סופרמרקט של תרבויות: ההתפתחויות ברשתות המזון במגזר הערבי מרתקות, וכמו כל המגזר הערבי גם הרשתות האלה ספגו פגיעה חמורה מאוד בעת הקורונה, דווקא כאשר במגזר היהודי נרשמו עליות. אבל בטרם ניכנס לסופרמרקטים של המגזר, אולי כדאי שנכיר מעט את מאפייניו.

כיום חיים בישראל כ־1.956 מיליון תושבים מהמגזר הערבי, המהווים יותר מ־21% מכלל תושבי המדינה. המגזר הערבי מורכב מ־82% מוסלמים, 9% נוצרים ו־9% דרוזים. משקי הבית מונים כ־330 אלף בתי אב, ממוצע הנפשות בכל בית אב עומד על 4.91 נפשות, משקי הבית מהווים כ־15% מכלל משקי הבית בישראל.

הגיל הממוצע במגזר הערבי הוא נמוך יותר מהגיל הממוצע במגזר הכללי: כ־43% מכלל האוכלוסייה הם בני פחות מ־19, הגיל החציוני במגזר עומד על 22.5, לעומת המגזר היהודי שבו הגיל החציוני הוא 31.9. משום כך המשפחות הערביות מתאפיינות בצריכה מוטת ילדים, דבר שמקרב מאוד בין הרגלי הצריכה שלהן לאלה של משפחות חרדיות, למשל בהעדפה של אריזות חיסכון גדולות.

השנה המגזר קיבל מנדט ונציגות בממשלה החדשה, שזהו סימן דרך לשינויים בתרבות הישראלית. ללא כל קשר לעמדות הפוליטיות נוצר כאן תהליך של התפתחות מהירה לניצול הזדמנויות, ואם הכלכלה תדע לנצל את ניכרות הצרכים, התרבויות ושיתופי פעולה כל המהלכים יובילו לצמיחה כללית במשק.

השוואת מחיר ענבים שחורים בין רשת דבאח לרמי לוי (צילום: ללא)השוואת מחיר ענבים שחורים בין רשת דבאח לרמי לוי (צילום: ללא)

החודשים האחרונים מצאו את המגזר הערבי והחברה היהודית בישראל ביחסים מעט מוזרים: מצד אחד נציגים של ערביי ישראל השתלבו בממשלה באופן חסר תקדים. מצד שני האירועים החמורים בעת מבצע שומר החומות איימו לפרום רקמות של שכנות טובה, לרוב בערים המעורבות.

רשתות המזון במגזר הערבי חוו (ועדיין חוות) ירידה דרסטית בהיקף הפעילות העסקית מאז תחילתו של המשבר. בשבועות האחרונים אנו צופים בצמיחה מתונה ומחודשת ולמרות זאת הנזק עדיין קיים, בין היתר כי הצרכן היהודי מצביע ברגליים ונמנע מלשוב לקנות בחלק מהמקומות.

עוד לפני שנכנס לתמונה ההיבט הלאומי המגזר הערבי היה בצרות. אם לשפוט על פי הרשתות הקמעונאיות, אזי בתחילת המשבר הנזקים עמדו על כ־50% ובחודש האחרון, על פי דיווחי פעילות הספקים, קיימת עדיין ירידה של כ־20%. למרות זאת רשתות המזון במגזר הערבי משדרות עסקים כרגיל. הצרכנים במגזר נותנים תמיכה לעסקים מגזריים מקומיים על מנת לנסות לשמור עליהם.

אחד הקמעונאים הגדולים במגזר הערבי שאל אותי אם הצרכן היהודי שמזמין מוצר מעלי אקספרס יודע אם המוכר ערבי, יהודי, סיני, אוהב ישראל או שונא ישראל? הוא מזמין כי המחיר משתלם לו.

אך המשבר הוא בסך הכל פרק בחיים המשותפים שיחלוף תוך זמן קצר, כי התרבות העסקית שאנו עדים לה בשלוש השנים האחרונות ובמיוחד בשנתיים האחרונות (כלומר עד לקורונה) היא של צמיחה מטאורית של רשתות קמעונאות המזון במגזר הערבי. חלקן הפכו ממרכול ביישוב לענקיות מזון בערים מעורבות ואף בערים יהודיות והן נוחלות הצלחה לא מבוטלת.

השוואת מחיר שישיית קוקה קולה ליטר וחצי בין רשת דבאח לרשת ''קינג סטור'' (צילום: ללא)השוואת מחיר שישיית קוקה קולה ליטר וחצי בין רשת דבאח לרשת ''קינג סטור'' (צילום: ללא)

הצרכן הערבי הוא צרכן שאוהב מותגים ומושפע מטלוויזיה ומפרסומות בינלאומיות יותר מהצרכן הכללי במדינת ישראל. אנו רואים זאת בצריכה של מותגים בינלאומיים. נתון זה עומד בלב עולם הצרכנות המתחדש במגזר הערבי. לעתים נדמה כי הוא נמצא בקונפליקט פנימי: האם הוא מאמץ את התרבות המערבית או מאמץ את התרבות הדתית והשמרנית.

ההוצאות של משק בית ערבי הן גבוהות ביותר מ־25% מהממוצע של הוצאות משק בית יהודי על מוצרי מזון, ירקות, טיפוח הגוף והבית. 3,751 שקל מול 2,746 שקל בממוצע למשק בית בישראל. אך ישנם סגמנטים שבהם ההוצאות נמוכות משמעותית מהממוצע הישראלי כמו הוצאות דיור, חינוך ותרבות - ששם ההוצאות למשק בית נמוכות משמעותית. למרות זאת בשנים האחרונות ניכרת גם במגזר הערבי הוצאה גדולה יותר על תרבות הבילוי: מסעדות, הזמנת אוכל מוכן הביתה (בעיקר בחלקים בציבור שבהם גם הנשים עובדות).

קמעונאות המזון במגזר הערבי מתחלקת לשני סגמנטים, בדומה לנעשה במגזר היהודי: חנויות שכונתיות, קרובות לבית, שמתבססות על קניות יומיומיות ולעתים אף על קשר משפחתי, ומולן, בסגמנט האחר, חנויות הדיסקאונט שנמצאות בעיקר באזורי התעשייה ומחוץ ליישוב, חלקן נשארו עדיין אותנטיות וחלקן הפכו לרשתות ארציות.

השוואת מחיר ג'ל אוקסיג'ן סנו 3 ליטר בין רשת רמי לוי לדבאח (צילום: ללא)השוואת מחיר ג'ל אוקסיג'ן סנו 3 ליטר בין רשת רמי לוי לדבאח (צילום: ללא)

כוכבי הקמעונאות במגזר

הרשת הגדולה ביותר במגזר הערבי היא רשת קינג סטור, שהחלה את דרכה כמינימרקט שכונתי בכפר כנא בשנת 2007 על ידי בילאל ומוחמד סאלח, שמאז הצליחו להתפתח ולהגיע ל־13 סניפים ברחבי הארץ (כיום 11 סניפים פעילים) ומגלגלים מחזור מכירות של קרוב ל־850 מיליון שקל בשנה. אחת הפעולות שגרמו לקינג סטור לזינוק הייתה רכישת סניפים כושלים של שופרסל באזורים מעורבים וייעודיים.

תופעה מעניינת ומסקרנת היא שלמרות הפוטנציאל העסקי העצום, שטומן בחובו מעל 5 מיליארד שקל, לא נמצאה רשת המזון שהרימה את הכפפה והקימה רשת חנויות אורבניות למגזר הערבי, או רשת דיסקאונט ייעודית בבעלות רשת יהודית, למרות ניסיונות של שופרסל ויינות ביתן. למעשה, הרשת היחידה שהצליחה לחדור לשוק הערבי בתחום הקמעונאות הייתה רשת כמעט חינם בתקופה שהייתה בבעלות האחים רני ועדי צים (נרכשה על ידי יינות ביתן, שהקימה חנות בטמרה ובדליית אל־כרמל).

בתקופה האחרונה אנו רואים התבססות עד כדי השפעה על דפוסי הצריכה של החברה הערבית מטעמה של רשת מרכזי הקניות SEVEN מקבוצת צים סנטרס (שהיא באופן לא מפתיע בבעלות רני צים, שזיהה את הפוטנציאל העסקי בקמעונאות במגזר הערבי).

רשת קמעונאות מובילה נוספת שהתחילה בצמיחה משמעותית, בעיקר ברמת המחזורים הכספיים, אף שהיא מונה כרגע רק ארבעה סניפים (מחזור של מעל 550 מיליון שקל בשנה) היא רשת סאלח דבאח ובניו, שהחלה את פעילותה ביישוב דיר אל־אסד, ובימים אלה הקימה את מרכז הקניות החדש והסניף החדש שמשתרע על יותר מ־5,000 מ"ר, ומתכננת להכפיל את פעילותה בשנים הקרובות.

עוד נמנה את רשת מרכז המזון ירכא ונצרת. כאן כבר מדובר בתרבות צריכה שונה לחלוטין: שילוב של סופרמרקט ומרכז קניות שמגלגל כ־750 מיליון שקל בשנה.

אחת החנויות המפתיעות בארץ ובכלל במגזר היא החנות שנמצאת בין עכו לנהריה ונקראת שוק פייסל, שעברה למבנה חדש בשנה האחרונה. זו אחת החנויות החזקות ביותר בישראל במכירות למטר מרובע, ועיקר התמחותה במחלקת הפירות והירקות שלה. חנויות ורשתות נוספות קיימות בשוק אך בסדרי גודל קטנים יותר.

מה למעשה נותנות לצרכנים הרשתות הערביות? התחרות בין רשתות המגזר לא תמיד נעה על פרמטר המחיר אלא יותר על היוקרה, הפאר והשירות, וכמו כן על הגודל. בחנויות של "מרכז המזון" תמצאו אלפי מטרים המכילים מגוון רחב של מוצרי מכולת, מאפיות, מעדניות, כלי בית ומוצרי חשמל. בחלק מהחנויות יש בתי קפה ואפילו מסעדות. כל אלה הם הרבה מעבר לצורך בקניות שבועיות, אלא יעדים לבילוי משפחתי שפועלים לאורך כל השבוע.

למרות קהל הצרכנים המעורב בחנויות, הרי שהציבור היהודי הדתי ואף המסורתי נמנע מקנייה ברשתות הקמעונאיות של המגזר הערבי בגלל בעיית הכשרות, לא רק משום שהחנויות פועלות בשבת אלא מפני שחלק מהמוצרים אינם כשרים.

ומה באשר לניהול? ברשתות מרכז המזון ודבאח, בשונה מרוב הרשתות במגזר, שילבו מנהלים בכירים מהמגזר היהודי כחלק מהרצון שלהם להוביל את מערכי השיווק למקסימום ידע בין־תרבותי.

ועכשיו לשאלת הסקר: באיזו רשת נמצא את הסל הזול ביותר ומהם הפערים במחירים בין רשתות יהודיות לערביות?

השוואת מוצרי סל הקניות בין המגזר היהודי לערבי (צילום: ללא)השוואת מוצרי סל הקניות בין המגזר היהודי לערבי (צילום: ללא)

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות