרות ולהוזלת המחיר לצרכן אל מול הצורך האסטרטגי בייצור המקומי. בסופו של דבר, גם בתקופה הקרובה, בצל הקורונה, נמשיך להישען על היבוא. אבל נציע ליבואנים וליצרנים להגדיל את המלאים שלהם כדי לא להיות במצב של חוסר. המצב הזה, אם יימשך לאורך זמן, יחייב גם שינוי בדפוסי הצריכה של השוק הישראלי".
תחום נוסף של יבוא, שעליו דובר עוד לפני התפרצות הקורונה, קשור לענף החקלאי. "בתקופה שלפני הקורונה הייתה מדיניות כמו 'הלחצן האוטומטי'. היו מייבאים סחורה גם לא במצב של חוסר. משרד החקלאות היה חותם על היתרי יבוא בלי שום התחשבות או בדיקת מלאים שמגדלים ישראלים יכולים לספק", אומר ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל.
"להערכתי הזהירה, במשבר הקורונה, לאחר שהחקלאות הישראלית הוכיחה שהיא יודעת לספק את כל הדרישות של תוצרת טרייה, נפל האסימון וכל נושא יבוא תוצרת חקלאית ייכנס למערכת שיקולים חדשה. אני חושב שגם עכשיו, כשנחיה לצד הקורונה, הצרכן ימשיך להעדיף כחול לבן, מה שמחזק את הכלכלה של מדינת ישראל וגם את החקלאים שעברו שני עשורים קשים מאוד. כמו כן, רוב החקלאות היום מתפרשת באזורי ספר. החקלאות היא בעצם שמירה על גבולות המדינה. קניית תוצרת חקלאית מקומית זה גם חיזוק ההתיישבות".
ומה עם היצוא? "סין מהווה עבור ישראל מקור היבוא הגדול ביותר ויעד היצוא השני בגודלו לאחר ארצות הברית, עם משקל גדול בשרשרת של תהליכי הייצור והאספקה", מסבירה פרופ' חרובי. "כך שהיקף היצוא שלנו תלוי במידה רבה בפגיעה הכלכלית בסין, בארצות הברית ובמדינות אירופה. אם העולם ייכנס למיתון, אז הביקוש ליצוא הישראלי יקטן. יש לציין כי מרבית היצוא הישראלי הוא דרך האוויר ואילו רוב היבוא דרך הים, כך שייתכנו שיבושים באספקה שישפיעו בעיקר על היצוא. בהנחה שהיצוא של ישראל יקטן יותר מאשר היבוא, אז הגירעון המסחרי יגדל, ויחד עם ירידה בתוצר, אחוז הגירעון המסחרי מהתוצר יגדל. זה יהווה עומס על מאזן התשלומים בנוסף לאינדיקטורים נוספים שיאותתו על הרעת מצבה הכלכלי של ישראל, כמו הקטנת הצמיחה, העלאה של יחס חוב תוצר, גידול באבטלה ועוד".
"אנחנו לא אי בודד", אומר גם שני. "לא נמצאים לבד במערכה. צריך שהשווקים בעולם, שחטפו את המכה שלהם, יתחילו לצרוך, ואז היצרנים יוכלו לייצר ולייצא החוצה. זה הולך יד ביד. כמו כן, גם אם יש הזמנות, צריך שהמדינות בעולם תיפתחנה כדי לקבל את המוצרים שלנו מהאוויר או מהים".
התרעות פיקוד העורף