הסברה הרווחת היא כי הרשויות האחראיות לכך עושות כל שביכולתן על מנת להנציח את הפער, אולם בשיחה עם אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת זכותי, למדנו כי המציאות אינה בהכרח כזו. לטענתו, פערים אלו נובעים בעיקר עקב שילוב של חוסר מודעות לעצם הזכאות, בירוקרטיה סבוכה והליכים שאינם בהירים דיים, ובמרבית המקרים עבודה נכונה של מומחה זכויות רפואיות יכולה לעשות הבדל משמעותי.

מגיפת הקורונה והתנהלותה של מדינת ישראל בשלבי המגפה השונים חשפו כשלים רבים של מערכות הרווחה השונות בישראל, ובהם פערים עצומים בין ההבטחות למציאות בשטח, גם כאשר הבטחות אלו מגובות בהחלטות, בתקנות ובחוקים. כך לדוגמא נותר לא ברור עניין התשלום על ימי עבודה שנאלצו עובדים להחסיר בעקבות בידוד, למרות הבטחות רבות להסדיר את הנושא במהירות, עצמאים רבים ושכירים בעלי שליטה טרם קיבלו את המענקים שהובטחו להם בשל פערים במועדי דיווח, עסקים חדשים, חופשות לידה וכד', הנחות בארנונה ניתנו באופן לא אחיד ברשויות שונות והקריטריונים לזכאות אליהן פעמים רבות לא היו ברורים ועוד מקרים רבים.

אולם פערים אלו בין התקנות לאופן מימושן אינם ייחודיים רק לימי קורונה, וכאשר מתמקדים בתחום של מימוש זכויות רפואיות מתגלה פער ניכר, אשר נובע בין היתר מכמות הגופים השונים מולם יש לפעול על מנת לממש את הזכויות, ההליכים המסורבלים הנלווים לכך והעובדה הפשוטה כי כאשר נוצר הצורך במימוש הזכויות, בעקבות מחלה או פגיעה, האדם הנפגע לרוב אינו במצב המאפשר לו לצלוח את כל אלו לבדו. כתוצאה מכך, נותרים אנשים רבים שחלו במחלה כרונית, שהידרדר מצבם הרפואי או שנפגעו בתאונה, לא רק עם קושי רב לממש את זכויותיהם, אלא אף עם חוסר בהירות לגבי מהם מלכתחילה אותן זכויות המגיעות להם.
 
"המון אנשים בישראל נמצאים במצב כלכלי לא טוב, ואפילו בחרדה קיומית מבחינה כלכלית, רק בגלל שהם לא מודעים לזכויות הרפואיות שלהם", מסביר אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת ‘זכותי’, המתמחה במימוש זכויות רפואיות מזה למעלה מ-15 שנה וסייעה עד כה לאלפי אנשים לממש את זכויותיהם בהצלחה. "יש לכך כמה גורמים, אך העיקר נעוץ בשיטת העבודה הישראלית הבירוקרטית והמסורבלת. אחת הסיבות שהקמנו את זכותי היא על מנת להילחם בתופעה הזו ולדאוג שאנשים יוכלו לקבל את מה שמגיע להם בצדק. חשוב לציין כי לא מדובר פה בפריבילגיה או נדבה, אלא בזכויות מעוגנות בחוק". 

יכול להיות שגם לכם מגיע כסף מהמדינה (צילום: משה מילנר, לע''מ)יכול להיות שגם לכם מגיע כסף מהמדינה (צילום: משה מילנר, לע''מ)

כשחוסר מודעות פוגש עודף בירוקרטיה
ניסינו להבין בעזרתו של אהרונוב מהן הסיבות המרכזיות לפערים הללו, ולדבריו אין ספק כי המובילה שבהן היא חוסר מודעות. "אנשים אשר נכפה עליהם להתמודד עם סיבוכים רפואיים בעקבות מחלה או תאונה בדרך כלל אינם מודעים בכלל לזכויות שלהם", אומר אהרונוב, והדבר הגיוני אם לוקחים בחשבון כי החוקים, אשר חלקם נקבעו עוד עם קום המדינה, אינם מוצגים בצורה נגישה וברורה לכלל הציבור. "סקרים שנערכים מדי שנה מראים שמעל ל-80% מציבור הזכאים אינו מודע לזכויות הרפואיות שלו ולדרכים לממשן. לא פעם פונים אלינו אנשים שנואשו מניסיונות להבין דרך המוסד לביטוח לאומי או המשרד לשירותים חברתיים בדיוק מה מגיע להם, ואומרים כי התשובות שהם קיבלו במקומות הללו הותירו אותם עוד יותר מבולבלים" הוסיף אהרונוב.

לכך יש להוסיף את הקשיים הבירוקרטיים. ישראל הייתה מאז ומתמיד מעצמת בירוקרטיה, ואנו רגילים כי כל פנייה למשרדי הממשלה או לגופים הממסדיים השונים מצריכה אין ספור טפסים ומסמכים שרובנו בכלל לא יודעים איך להשיגם, ועל אחת כמה וכמה כיצד למלא אותם נכון. המעבר לדיגיטל של רבים משירותי הממשלה היה אמור בין היתר להשיג בהירות גבוהה יותר בתהליכים אלו, אך בדיעבד מסתבר שהוא הפחית את העול הבירוקרטי רק במעט. וזה עוד מבלי שהזכרנו את שעות הקבלה המצומצמות, אמצעי ההתקשרות המוגבלים ורמת השירות אשר פעמים רבות מסתברת כנמוכה מהמצופה. ישנם מתי מעט שחיים ונושמים את הבירוקרטיה הישראלית ומוכנים להיאבק בה עד טיפת הזיעה האחרונה, אבל רבים אחרים מוותרים מראש, ובהם במיוחד כאלה שכבר עסוקים בהתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים, דבר אשר מנציח את הפער במימוש זכויות גם אצל אלו שכבר מודעים לזכויותיהם.

החלטת הביטוח הלאומי אינה סוף פסוק
גורם נוסף ומפתיע שמונה אהרונוב קשור דווקא להליכי ערעור שונים המוגדרים בתקנות. מסתבר כי רבים אינם מודעים לכך שההחלטות של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אינן סוף פסוק. ניתן לערער על הקביעות של הוועדה, וההליך אפילו די פשוט. "כאשר צוות ’זכותי’ מטפל בתביעה רפואית של לקוח אנחנו הולכים עד הסוף, כולל ערעור רפואי אם אנו נדרשים לכך", מספר אהרונוב, "ובמקרים רבים מגיעים אלינו פונים אשר כבר ניסו להשלים את ההליכים בכוחות עצמם, סורבו לקבל זכויות שונות, ובאמצעות הליך ערעור רפואי מסודר אנו מצליחים לסייע להם לממש את המגיע להם".

חשוב להדגיש כי הדבר אינו נובע חלילה מרשעות או אטימות של המוסדות, אלא לרוב הוא תוצאה של אותם גורמים שמנינו קודם. חוסר הבהירות והשקיפות בתהליך יוצר מצב בו פעמים רבות מגיעים הפונים לא מוכנים, אינם יודעים כיצד להציג את בעיותיהם הרפואיות בפני הועדה באופן מיטבי, ולפיכך החלטות של הוועדה הרפואית עשויות להתקבל על סמך מידע שגוי או נתונים חסרים, מה שאינו מעיד דווקא על חוסר זכאות להטבות כלשהן, אלא על פגם בהליך התביעה. 

חשוב לדעת כי מצד אחד הליך הערעור עצמו הוא קצר משמעותית מהתביעה הראשונית, ולכן לא כדאי לוותר אם קיבלתם תשובה שלילית, ובמיוחד אם אתם מרגישים שההחלטה שגויה, אולם מצד שני לא ניתן להמשיך ולהגיש ערעורים ללא הרף ולכן יש להקפיד כי כל פנייה תיעשה באופן שקול ומיטבי. לצורך כך הוקמה חברת זכותי, כמו גם גופים פרטיים נוספים המסייעים במימוש זכויות רפואיות. אלה פועלים על פי חוק, המגדיר בין היתר את הסכומים אשר מותר להם לגבות בגין סיוע בהליכים אלו.

"מימוש זכויות רפואיות בישראל הוא עניין לאנשי מקצוע" מסכם אהרונוב, "הנבחרת שלנו ב'זכותי', הכוללת רופאים, יועצי מס, מומחי ביטוח ואנשים שעבדו שנים רבות בביטוח הלאומי ומכירים מקרוב את ההליכים הבירוקרטים, מביאה למיקסום סיכויי ההצלחה בתהליך לצד צמצום הזמן של ההליך כולו עד לקבלת הזכויות במלואן". אם אתם חושבים שגם אתם, או קרוביכם, נמנים על אותן אוכלוסיות הזכאיות להטבות אך טרם מימשו אותן, בדיקת זכאות באמצעות מומחים למימוש זכויות יכולה להיות הצעד הראשון הנכון בדרך לקבל את מה שמגיע לכם.