איך הגעת לעולם קלינאות התקשורת?
גדלתי בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, בבית חם שכלל שירים, משחקים וחיבוקים. כילדה הייתי סוג של "טום בוי", כל הזמן בחוץ מתעניינת בדברים, חוקרת, משחקת, מטפסת על עצים ומצד השני הייתי תולעת ספרים שקוראת בלי סוף ושקעתי בעולם של חלומות.

באותם ימים בקיבוץ, לאחר סיום יום הלימודים, בני הנוער יצאו לעבוד ולעזור לכמה שעות בעבודות שונות. באחד הימים, פנו אלי ובקשו שאלווה ילדה לקויית שמיעה בקיבוץ- בדיעבד אני מבינה שהפנייה הזו הייתה אחד הרגעים שהשפיעו על כל הקריירה המקצועית שלי.

בהתחלה מאוד התנגדתי, לא הבנתי למה בחרו דווקא אותי, ומה בעצם אני צריכה לעשות, אבל לא ממש הייתה לי ברירה...  הסבירו לי שאני צריכה לשחק איתה ולעודד אותה לשיח בכדי להרחיב את השפה שלה, ופשוט להנות איתה. במחשבה לאחור, אני מבינה שלראשונה הרגשתי תחושת שליחות אמיתית, ומשם צמחתי להיות מי שאני ומה שאני. לכן, עד היום, אני מודה על הזכות הזו;
 
אפילו בצבא, מצאתי את עצמי נמצאת במקום של נתינה לחיילים, ושירתתי כקצינת ת"ש.
 
השליחות שלי כבר היתה ברורה, זה היה משהו גדול ממני, אחרי השירות הצבאי, התקבלתי ללימודי הפרעות בתקשורת באוניברסיטת ת"א, ובהמשך למדתי תואר שני במנהל חינוכי.
 
אני כבר 26 שנה במקצוע, וגם היום, אני חושבת שקלינאות תקשורת זה המקצוע הטוב בעולם! במרכז CTG שאני מנהלת, אנו פוגשים ילדים ונוער ומשפרים לילד ולמשפחה את החיים. זו זכות גדולה לגעת בכל כך הרבה משפחות.

כיצד התפתחה גישת CTG?
התחלתי את דרכי כקלינאית תקשורת בהתפתחות הילד ובמשרד החינוך, ודי מהר הבנתי שיש לי הסתכלות מעט שונה על המשחקים ועל הפעילויות בחדר הטיפולים.

עבדתי לאורך השנים עם ילדים ונוער בעיקר עם לקויות שפתיות, ילדים עם קשיים חברתיים וכן ילדים עם אוטיזם. במהלך הטיפולים קיבלתי פידבק מהמטופלים על התקדמות עצומה ושינוי מדהים, ובעיקר הפידבקים היו משמעותיים כאשר הגיעו אלי ילדים שהיו כבר מטופלים אצל אנשי מקצוע אחרים ופתאום לאחר שהתחילו אצלי טיפול ראו שינוי עצום!

הפעם הראשונה בה חשפתי את צורת העבודה שלי היתה בכנס הארצי של אגודת קלינאי התקשורת בישראל- כנס גדול מאד המתקיים פעם בשנה. העברתי בכנס סדנה, ובמהלכה היו קלינאיות רבות שלא הבינו מה אני עושה וכיצד אני עובדת. הביקורת כלפיי הגיעה בעיקר מהוותיקות, נשים שמאד הערכתי וחוסר ההבנה שלהן תסכל אותי. יצאתי מאותה סדנה, מפורקת ומתוסכלת וחשבתי שעדיף שאעבוד כרגיל בקליניקה ולא אנסה לעשות דברים שאני לא מסוגלת כמו סדנאות והרצאות.

אבל משהו קרה, אנשים סיפרו לי כי קלינאיות בכירות, דוקטוריות ומומחיות בארץ התחילו להשתמש בגישה שלי, קנו את המשחקים עליהם המלצתי, ושילבו חלקים ממנה בהדרכות שלהם. פתאום התחילו להגיע אלי נשות מקצוע ואמרו שהבינו שהסדנה הייתה מדהימה. התחלתי לקבל עשרות הזמנות לסדנאות והרצאות למרכזים טיפוליים ורשויות בכל הארץ.

חודש לאחר הסדנה הלוז שלי היה סגור שנה קדימה! מאז הרבה מים זרמו בנהר, היתה לי פינה קבועה בתוכנית טלוויזיה "פותחים יום" בערוץ 13 שבה כל שבוע הצגתי משחקים שיש לכולם וכיצד דרך המשחק אנחנו מלמדים את הילדים: שפה, מיומנויות חברתיות, הסקת מסקנות ועוד ועוד. התארחתי בעשרות תוכניות רדיו בהן דיברתי על חשיבות המשחוק בכל סיטואציה וכתבתי עשרות מאמרים על מיומנויות שיח ותקשורת בין אישית.

לאורך השנים העברתי אלפי סדנאות והשתלמויות בכל הארץ ומאוחר יותר, פנו אנשי מקצוע ובקשו ללמוד את הגישה בצורה מסודרת ועל כן ב- 2018 נפתח המחזור הראשון להכשרת מטפלים בגישת CTG. מאז הסתיימו 3 מחזורים וההרשמה למחזור הרביעי בעיצומה.

אז מה בעצם מייחד את גישת CTG?
גישת CTG מאד פשוטה, יש לה 4 עקרונות טיפוליים שהמטפל לומד ובעזרתם נעשה איש מקצוע טוב יותר. זה נשמע מוזר, אבל זה פשוט מדהים לראות את השינוי המקצועי שעוברים אנשי המקצוע, ודרך אגב יש אנשי מקצוע שלמדו את הגישה כשיש להם מעל 30 שנות ותק-כך שאין משמעות לותק, וכל מטפל יכול ללמוד ולהעשיר את כליו המקצועיים באמצעות הגישה.  

בנוסף לכך יש אלמנטים, הלוא הם מיומנויות בסיסיות העוזרות לכולנו להתנהל בחיים- להצליח בלימודים, להצליח מבחינה חברתית ולהצליח בחיים בכלל! מה שנחמד בגישה הוא שכל האלמנטים נלמדים דרך משחק והנאה- כי הכי חשוב להנות!! המשחק הוא לא סתם קישוט אלא חלק אינטגרלי מהגישה. כל משחק דורש יכולות מסוימות, וכאשר אני בוחרת משחק, המטרה שלי היא ללמד מיומנות/אלמנט כלשהו. הדבר הנפלא הוא שהילד לא מזהה שהוא מתרגל ורוכש את המיומנות, אותה הוא צריך על מנת להצליח/לנצח במשחק, אלא הוא פשוט נהנה!

עדנה אתרוג- קלינאית תקשורת בתחום הטיפול בילדים ונוער מהמובילות בישראל (צילום: עדנה אתרוג)עדנה אתרוג- קלינאית תקשורת בתחום הטיפול בילדים ונוער מהמובילות בישראל (צילום: עדנה אתרוג)

למי מיועדת גישת הטיפול?
כיוון שהגישה פותחה בקליניקה שלי, היא מתאימה מפעוטות ועד לנוער, במגוון קשיים. אני חייבת לציין שהיום יש כבר מטפלים שמשתמשים בגישת CTG עם מבוגרים. בסופו של דבר, האלמנטים הנלמדים הם משמעותיים בכל שלב בחיים. 

ספרי לנו כמה סיפורים מרגשים מהקליניקה?
וואו, יש המון!
 
איתן (השם האמיתי שמור במערכת) היה ילד צעיר בן שלוש כשהגיע אלי. הוא היה ילד אפרקסי (אפרקסיה מילולית מתבטאת בקושי בתכנון תנועה באברי ההיגוי) שלא דיבר בכלל אלא הפיק צלילים בודדים בלבד. הוא טופל כעשרה חודשים אצל קלינאית תקשורת אחרת ולא הראה התקדמות בכלל.

איתן וההורים שלו היו מתוסכלים ועצובים הם הרגישו שגם הגן חנ"מ לא מקדם מספיק את הילד - היו לאיתן קשיים חברתיים וכל משחק בגן היה הופך לריב (בעיקר בגלל שלא הבינו אותו). איתן התנגד לטיפולים, לא הסכים לשתף פעולה, ובעיקר לא הסכים לתרגל הפקת צלילים (דבר הנדרש על מנת ללמוד להפיק ולהגות).

כעבור שני מפגשים בקליניקה שלי, איתן החל לבוא בשמחה ולשתף פעולה. לאחר 3 חודשים אפשר היה כבר להתחיל להבין את איתן ובגן, דווחו שנעלמו ההתנגדויות, ואיתן הפך להיות ילד שמח ומשתף פעולה. לאחר שנה וחצי מובנות הדיבור של איתן היתה טובה מאד כך שכל אחד יכול היה להבינו והוא שולב בגן עם בני גילו. 

יפתח (השם האמיתי שמור במערכת) הוא ילד המאובחן כילד אוטיסט (ASD). הוא הגיע אלי בגיל שנה ועשרה חודשים. במעון הוא התרחק מילדים, ישב בצד ובכה הרבה, לא דיבר, נמנע מקשר עין ומכל אינטראקציה עם ילדים ועם מבוגרים. הוא אובחן כילד אוטיסט בתפקוד נמוך.

המשפחה הגיעה אלי שבורה מהאבחנה. במהלך המפגשים התמקדנו בעיקר בנתינת כלים להורים והדגמה מה כדאי לעשות בבית: איך להגיב, איך לפעול - בגישת CTG יש התנהלות פשוטה שניתנת לרכישה וללימוד.

יפתח ומשפחתו הגיעו באופן סדיר לטיפולים, וההתקדמות שלו היתה אדירה, הוא רכש שפה, התחיל להתייחס לסובבים אותו ובאופן כללי הרגיש נוח יותר בחברת אנשים. ההורים החלו לדווח שאנשים לא מבינים למה אומרים שיפתח אוטיסט הוא נראה לכולם ילד רגיל לגמרי. היום יפתח לומד בבית ספר רגיל, ללא סייעת ומסתדר בצורה טובה מאוד. הוא עדיין מגיע לטיפולים בכדי לחזק את היכולות החברתיות שלו.

וסיפור אחרון להיום, עילאי (השם האמיתי שמור במערכת) הגיע אלי בסוף כיתה ט' לאחר שהעיפו אותו מבית הספר בגלל חיסורים רבים משיעורים וציונים נמוכים. עילאי ילד לקוי למידה עם קשיים חברתיים מאד מורכבים, הגיע כועס ומתוסכל עם המון התנגדויות לטיפול. לדבריו- "כולם ניסו לעזור לי ולא הצליחו. אי אפשר לעזור לי וכל הילדים שונאים אותי…"  גם כאן, על פי גישת CTG קודם כל מגייסים את הנער והמשפחה לעבודה משותפת, ורק בהמשך מתחילים לתרגל את האלמנטים.

"הקסם" קרה ברגע שעילאי הבין שמה שאנו מתרגלים בחדר משפיע מיידית עליו בלימודים ועם החברים. לאחר שנה בכיתה קטנה, עילאי חזר לכיתה גדולה של בני גילו (כמובן עם עזרה לימודית), ובעזרת CTG הוא הצליח להבין את הקודים החברתיים כך שאף החלו להיווצר לו חברויות בכיתה. לאחרונה הוא גם יצא פעם ראשונה לדייט עם נערה מהכיתה וההתרגשות הייתה גדולה.

עדנה, מה נאחל לך לסיום?
החלום הגדול שלי הוא להמשיך את השליחות! אני רוצה שגישת CTG שהיא כבר הרבה יותר גדולה ממה שיכולתי לדמיין, תגיע לכל בית בישראל ובעולם. הסיבה היא שכאשר מכירים את גישת CTG מגלים כמה פשוט זה לגדל ילדים חברותיים, תקשורתיים, כאלה שמשתפים במחשבות, ברגשות והרצונות שלהם.

משפחה הפועלת לפי גישת CTG זו משפחה תקשורתית!

כמה מילים על עדנה אתרוג
עדנה אתרוג היא קלינאית תקשורת מהמובילות בישראל בתחום הטיפול בילדים ונוער. היא פיתחה את גישת תקשורת דרך משחקים (CTG) מתוך הבנה שחסר דבר מה בכלים המקובלים בשוק הטיפולי-חינוכי. הגישה התפתחה במהלך הטיפולים בקליניקה, והיום הגישה נלמדת בהכשרות מקצועיות, קורסים וסדנאות ברחבי הארץ.

בנוסף, עדנה כתבה ספרים ויצרה משחקים, המכוונים להורים ומטפלים, וכמו כן מגוון חומרים וכלים לאנשי מקצוע.

הספר: "תקשורת דרך משחקים- על הורים ילדים ומשחקים" הפך עם השנים לרב מכר, ובו מגוון רעיונות וכלים למשחקים המפתחים מיומנויות תקשורתיות.

לאחרונה ספרה השני "יש לנו פרפרים בבטן?"  יצא לאור, והוא מיועד לאנשי מקצוע העובדים עם ילדים ונוער להם קשיים חברתיים וקושי בהבנת סלנג ומשפטים דו משמעיים; גם בספר זה מדריכה עדנה את אנשי המקצוע כיצד ללמד את הילדים בצורה חוויתית ומהנה.

אתם מוזמנים להכיר את גישת תקשורת דרך משחקים (CTG) באתר של עדנה אתרוג, ולהצטרף לאלפי האנשים החיים אותה בבית ובמהלך השיעורים והטיפולים. הצטרפו לקבוצת תקשורת דרך משחקים בפייסבוק.