ניב נחליאלי: "פיתחנו תכנית MBA במנהל עסקים שנותנת לבוגריה את כל הכלים להצליח בתחום ניהול הספורט, והיא מתאימה גם לכאלו שלא בהכרח ישתלבו בניהול ספורט, אבל כן ייהנו מתעודת תואר שני יוקרתית במנהל עסקים שתהיה להם לעזר גם מחוץ לספורט"

אתם מוזמנים לעצום את העיניים ולדמיין פתיחה של משחק כדורגל במסגרת ליגת האלופות: במרכז המגרש כבר מנערים את הדגל עם סמל המפעל - הכדור זרוע הכוכבים. ההמנון  האופראי של הליגה נשמע ברקע – וצמרמורת של עונג מתגלגלת במורד גבו של כל אוהד כדורגל... ביציעים נראים אנשי עסקים לבושים בחליפות מהודרות, משיקים גביעי שמפניה, לוחצים בנימוס איש את יד רעהו. מדי פעם גם קופצים כאחרוני האוהדים – כן, זהו סוד קסמו של המשחק שמוציא מאתנו אמוציות כמו ששום תחום אחר בחיינו, אפילו עולם העסקים רווי היצרים, לא יכול להוציא.

ונניח שאתם חובבי כדורסל – דמיינו פיינל פור של יורוליג: אולם שמכיל שתי רבבות אוהדים, פרסומות לספונסרים נכנסות בתזמון מושלם בין פסקי הזמן, הלוגו של התחרות פותח וסוגר כל מקבץ שכזה – ועל הפרקט – השחקנים הטובים ביותר מחוץ לנ.ב.א.

ואולי אתם בכלל חובבי ספורט פעילים? גם לכם יש בוודאי הבזקים מאירועים גדולים בעולם: למשל מרתון בעיר גדולה שהופך לחגיגה – אנושית, ספורטיבית ומסחרית של כמה ימים, פסטיבל אמיתי שהשעות הספורות של הריצה הן רק חלק ממנו.
העולם מכור לספורט, בין אם הוא עוסק בו באופן פעיל או מעודד את העוסקים מהיציע או אפילו מסלון הבית, אמש - מול מסך הטלוויזיה. 

אפילו פגיעתה הרעה של הקורונה שדחתה בשנה אירועי ענק כמו אליפות אירופה בכדורגל, היורוליג, אליפות ווימבלדון בטניס, הטור דה פראנס וכמובן - את המשחקים האולימפיים בטוקיו, לא יכלה לליגות הכדורגל הגדולות של אירופה ולא ביטלה את ליגת האלופות. 
וכאן אצלנו, במדינה שרחוקה (עדיין, כן?) מלהיות מעצמת ספורט, הוכחה חיוניותו של התחום הזה, עת העיסוק בספורט היה בין הראשונים להיות מוחרג מההגבלות החמורות בימי הסגר. וגם ברמה המקצוענית: ליגות הכדורגל והכדורסל חזרו לפעול והגיעו להכרעה ספורטיבית, בזמן שבו התרבות הושבתה כמעט לחלוטין.

הפער הזה בין מרכזיותו של הספורט בחיינו, עם יותר ויותר עוסקים בספורט פעיל ועם יותר ויותר אוהדים במגרשי הספורט (לפני ההגבלות) ומול המסכים, לבין הווייתו הלא מקצועית מספיק ברמת הניהול בספורט הישראלי, הוא ההזדמנות לשלב תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במה שהוא לרבים מאתנו... ובכן – אהבת ילדות שלא תסתיים לעולם.

איך משלבים אקדמיה ורומנטיקה? קריירה ניהולית מחייבת במה שהיה לפנים רק תחביב? איך הופכים מעצמת סטרט-אפ למעצמה ספורטיבית, במדינה שיש בה יותר חתני פרס נובל מאשר אלופים אולימפיים? בדיוק לשם כך אני נפגש עם ניב נחליאלי מוביל מסלול ההתמחות בספורט בשילוב עם תואר שני במנהל עסקים, MBA, בקריה האקדמית אונו. 

ברזומה שלו יש עבודה עם מנהלים בכירים בארגונים עסקיים מובילים, ייעוץ ארגוני בוועד האולימפי ובאיגודי ספורט רבים, ומחקר אקדמי בתחום המנהיגות בספורט – ואת כל הידע הניהולי והאקדמי הוא רותם לטובת התכנית שצוברת פופולאריות הולכת וגדלה בקרב המתעניינים בלימודי תואר שני, שכן, בינינו: כמה תארים אתם מכירים שמאפשרים לנו לשלב קריירה של ניהול עם החומר שממנו הורכבו חלומות הילדות שלנו...?

"התואר שלנו משלב תחומים קלאסיים בלימודי ניהול, כמו מימון ושיווק למשל, ביחד עם התמחות בניהול ספורט" מספר נחליאלי: "עד לפני שנתיים מי שרצה להתמחות בניהול ספורט היה חייב ללמוד בחו"ל, אבל אנחנו פיתחנו תכנית MBA במנהל עסקים שנותנת לבוגריה את כל הכלים להצליח בתחום ניהול הספורט, והיא מתאימה גם לכאלו שלא בהכרח ישתלבו בניהול ספורט, אבל כן ייהנו מתעודת תואר שני יוקרתית במנהל עסקים שתהיה להם לעזר גם מחוץ לספורט. 
יחד עם זאת, חשוב לציין שבהחלט יש פה מטרה שבוגרים שלנו ישתלבו בעמדות בכירות בספורט הישראלי – במועדונים, באיגודים, ובמוסדות הציבוריים שאחראים על הספורט בישראל וישביחו את הניהול. החזון הזה מגיע מתוך כך שכל המרצים בהתמחות מגיעים מהשטח ורוצים להוביל לשינוי בשטח.".

מי הסטודנטים שלכם?
"הקהל מגוון. יש מי שמצטרפים מתוך רצון לתואר שני במנהל עסקים שיהיה משולב במשהו שהם אוהבים, הן כאוהדים והן כספורטאים חובבים. יש מי שבאים עם ניסיון פיקודי או ניהולי, מתוך רצון להשתלב בתפקידי ניהול בכירים בספורט או להפוך ליזמים בתחום ויש מי שמגיעים מתוך הספורט עצמו – מנהלים שרוצים להשתכלל ולהמשיך להוביל בגופי הספורט שמהם הם מגיעים למסלול".

ומה עושים בתואר הזה לאחר סיום הלימודים?
"זה תלוי, יש מי שכבר עובד או רוצה להשתלב בתפקידים פורמליים של ניהול מועדון, אגודה או ענף למשל, להכיר היבטים פיננסיים או שיווקיים של התחום ולהעשיר את יכולות הניהול שלהם. יש גם ערך רב ליצירת נטוורקינג עם אנשים מובילים מהספורט וגם מענפים אחרים". 
אתה לא רואה בעייתיות בפער שבין לימודים אקדמיים ברמה הגבוהה ביותר לבין רמת הניהול הנמוכה שאנו מכירים בחלק מענפי הספורט בישראל?

"להפך, אני רואה כאן הזדמנות גדולה: יש תפקידים שעוד לא נולדו, יש תחום מרתק של יזמות בספורט, לא רק במובן של עולם ההיי-טק שבו כבר יש הצלחות נהדרות של סטרטאפים ישראלים בספורט אלא גם במובן שיש חוסר בכל מה שקשור לתרבות ספורט, ליזמות חברתית: ספורט כאורח חיים, כמסגרת חברתית לבני נוער שכמוה כתנועת נוער, קירוב של ספורט לאוכלוסייה חלשה וכל מה שמשלב יזמות עסקית בפעילות חברתית בתחום הספורט. הרי יש פה פער אדיר כיום בין כמות הישראלים שאוהדים, אוהבים ועושים ספורט, לעומת ההיצע המקצועי, בוודאי ברמה הניהולית שקיים בתחום. למשל: הורים שחשוב להם שהילדים יתנתקו קצת מהמסכים, יעדיפו חוג ספורט שישלב מלבד הפעילות הספורטיבית גם קשר עם מוסדות החינוך, הקניית כלים כמו משמעת עצמית ויכולת התמודדות עם אתגרים לילדים ועוד. היזם כאן ירוויח פעמיים: גם יקדם את החינוך והספורט, אבל גם יקים עסק רווחי לכל דבר ועניין".

ספר לי קצת על תכנית הלימודים.
"אפשר לחלק אותה לשניים. החלק הראשון הוא המקצועות שקשורים לליבת לימודי העסקים. קורסים בניהול אסטרטגי ופיננסי, התנהגות ארגונית וכל יתר החומרים שמהם מורכב MBA בעסקים. 
החלק השני הוא ההתמחות בניהול ספורט, שאותה אפשר לחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא שיווק וניהול עסקי בספורט, תחום שבו אנחנו מאוד חלשים".

תן דוגמא
"קח למשל את בית הספר לכדורגל של מועדון מוביל בליגת העל. יש שם אלפי ילדים שיכולים להתפתח להיות לקוחות של המועדון, למרות שרק מעטים מהם ימשיכו לעסוק בכדורגל כבוגרים. כיום אף אחד לא שומר אתם על קשר, בוודאי לא כשהם גדלים, מקימים משפחות והופכים פוטנציאל למינויים. 
זו דוגמא לכך שהדאטה נמצא, אבל אף אחד לא מנהל אותו בצורה מקצועית ובראייה שיווקית. לכן דרושים מנהלים עם התמחות במיתוג ושיווק בתחום הספורט בארגוני הספורט השונים. 

ומהם שני התחומים האחרים בתכנית הלימודים?
התחום השני הוא יזמות בתחום. זו יכולה להיות יזמות בתחום האנליטי שמחברת בין רעיון חכם מצד היזם, הון מצד המשקיע וטכנולוגיה שבעזרתה מפתחים חידושים בתחום. וזו יכולה להיות גם יזמות שאינה בתחום הטכנולוגי אלא הקהילתי-חינוכי. יש כבר דוגמאות למיזמים שנולדו במהלך הלימודים והסטודנטים לקחו אותם לכיוון יישומי. הקורונה קצת עצרה דברים אבל יש כמה סטודנטים שהיזמות מובילה אותם לשינוי תעסוקתי כבר תוך כדי הלימודים.
יש המון גורמים שצריך להכיר בתעשיית הספורט: גופי הרוחב בספורט, מרכזי הספורט, מתנ"סים ועוד. למשל מנהל מחלקת הספורט ברשות מקומית סוימת הוא דמות בכירה שיכולה להשפיע רבות על הספורט בתחומו". צריך גם להכיר את המקורות התקציביים ואת "מסלול השקל בספורט" כדי להבין כיצד להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית.

ומהו התחום השלישי?
התחום השלישי הוא ניהול ומנהיגות, למשל איך תשתית ניהולית בארגון ספורט מייצרת תהליכי למידה. קורס זה נבנה על בסיס מתודולוגיות של מועדונים מובילים בעולם ואף משיטות עבודה של ארגונים עסקיים מובילים שהותאמו לספורט.
איך מגבשים חזון שיניע מאמנים לייצר את הספורטאים הטובים ביותר? זה יכול להיות בספורט תחרותי או בספורט עממי, כי ספורטאי טוב אינו נמדד רק במובן האתלטי". 
ניב מדגיש כי יש כמובן קורסים שמשותפים ליותר מתחום אחד:
"קח למשל את הנושא של ניהול בסביבה האמוציונלית של מועדוני ספורט. הרי כל איש עסקים שנכנס לספורט נחשף לאמוציות שלא הכיר בשום מקום אחר. אתה נמצא מול עובדים שחלקם טאלנטים עם אגו, רגישויות ועוד, במיוחד שלרוב מדובר באנשים צעירים מאוד. בצד השני, של האוהדים, יש אמוציות אדירות.
הקהל מעודד ומריע, אבל לפעמים גם זועם וצועק. זו בהחלט סביבה ניהולית שונה מאשר בכל תחום אחר וכדאי להכיר אותה אם רוצים להתמקצע ולהצליח בתוכה".

כמו שני אנשים שהם בראש ובראשונה חובבי ספורט, נדמה לי שהשיחה שלי עם נחליאלי אודות ה-MBA המרתק הזה, יכולה להימשך לנצח, שכן הספורט הוא שפה שהדוברים אותה ימצאו תמיד עניין באנשים מסוגם. 
ולכן אולי מעבר להזדמנויות המקצועיות שהיא מייצרת, התואר היוקרתי שהיא מעניקה והחוסר המשווע בכוח אדם מקצועי בתחום (פתח לקריירה מרתקת), הרי שהתכנית לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות בספורט, היא הזדמנות נדירה לשלב קריירה בהנאה ולשזור חלומות על הצלחה ניהולית בחומרים שמהם הורכבו חלומות הילדות שלנו. 
כי למרות העובדה שספורט הוא עניין גופני, הרי שהוא קודם כל משהו שנוגע בנימים העמוקים ביותר של נשמתנו – וכשניתן לשלב בינו לבין תואר מתקדם, נדמה לי ששום חובב ספורט לא יוכל להישאר אדיש להזדמנות.

ניב נחליאלי-מוביל מסלול ההתמחות בספורט בשילוב עם תואר שני במנהל עסקים (צילום: יח''צ)ניב נחליאלי-מוביל מסלול ההתמחות בספורט בשילוב עם תואר שני במנהל עסקים (צילום: יח''צ)