האדם המודרני עובד, אוכל, ישן, קם ומתפקד. הייתכן שהוא סוג של זומבי מתוחכם? מתי הספקנו להפוך לכאלו? האם ההתפתחות הטכנולוגית היא האשמה הבלעדית? ומה אפשר לעשות כדי לחיות את החיים במלואם, בעודנו בחיים? האוניברסיטה הקוסמית במאמר שמוקדש לאדם המת-חי.

כשמדברים "על לחיות את החיים במלואם", אנחנו נוטים לתאר טיול גדול, חופשה משפחתית, דרמה סוערת, תענוגות או הרפתקאות. הדמיון שלנו ייקח אותנו הרחק מהרוטינות הקבועות של היומיום אל עבר מציאות פנטסטית ורחוקה, הנשענת על חוויות וזכרונות של רגעים, בהן הרגשנו "בחיים".

לעיתים אלו חוויות שנצרבו עמוק בתוכנו, בהם הרגשנו מחוברים למשמעות, חיוניות, תשוקה, ופעלנו מתוך פתיחות וסקרנות. לעיתים אלו זכרונות של עצמנו מגיל צעיר יותר, לפני שהעמסנו על עצמנו ועל החיים מטלות, התחייבויות, אתגרים ואף פחדים וחששות.

בפועל רבים מאיתנו חיים את אפרוריות הבטון, עייפות הגוף, תשישות הנפש, והמטלות המונחות על כתפינו. מדי פעם אנו מנסים לעורר את חוויית החיות שלנו על ידי צפייה בתוכנית טלוויזיה מרגשת, מאכלים שמעוררים את החושים, או שיטוט ברשתות החברתיות. אך האם כל אלו מצליחים לספק את חוויית החיים המלאים שאנחנו כמהים לה? או שהם נוטים להפוך להתמכרויות שמשמרות אותנו במעגל סגור של קהות ואטימות, ובכך הופכים אותנו לזומבים מודרניים?

האוניברסיטה הקוסמית מציעה תשובה, וגם כמה טיפים ליציאה מהמעגל הסגור.

האוניברסיטה הקוסמית: איך קורה שאנחנו מתפשרים על חיים בצד החיים

כדברי המשפט אלמותי מתוך הסרט מטריקס – יש רמות מסויימות של הישרדות שאנחנו מוכנים לקבל.

תמיד מדהים לשמוע סיפורים על אנשים שחיו תקופה ארוכה בנסיבות חיים מגבילות. בין אם אלו סיפורים על נכות פתאומית וצורך להסתגל למצב חדש, או חיים בשטח מלחמה ותחת משטרים כופים המגבילים את החופש. אנחנו נוטים להיות מופתעים ונדהמים מהיכולת האנושית לקיים שגרה "נורמלית" במציאות כה שונה ובלתי רגילה.

האדם הוא יצור סתגלן. היכולת להסתגל למצבים קשים ולקיים בהם שיגרה אפשרה לנו להתקיים במשך שנים רבות, ולפתח מיומנויות חיים בסביבות מציאות מוגדרות ומוגבלות. אולם, ליכולת הזו יש חיסרון מהותי: אנחנו מסתגלים למציאות שאינה מיטבית בעבורנו, ומסתפקים בקיום שהוא רחוק מהחיים שהיינו רוצים לחיות.

במצב בו אנחנו חוששים משינוי, אנחנו עלולים ליצור לעצמנו שגרה מוגבלת ומצומצמת, ולהסתפק בה. זוהי שגרה בה איננו מגשימים את החלומות והרצונות שלנו, אלא מתמקדים בסיפוק הצרכים ההישרדותיים בלבד, ונותנים לחיים לחלוף על פנינו.

ההתפשרות הזו עלולה לדרדר אותנו לקיום שבו אנחנו הופכים למתים-חיים מהלכים, כלי משחק המנווטים בידי הצרכים והדחפים הבסיסיים שלנו ותו לא. קלים להשפעה ותמרון, נטולי תקווה, חזון ומטרה. אלו חיים בהם אנחנו לא מממשים את הפוטנציאל שלנו, כפרטים וכחברה.

מהם ההשלכות של חיים שכאלו, איך זה נראה, והכי חשוב – מה אפשר לעשות כדי לצאת מזה?

שלושה הרגלים שהופכים אותנו לזומבים – מאת האוניברסיטה הקוסמית

זוגיות צמודה עם הסמארטפון
האם הסמארטפון הוא הדבר הראשון שאתם מתבוננים בו בבוקר, והאחרון שאתם רואים כשאתם הולכים לישון? האם אתם מוצאים את עצמכם איתו כשאתם הולכים ברחוב, אוכלים ארוחת צהריים, מבלים עם חבריכם, בני הזוג או הילדים? האם אתם שוקעים בו ולחלוטין לא ערים לנעשה סביבכם?

האם אתם נאבקים בדחף לפתוח מסך גם כשאתם בנהיגה? מתקשים להניח אותו מהיד כשאתם נכנסים למקלחת או לשירותים? האם לפעמים, מבלי שתכננתם או רציתם לעשות זאת, מצאתם את עצמכם מבלים מול מסך כזה או אחר, עד ששעות רבות חמקו מתחת לידיכם, והיום נגמר?

האם עוד לפני שקראתם את הפסקה הזאת ידעתם שהסמארטפון הולך להופיע במורד המאמר הזה? האוניברסיטה הקוסמית מצטערת לבשר לכם את מה שכנראה כבר ידעתם, אתם מכורים.

אין צורך להתנתק ולהמנע מהטכנולוגיה, היא אינה האשמה הבלעדית בזומביות רבתי. הסמארטפון והרשתות השונות הן כלים חיוניים להעברת אינפורמציה ותקשורת במאה ה21. במקום זאת האוניברסיטה הקוסמית ממליצה:

  • מננו את זמן החשיפה שלכם למסכים, והכנסו לרשת באופן מבוקר ויזום. הגדירו זמנים קבועים ביום, או אמרו לעצמכם את הסיבה לשמה נכנסתם לרשת, ואת הזמן שאתם מקציבים לכך.
  • היו ערים להשפעה של המדיות השונות עליכם, לתחושות שעולות בכם. סננו את הערוצים שאליהם אתם נחשפים. בחרו באנשים ובמסרים שמשפיעים עליכם לחיוב, והסירו תכנים שעלולים לעורר התמכרות לא בריאה.
  • אם אתם מוצאים שהיד נשלחת לסמארטפון מבלי משים ברגעי קושי או שעמום, נסו להבין איזו חוויה רגשית אתם מחפשים. אחר כך נסו למצוא לה תחליף, שימלא ויקדם אתכם.

האוניברסיטה הקוסמית - האם אתם בזוגיות עם הסמארטפון? (צילום: pexels)האוניברסיטה הקוסמית - האם אתם בזוגיות עם הסמארטפון? (צילום: pexels)

קושי לשמור על קשב וריכוז, ממהרים לאבד עניין
היכולת לשמור על נוכחות, ריכוז ופוקוס, היא מהותית לקיום של תודעה ערה וצלולה, ולחוויית חיים עשירה ומספקת. זהו אתגר רציני במאה ה21, בתוך גודש המידע שאנחנו נחשפים אליו במדיות השונות, והאופן בו הוא מוצג. ערוצי הדיגיטל הפכו לסביבת המציאות העיקרית בה אנחנו נמצאים, וממנה אנו מושפעים. הרבה מהמידע המוצג במדיות השונות מעניק תמונה מגמתית, חד מימדית ושטחית של המציאות.

בהתרגלות לאופיין כזה של צריכת מידע אנחנו מסגלים את עצמנו לחפש סיפוק מהיר. אנחנו חסרי סבלנות לקרוא, וגוללים אל הפאנץ' ליין. אנחנו עוקבים אחרי ערוצים שמעניקים תוכן במנות קצרות ורדודות ונרתעים מטקסטים ארוכים ומעמיקים. אנחנו ממהרים לקפוץ למסקנות על סמך ממצאים בודדים ומתעצלים לבדוק לחקור ולהצליב מידע באופן נייטרלי.

אופייני התקשורת שלנו מקשים עלינו להכיל דעות ורגשות מורכבים. הדבר מחלחל גם אל התקשורת הבינאישית והבלתי-אמצעית שלנו. אנחנו מתקשים להתרכז ולהקשיב זה לזה, ואז ליצור שיח שיש בה הבנה ואמפתיה כלפי השונים מאיתנו.

אך מעבר לכך, אנחנו מתקשים להקשיב לעצמנו, ולנהל שיח פנימי אודות המחשבות והרגשות שלנו, התקוות והרצונות, הקשיים והאתגרים. בהיעדר תקשורת פנימית וחיצונית, אנחנו מתנתקים ממשמעות ומיכולת להעשיר את עצמנו ולצמוח. כך אנו גוזרים על עצמנו חיים לצד החיים שלנו, ולא בתוכם.

אם אתם מוצאים שהשיח שלכם עם עצמכם ועם הסובבים אתכם נגוע ברדידות, ציניות, ניכור וריחוק, כמה המלצות מאת האוניברסיטה הקוסמית:

  • הקדישו זמן לטיפוח מערכות היחסים שלכם. צרו רגעים של זמן איכות נטול מסכים ובו תרגלו פעילויות כמו טיול בטבע, כתיבה ביומן, יצירה, קריאה משותפת בספר ושיח על המחשבות שעלו בהם בעקבותיו.
  • התאמנו בשיחות בהם את בעיקר מקשיבים ושואלים שאלות, ולא מגיבים מבלי שהתבקשתם או מדלגים בין נושאים. נסו להעמיק ולהבין את האדם שמולכם. פתחו את הסקרנות שלכם, ואת הפתיחות כלפי חוויות שאתם לא מכירים.
  • הקדישו זמן באופן קבוע לקריאה של טקסטים ארוכים ומעמיקים. בין אם אלו ספרי הגות ורוח, שירה, מדע, מאמרים מחקריים ואחרים – בחרו נושאים שמעניינים ומעשירים אתכם, ותרגלו את עצמכם לסבלנות, הכלה ועיבוד של מידע.

התפשרות על הערכים שלכם
הזומבי המודרני עושה הנחות לעצמו, ויש לו את כל התירוצים שבעולם. הוא חי בתקופה בה השפע הוא רב ואפשרויות הבחירה על-סופיות, אך הוא חש כי עול החיים דוחק ונושף בעורפו, והסיפוק הבא תמיד מעבר לפינה. ביניהם הוא נמצא, לא נוכח, לא ער, ובעיקר לא זוכר מי הוא, ולאן הוא ממהר.

בתחילת הדרך היתה לו מטרה ומשמעות אך היא נשכחה ממנו. הוא מתפשר על הערכים שלו עבור נוחות רגעית. הוא מוותר על החלומות שלו עבור תחושת ביטחון מדומה. הוא מבלה את ימיו בהמתנה וציפייה שמשהו מבחוץ יבוא וישנה אותו.

הזומבי המודרני חלם פעם על היום שבו יהיה גדול וישתמש בכוח, בכסף ובאמצעים שלו כדי להשפיע לטובה על עצמו, על סביבתו ועל העולם. אבל גם עכשיו כשהוא גדול ויכול, הוא דוחה את היום הזה. כי זה לא מתאים עכשיו, כי הוא עלול להפסיד משהו, כי מה יהיה אם הכל יחמוק ממנו.

הוא היה רוצה להיות יותר. יותר מתחשב, יותר אדיב, יותר אוהב, יותר קשוב, יותר פרואקטיבי ויוזם. הוא היה רוצה לעסוק במה שמעורר את התשוקה שלו. הוא היה רוצה לשנות את אורח חייו, את התזונה שלו, את ההרגלים שלו. את האופן שבו הוא מתייחס לאחרים ולעצמו.

אם הגעתם עד לכאן, ואתם מרגישים שגם אתם קצת זומבי מודרני, הנה תרגיל מאת האוניברסיטה הקוסמית שיכול לסייע לכם:

  • קחו זמן לעצמכם, וכתבו את הערכים המשמעותיים לכם. נסו להזכר במי הייתם בתקופות מוקדמות של חייכם, אלו ערכים התקיימו שם, איזה אדם קיוויתם להיות, מה הערכתם, לאן שאפתם להגיע, ומה מתוך כל אלו אתם מעריכים ורוצים גם היום.
  • לאחר מכן, כתבו אילו הרגלים, יומיומיים, תומכים את הערכים האלו. איך נראה סדר היום של האדם שהייתם רוצים להיות.
  • ולבסוף, צרו רשימה של התחייבויות כלפי עצמכם, שיקרבו אתכם לשם, אותם תוכלו להתחיל וליישם עוד היום.

האוניברסיטה הקוסמית – שיטת M.power (צילום: יח''צ)האוניברסיטה הקוסמית – שיטת M.power (צילום: יח''צ)

רוצים לשמוע עוד?
האוניברסיטה הקוסמית ולוהאריה פיתחו את שיטת M.Power המסייעת להתחבר למשמעות ברורה וחזקה. השיטה מלמדת כיצד המשמעות יכולה להפוך לכלי בידיים שלנו – כוח הנוכח בחיינו ומשמש כמנוע רב עוצמה. בנוסף השיטה מלמדת כיצד משמעות יכולה להפוך למכשיר לניהול המימוש העצמי: להגדיר יעדים באופן ברור ופשוט, ולקבל החלטות בחיים ברגעים קטנים וגדולים.