אתמול הלכה לעולמה בגיל 70 הפרסומאית ואשת העסקים יפית גרינברג, המוכרת בשם ג. יפית. גרינברג הייתה חולה בשנים האחרונות בסרטן, ובתקופה האחרונה הייתה מאושפזת בבית החולים בילינסון.

היא נולדה בבני ברק כיפה מימון ונחשבה לאשת הפרסום שהמציאה את קונספט התוכן השיווקי בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה. גרינברג זכתה לפרסום, במיוחד בזכות כתבות וקמפיינים פרסומיים בהם היא ממליצה לרכוש מוצרים, בהתבסס על מחקרים ובדיקות. עם לקוחותיה נמנו החברות הגדולות בישראל, בהן סנו, הוט, תנובה, שטראוס עלית, ישראכרט, שירותי בריאות כללית, סופר פארם, טרה ועוד.

בשנת 2014 רכשה גרינברג את רשת סטימצקי. כמו כן, הייתה גרינברג שותפה במספר חברות, בהן קבוצת התקשורת G גרופ, משרד הפרסום ענבר מרחב G ועוד. חבריה של גרינברג, שותפיה והלקוחות הרבים שעבדו עמה התקשו לעכל את הבשורה על לכתה. ״אנחנו כואבים את הבשורה הקשה. מעבר להיותה שותפה בכירה, יפית הייתה עבורנו מורת דרך", אומרים אורן פלדמן ואור לובושיץ, שותפיה בקבוצת התקשורת G גרופ. "יפית הייתה אישה שפרצה את כל הגבולות והמוסכמות בענף הפרסום. אנחנו מודים על הזכות לעבוד לצדה, ללמוד מחוכמת החיים, החום והרגש שניכרו בכל דקה מאלפי השעות במחציתה. היא תחסר לנו מאוד ואנו דואבים את לכתה".

"עבדנו בשיתוף פעולה עם ג. יפית עד לפני כחמש שנים", מספר עופר לוי, מנכ"ל פעילות האונליין וסמנכ"ל השיווק של סופר־פארם. "היא קידמה בין היתר את תחום האופטיקה אצלנו. זה היה מהלך אסטרטגי, כניסה ראשונה של סופר־פארם לתחום האופטיקה. מה שהיה ייחודי אצלה ויוצא דופן הוא רמת הכניסה שלה לפרטים".

למה אתה מתכוון?
"יפית ממש למדה את תחום האופטיקה לפרטי פרטים, למדה את קהל היעד. היא לא הייתה פרזנטורית שגרתית אלא ממש שותפה לבניית המהלכים השיווקיים, לדיונים, לניתוחי הקמפיינים. ממש ישבה, הביאה הצעות לשיפורים. אפשר היה להגדיר אותה כמנהלת שיווק ולא כפרזנטורית שרק מצטלמת. היא הייתה סופר אינטליגנטית, כולל ירידה לפרטים כמו דוחות אקסל. היה אכפת לה מאוד כשלקחה על עצמה קמפיין. זה היה שילוב של מקצועיות ואכפתיות".


הצלחה בין לילה

"את ג. יפית הכרתי לפני כמעט 30 שנה דרך האלוף במיל' דורון רובין ז"ל, אותו הפכה בן לילה מאלוף בצה"ל לאלוף הנדל"ן. מאז הפכנו לחברים והצלחנו במספר פרויקטים ליצור הצלחות חסרות תקדים", מספר הפרסומאי והמרצה אורי אוברוצקי. "טיפלתי למשל בזמנו בסטודיו C. יפית עשתה כתבה וזה נהיה מטורף. עבדתי איתה גם עם לשכת התיירות הקפריסאית. היה לה רעיון: 'רק 40 דקות טיסה - ואתם בחו"ל'. ידענו תמיד ששיתוף פעולה עם ג. יפית הוא ערובה להצלחה. קראנו לזה במשרד 'נשק יום הדין', שזה אומר שאנחנו שולפים את הקלף של ג. יפית ואנחנו יודעים שההצלחה מובטחת. לימים הפכנו לחברים ונשארנו בקשר כמעט עד השנים האחרונות".

מה היה הסוד שלה?
"היא הצליחה להפוך מילה פרסומית לעובדה חדשותית. זו בעצם הכותרת. היגדים של פרסום היא הפכה לאמיתות של כותרת בחדשות. זו הייתה הגאונות שלה".

"עמותת 'עיגול לטובה' התחילה את דרכה ב־2010 וסביב 2015 הגיעה כבר למאות אלפים מעגלים אבל כל הזמן בסקרים המודעות לעמותה הייתה מאוד נמוכה", מספרת דנה ארגוב־טיקוצקי, שכיהנה עד לפני שנתיים וחצי כמנכ"ל העמותה. "היו המון אנשים נפלאים שעזרו לנו, נתנו לנו זמני מסך בטלוויזיה, ונכנס לי ג'וק שאני רוצה את ג. יפית, את הפנים שלה. הגענו אליה והיא פשוט אמרה כן. היא הייתה כל כך מדהימה, נתנה לנו בהתנדבות מלאה גם את אולפני ההקלטות שלה לצורך שידורי רדיו וגם הפיקה סרטון הסברה בהתנדבות. זה היה אחד ממהלכי הפרסום הכי מוצלחים שלנו מבחינת מספר האנשים שהצטרפו לעמותה. הלב של ג.יפית היה במקום הנכון. היא הייתה כל כך בגובה העיניים איתי מבחינת התקשורת, לא איזו דיווה, אלא שאלה: 'דנה, מה את רוצה שיקרה?'. בהמשך נכנסה סטימצקי שבבעלותה גם כחברה מעגלת לטובה בשכר".

הופתעת מההיענות שלה?
"שום דבר לא מובן מאליו בשבילי. הייתי מלאת הערכה על כך שהיא מהמרת על ארגון שנמצא בתחילת הדרך במודעות נמוכה. זה היה להגיד 'כן, אני מבינה את החשיבות של זה', והיא השתמשה בכוח שלה כדי לעזור לנו. לא ידעתי שהיא חולה והייתי עצובה לשמוע שהיא נפטרה".

הלווית ג. יפית (צילום: אבשלום ששוני)
הלווית ג. יפית (צילום: אבשלום ששוני)


חומר ורוח

"היינו חברות קרוב ל־40 שנה, מיום הקמת העסק", מספרת גילה לפידות, מבעלי קבוצת לפידות, וגם סופרת ומשוררת. "התחלתי לעבוד איתה בפרסום של המותגים שהבאנו בזמנו ארצה, בעיקר מותגים קוסמטיים, ונהיינו חברות. מאוד התחברנו. היא הייתה מוזמנת אליי לכל האירועים החברתיים, ואנחנו היינו מוזמנים אליה. יפית הייתה עושה ארוחות נהדרות. היא הייתה חברה בלב ובנפש, מאוד קרובה. היא הייתה אשת עסקים מדהימה, היה לה מעוף, היא ראתה כמה צעדים קדימה, היא העזה, לא פחדה. היא הייתה גם אמא וסבתא מדהימה, הייתה כל כך מחוברת למשפחה".

לפידות מספרת כי החיבור ביניהן היה גם מבחינת החומר וגם מבחינת הרוח: "יפית מאוד תמכה והזדהתה עם כל מה שאני עושה מבחינה יצירתית. פרסמתי עד היום תשעה ספרים, חלק מהם נמכרו גם בסטימצקי עוד לפני שהיא רכשה את החברה. מהרגע שיפית רכשה את סטימצקי, התחלתי גם להדפיס שם חלק מהספרים. יש רוח וחומר ושני הדברים האלה קשורים בג. יפית. היינו מחוברות גם מבחינת החומר וגם מבחינת הרוח".

ביוני האחרון השיקה לפידות ספר שירה באנגלית, וג. יפית התייצבה להשקה שהתקיימה במסעדה בתל אביב. "היא הגיעה ונראתה מצוין. זו גם התמונה האחרונה שלנו יחד", היא מספרת בעצב. "כשיפית חלתה, עשיתי עבורה תעודה בכולל בקיסריה, כדי שיתפללו לשלומה. לצערי התעודה הזאת לא עזרה והיא נפטרה. מאוד עצוב לי".

"הייתי חברה טובה של יפית בעיקר מאז המעבר שלנו מירושלים לתל אביב, לפני 12 שנים", מספרת עו"ד תמי רווה, יו"ר חברת החדשות של ערוץ 12. "היינו נפגשות הרבה יחד עם הבעלים שלנו, יהודה ובני. גיליתי, מעבר לאשת העסקים והתדמית של אשת הפרסום הקשוחה, נשמה עם לב גדול שדואגת לכל האנשים שהיא אוהבת, בעיקר לבני משפחתה".

יפית שיתפה אותך במחלתה?
"ידעתי על המחלה, היא שיתפה אותי בראשיתה. יפית כל הזמן הייתה אופטימית בצורה יוצאת דופן שהיא תעבור את זה, ושיהיה טוב. כל פעם אחרי טיפול היא הייתה חוזרת הביתה, קצת נחה ומבקשת שאבוא. הייתי באה, היינו יושבות על המרפסת, בני היה משגיח בעין בוחנת שנשב במרחק עם מסיכות. בשיחה האחרונה שלנו לפני שלושה שבועות היא הייתה בטוחה שאלוהים יעזור לה ושהיא תצא מזה. ליפית יש הרבה חברים טובים שמאוד אוהבים ומפרגנים, ותמיד היו מתקשרים ומתעניינים. היא תחסר לנו מאוד מאוד".