"זה הולך להיות קיץ לוהט, ואנחנו שואפים לשיאים חדשים. לאחר הסרת ההגבלות השונות שנבעו מהקורונה, הישראלים יצאו בהמוניהם מחוץ לבית. זה אומר לחזור לקנות גלידה בבריכה, בים ובכל מיני מקומות בילוי, נוסף לגלידה שצורכים בבית", אומרת מיכל תמרי, מנהלת שיווק גלידת שטראוס מבית יוניליוור.

בשנת הקורונה, מספרת תמרי, המגמה העיקרית בעולם הגלידה הייתה צריכה מוגברת בתוך הבית. "לפי נתוני סטורנקסט, בשנת 2020 גלגל שוק הגלידות 2 מיליארד שקל, צמיחה של 4.9% ביחס לשנה קודמת. הצריכה הביתית צמחה ב־13.8%", היא מציינת. "קטגוריית חבילות בית צמחה ב־10.2% וקטגוריית המאגדות צמחה ב־22%. שוק הגלידה מתאפיין בשנה רגילה בצריכה של 70% מחוץ לבית - בגלידריות, בקיוסקים בפארקים, בבריכות, בים, במינימרקטים - לעומת צריכה של 30% של מארזים ביתיים. בשנת הקורונה היה שינוי בתמהיל הזה לכיוון צריכה בתוך הבית. תקופות ארוכות מקומות בילוי, גלידריות ומסעדות היו סגורים, ולכן צריכת גלידה בתוך הבית גדלה מאוד".

הפיצוי הלאומי

"גלידה הייתה מעין פיצוי לאומי", מסבירה תמרי, "והייתה עלייה גדולה מאוד בקטגוריית החבילות והמאגדות הביתיות. ראינו בקצה אחד צריכת גלידה מושחתת מאוד, עם שוקולד, שמנת וכל מיני תוספות. הקצה השני היה ה־well being, מוצרים שהם גם לייט. בקצה האחד ראינו צמיחה גדולה מאוד במאגדות מיני מגנום, ובקצה השני ביקוש לסולרו 100% פרי. כלומר, בשנה האחרונה ראינו עלייה גם בלייט וגם במושחת, לכן זה שוק מעניין מאוד. יש כאלה שצורכים רק את זה או רק את זה, אבל יש כאלה שצורכים גם וגם".

תמרי מציינת שרוב הגלידה של שטראוס, יותר מ־90%, מיוצרת בארץ, "במפעל המפואר שלנו בעכו, ואנחנו גאים בכך. רק מוצרים בודדים כמו מגנום פייטנס מגיעים מחו"ל".

מהו האתגר שלכם בימים אלה?
"האתגר העיקרי שלנו הוא לייצר המון גלידה. כאמור הצרכן הישראלי יצא החוצה ומתנפל על הבילויים בחוץ, ואנחנו עומדים בקצב. כבר בחודש האחרון הצריכה מחוץ לבית גדלה מאוד, ופתחנו את העונה עם הרבה השקות מעניינות מאוד - הן בתחום המושחת והן בתחום ה־well being".

בגלידריות השונות ברחבי הארץ, המתהדרות בעשרות טעמים מגוונים וטרנדיים, תמרי לא רואה תחרות. "בשנים האחרונות התחום של הגלידריות, וגם הייצור התעשייתי, כל הזמן מתפתח מבחינת עושר הטעמים", היא אומרת. "ככל שתחום הגלידריות גדל, כל השוק נהנה מזה. אנחנו לא רואים שום ירידה בצריכה בגלל הגלידריות. אם את אוכלת בגלידרייה, זה לא אומר שלא תקני בסופר חבילת גלידה לבית. זה כמו קפה, צורכים גם בחוץ וגם בבית".

גם בגלידרייה אפשר לקנות מארז של קילו.
"נכון, אבל ההבדל הוא במחיר. בגלידרייה את משלמת 80־100 שקלים לק"ג, בסופר את משלמת פחות. החבילה בסופר היא זולה יותר ולרוב גם זמינה יותר. את מבקרת בסופר יותר פעמים בחודש מאשר בגלידרייה, שאליה הולכים לחוויה הכוללת. הקיץ למשל השקנו את מגנום דאבל דולצ'ה גולד, שזו פסגת הטעמים - שלגון שמנת בטעם וניל עם ריפל בטעם שוקולד מצופה בקרם בטעם קרמל ובציפוי שוקולד לבן מעולה, שברי ביסקוויט וקרמל. חוויית הצריכה שלו מתעלה על כל גלידה שתקני בגלידרייה. אבל אנחנו לא מתחרים בגלידריות. גלידריות הן דבר חיובי, ישראלים שמחים לצרוך גם את זה וגם את זה, וכל השוק נהנה מצריכה מואצת מאוד".

מיכל תמרי, מנהלת שיווק גלידת שטראוס מבית יוניליוור (צילום: אנצ'ו גוש)
מיכל תמרי, מנהלת שיווק גלידת שטראוס מבית יוניליוור (צילום: אנצ'ו גוש)

חוכמת הבייגלה

על אף הטעמים המגוונים, תמרי מציינת כי הטעמים החזקים בקרב הישראלים הם עדיין וניל, שוקו, ריבת חלב ושוקולד לבן. "אלה טעמים חזקים מאוד בקרב הקהל הישראלי, ולצדם יש למשל את הקרמל המלוח שגם תפס מאוד. הקהל מחפש טעמים מתוחכמים יותר, אבל הקנייה האוטומטית יותר תלך למקומות המסורתיים יותר או לווריאציה של המסורתיים כמו וניל עוגיות, וניל צ'יפ וכדומה. אגב, גם מוצרי נוסטלגיה הם טרנד, והחזרנו בשמחה את בומבה - השלגון האהוב מפעם".

עם עדי אביטל, בעלים ושותף של אחיו ניר אביטל ב־ANITA GROUP, שוחחתי יממה לאחר שחזר מברצלונה, שם הושק סניף של ANITA בהשקעה של מיליון שקל. הקבוצה, שהחלה את דרכה לפני 21 שנים, מונה כיום את רשת גולדה עם 90 סניפים בפריסה ארצית, את המותג
ANITA הכולל ארבעה סניפים בישראל ושמונה סניפים בינלאומיים בניו יורק, באוסטרליה, בפורטו ריקו וברצלונה ושני סניפים של ג׳לטו בוטיק בטייבה ובאום אל־פחם.  ב־2021 הושק הקונספט Pink Golda, שמציע יותר מ־100 מוצרי פטיסרי המיוצרים במפעל הקבוצה, בהם גם מוצרי "בייגלה מלוח", שהפך למותג בפני עצמו. החנות הראשונה נפתחה בפתח תקווה, ובהמשך צפויות להיפתח חנויות נוספות. הקבוצה, שמחזור המכירות שלה בישראל ב־2020 היה כ־300 מיליון שקלים, גם עברה השנה למפעל ייצור חדש בכפר ויתקין, המתפרש על פני שישה דונם ובעל יכולת להכפלת הייצור.

"זה מלחיץ קצת להגיד 'אימפריה'", עונה אביטל כשנשאל האם הפכו לכזו. "אנחנו עובדים קשה מאוד. אנחנו  מותג ישראלי חזק מאוד שצמח ויצר סביבו המון זהויות ישראליות. נהיינו גם חלק חשוב מאוד בכל הקשור להתפתחות תרבות הגלידה והרגלי צריכתה. אם פעם הייתה לך התלבטות אם להזמין הביתה פיצה או גלידה - היום, ברוב המקרים, תזמיני גלידה. אנחנו ממתגים גלידה, אנחנו רשת צעירה שחושבת בצורה צעירה. גדל פה דור שלם של גולדה, וגם הקורונה חיזקה את המותג".

למה אתה מתכוון?
"השקענו במהלך השנים שגולדה קיימת הרבה כסף בשיווק, במיתוג, במדיה חברתית. לקורונה הגענו מוכנים מאוד עם המותג ומכרנו הרבה מאוד גלידה. בחודש דצמבר 2020 שברנו כל שיא מכירות אפשרי בשנים שבהן הקבוצה קיימת. שברנו גם מיתוס שישראלים לא אוכלים גלידות בחורף. מכרנו הרבה מאוד גלידה בדצמבר־ינואר, גם מפני שאנשים היו יותר בבית וגם מפני שכאמור נופץ המיתוס".

מה הציפיות שלך לקיץ הקרוב?
"עד סוף הקיץ אנחנו מתכננים יותר מ־140 סניפים של הקבוצה בפריסה ארצית רחבה מאוד. השנה יהיו תקציבי הפרסום והשיווק שלנו גדולים פי חמישה מבעבר, ויהיה חיבור עם מותגים ישראליים חזקים מתחום האוכל, שנחבר אותם לעולמות התוכן שלנו. הכוונה שלנו היא גם לייצא ולשווק יותר גלידה בחו"ל. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, אנחנו מצליחים מאוד. אין אוסטרלי שלא יודע מה זה ANITA". 

אביטל לא אוהב לדבר על טעמים. הוא מעדיף לדבר על שינוי מגמות שאותו הקבוצה מנסה להוביל. "אנחנו קודם כל יצרני גלידה, יצרנים של חומרי גלם לתעשיית הגלידה", הוא אומר. "בשנים האחרונות יש לנו את הבייגלה המלוח, קרמל מלוח, קשיו מלוח - זה שינוי של מגמה בעולם הגלידה, זה לא טעם. בשנים הקרובות אנו רוצים לחזק את הזהויות שלנו כמותג ישראלי ואת הדברים שמחוברים לזהויות הישראליות. יש לנו למשל קרקר זעתר, במבה אדומה. זה הבסט־סלר בחנויות של גולדה, פעם פחדנו לגעת בזה".

טעמים דומים אפשר למצוא גם בגלידריות אחרות. 
"להעתיק תמיד אפשר. בייגלה מלוח הוא מותג. אחי ניר המציא את הדבר הזה, וזה הפך למותג בפני עצמו שכולם מחקים אותו. תראי, יש מקום לכולם, אנחנו לא מתחרים באף אחד. אנחנו חיים בעולם של דימויים, עולם שספי הריגוש בו גבוהים מאוד. אנחנו לא מתעסקים במתחרים, אנחנו משתנים בכל שנה, אם זה מיתוגית, אם זה ברמת ההפתעות שמגיעות ללקוחות. אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות כדי להיות מובילים. מה יעשו המתחרים - אלה לא הבעיות שלי". 

עדי אביטל בעלים ושותף ANITA GROUP (צילום: עדי לם)
עדי אביטל בעלים ושותף ANITA GROUP (צילום: עדי לם)

איטלקית למתקדמים

חוץ מהגלידריות שיכולות לטפוח לעצמן על השכם על כך שכבר הפכו לרשתות מצליחות, ברחבי הארץ פזורות גם לא מעט גלידריות בוטיק קטנות. כזו היא גלידריית Paradiso Del Gelato (גן עדן של גלידה), שפתחו ממש לאחרונה, בינואר 2021, אלברטו סואד ואחותו אלטאה במתחם שוק בצלאל בתל אביב. השניים עלו ארצה מאיטליה לפני שנה וחצי, ועוד קודם העלייה חשבו על עסק משפחתי שיקימו בארץ. "באיטליה למדתי להכין גלידה", מספר סואד. "ראינו כמה מקומות, ובסוף החלטנו על המיקום הנוכחי. כאן הלקוחות יכולים לשבת בשקט, בלי רעש של מכוניות, רצינו שיהיה נעים. אנשים גם סיפרו לי שבזמנו האזור הזה היה מפורסם בגלל פלאפל. עכשיו יש פה גלידה". 

אם לדייק, מדובר בג'לאטרייה איטלקית אותנטית, שבה  הג'לאטו מיוצר בעבודת יד, מחומרים טריים וטבעיים, ללא חומרים משמרים, ולדברי סואד, עם כמות סוכר פחותה יחסית לעומת הגלידות שאנו מכירים. "בג'לאטו יש פחות סוכר, אפשר להגיד שזה בריא יותר מגלידה רגילה וגם המרקם שונה לגמרי", הוא מספר. "אני מכין בעצמי גלידה טרייה בכל יום. הבסיס הוא חלב, ויש כמובן גם גלידת סורבה". 

את המקום פתחו האחים כשהקורונה עוד הייתה בשטח. "עכשיו המצב טוב יותר", אומר סואד. "אנשים מתחילים להכיר את הגלידה שלנו ולהבחין בהבדל בין גלידה איטלקית לבין גלידה ישראלית או אמריקאית. הייתי רוב חיי באיטליה ותמיד אכלתי ג'לאטו, לא גלידה. יש בישראל גלידה טובה, אבל אני לא רוצה גלידה עם המון סוכר. ביום הראשון שבו הייתי בקורס להכנת גלידה אמרו לנו: 'אם אתם צריכים כוס מים אחרי גלידה, זה אומר שזה לא כל כך טוב'. אצלנו כאמור יש פחות סוכר וזה הבדל גדול". 

זה לא היה צעד מסוכן קצת לפתוח בקורונה?
"זה תמיד סיכון לפתוח, אבל כשאתה בטוח במוצר שלך, אתה צריך קצת זמן וכמובן גם מזל כדי להצליח בכך". 

אלברטו סואד, גלידריית פרדיסו דל ג'לאטו  (צילום: אילנה שטוטלנד)
אלברטו סואד, גלידריית פרדיסו דל ג'לאטו (צילום: אילנה שטוטלנד)

כאמור, במקום עובדים אלברטו ואחותו. הוא מייצר את הגלידה, היא נותנת שירות ללקוחות. "הבאתי לכאן הכל מאיטליה: מכונות לייצור גלידה, ואפילו רצפת המקום יובאה מאיטליה", הוא מספר. "אני מכין את הגלידה בכל יום מחדש, ואנשים יכולים לראות מבחוץ את כל ה'מעבדה' שלנו. כשיש לך מוצר טוב, אתה רוצה להראות לכולם איך אתה מכין, שהכל נקי ובאילו מכונות אתה משתמש". 

המבחר שלהם כולל 22 טעמים של ג'לאטו ושישה טעמים של גרניטה מרעננת. שני הטעמים הנמכרים ביותר הם פיסטוק וקרם קפה, ואילו בטעמים המיוחדים בולטים יוגורט עם משמשים, פיסטוקים ומי ורדים, ג'לאטו רום, ג'לאטו שוקולד ואגוזי לוז, ג'לאטו צנובר, ולאוהבי האקסטרים - ג'לאטו גורגונזולה (גבינה כחולה איטלקית). 

אתם מתכוונים להתרחב בעתיד?
"למה לא? זה החלום שלי, אבל אני צריך עוד קצת זמן לכך".

לא רק יצרני גלידה מקומיים מקררים וממתיקים לנו את הקיץ. "יש ביקוש לסחורה ברמה גבוהה, ואנחנו שם", אומר יורם בראל, מנכ"ל חברת בראל אלון, יבואנית מותגי מזון בינלאומיים שמשיקה כעת בישראל סדרת מארזי גלידות שמנת פרימיום של המותג לאונידס, יצרן שוקולד ופרלינים מבלגיה. מארזי הגלידה נמכרים בשלושה טעמים: וניל ואגוזי לוז בציפוי שוקולד חלב ושקדים מקורמלים, קפה עם אגוזי לוז בציפוי שוקולד לבן ושוקולד עם קליפות קקאו בציפוי שוקולד מריר. בכל מארז שלוש יחידות ומחירו מתחיל ב־35.90 שקלים.

"אנחנו מייבאים גלידה איכותית מאוד במחיר תחרותי", אומר בראל. "כבר בשנה שעברה התחלנו לייבא את הגלידה הזאת בתור פיילוט לכמה נקודות מכירה, ולאור ההצלחה, השנה הרחבנו את הפריסה. מכיוון שעדיין אין כשרות למוצר, אנחנו לא יכולים להכניס אותו לרוב רשתות השיווק. אנחנו עובדים כרגע על נושא הכשרויות עם המפעל, ואני מעריך שבתוך כמה חודשים נסיים את התהליך. כרגע אנו מוכרים את המוצר בעיקר ברשתות טיב טעם, קשת טעמים, סטופ מרקט ובחנויות גלידה מובחרות בפריסה ארצית". 

בראל מציין שיש לא מעט מותגי גלידות שמיובאים ארצה בידי חברות שונות וגם על ידו, בהם טובלרון, מילקה ומארס. "להבדיל ממותגי גלידה אחרים, את המותג לאונידס אני מייבא בבלעדיות", הוא אומר. "מאז עידן הרשתות החברתיות, האינסטגרם והטיק־טוק, ישראלים נחשפים למותגים מחו"ל ויש להם ביקוש עצום"