מי מאיתנו שלא נולד וחי באחד מן הקיבוצים בישראל, והידע שלו על החיים בקיבוץ מתמצה פחות או יותר בכמה ציטוטים מהסרט "מבצע סבתא", כנראה שלא שמע על אחת המסורות היפות ביותר בחיי הקיבוץ, המכונה "שנת מצווה". לפי המסורת הקיבוצית, בכל שנה מארגן הקיבוץ (בקיבוצים בהם נוהג זה מתקיים) פעילויות מיוחדות לילדי בר המצווה של אותה השנה. הפעילויות מפוזרות לאורך השנה, ומלווה אותם בהפיכתם מילדים לנערים בוגרים. 

אחד המקומות שמקפיד על מסורת שנת המצווה כהלכתה, הוא קיבוץ להב בצפון הנגב. הקיבוץ מאופיין באנשים שורשיים, ערכיים, שרואים סיפוק גדול בשימור פעילות מסוג זה. השנה, ארגנו בקיבוץ להב שורת פעילויות מפתיעות במיוחד עבור ילדי הקיבוץ בשנתון ילידי 2009. מטרת העל של שנת המצווה בקיבוץ להב הייתה לגבש את חבורת הילדים כקבוצה חברתית, וכך לצאת להיכרות עם המעגלים השונים בהם חיים הנערים והנערות: הקבוצה, המשפחה, הקיבוץ והחברה הישראלית בה כולנו חיים. לאור שורת הפעילויות המרשימה, אין ספק שהמטרה הושגה.

הצצה אל העבר של קיבוץ להב
אחת הפעילויות שארגן השנה הקיבוץ לנערים, עסקה בחייהם של הילדים, במה שאפשר לכנות "הקיבוץ של פעם". במסגרת הפעילות, ילדי הקבוצה ישנו בגן הילדים בקיבוץ, שבעבר היה בית הילדים, שמן הסתם כבר אינו משמש ללינת ילדים מזה שנים רבות (בקיבוצים בישראל היה נהוג שילדים ישנים בנפרד מהוריהם, בלינה משותפת. המנהג הזה הופסק בקיבוצים בישראל סופית רק בשנות ה-80). הילדים ראו והבינו איך נראתה לינה משותפת "בקיבוץ של פעם", שנעשתה תחת אידיאולוגיה של חינוך משותף. את הפעילות הזאת "תיבלו" בקיבוץ להב כמיטב המסורת בחידונים ושאלות ידע על הקיבוץ הישן, דמויות חשובות שהיו בקיבוץ להב ובכלל, אנקדוטות משעשעות על חיי הקיבוץ בעשוריה הראשונים של המדינה וכדומה. בבוקר, קיבלו הנערים את ילדי הגן של הקיבוץ ושיחקו איתם, שתו תה עם ביסקוויט, ועשו להם יום מתוק.

משם המשיכו הנערים של שנת המצווה למפגש עם ותיקי הקיבוץ במועדון הוותיקים. ותיקי הקיבוץ סיפרו על החינוך שהיה בקיבוץ של פעם, השמיעו חוויות מן הלינה המשותפת, הרביצו קצת "מורשת קרב קיבוצית", ובסוף הועבר לנערים חידון באווירה מיוחדת. לאחר מכן, עברה הקבוצה לארכיון הקיבוץ: שם הנערים עברו על כתבות מגזין ישנות, וראו מה עניין נערים ונערות בגילם לפני שלושים או ארבעים שנה.

קיבוץ להב (צילום: קיבוץ להב)
קיבוץ להב (צילום: קיבוץ להב)

הפעילות נמשכה לאורך כל השנה, וכללה כל מיני אירועים שונים במהלכה. למשל, ביום השואה נפגשו הנערים עם מנחה המתמחה בהעברת ערבי העשרה בענייני השואה, למעין פעילות בסגנון של זיכרון בסלון. בערב הזה, שמעו סיפורים של משפחות בשואה, והתמודדות של בני נוער עם מצבים שונים במלחמת העולם השנייה. המפגש היה מעצים ומיוחד מאוד עבור הילדים, והם סיפרו כי עבורם הייתה זו חוויה מרגשת. 

עם זאת, לא הכל היה "כבד". למשל, פתיחת השנה, ממש במפגש הראשון, עשו פעילות של "מונית הכסף" בדרך לבאר שבע, בה ענו על חידות בסגנון מונית הכסף, וכן עשו משימות פיזיות בכל מיני נקודות בבאר שבע (נוסח המירוץ למיליון), למשל בבית חולים סורוקה, במשכן לאומנויות הבמה ובפארק הסופרים. בסוף המפגש, עשו הנערים תיאום ציפיות לקראת השנה הזאת בינם לבין עצמם, הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. כל נער סיפר מה הוא מקווה לקחת מהשנה הזאת לעצמו לעתיד הקרוב, ובכלל לשארית חייו.

רימון מוסיף המון
חוות רימון היא חווה אקולוגית חינוכית-טיפולית, המיועדת לבני נוער, ונמצאת בקיבוץ להב. החווה מיועדת למה שנקרא "נוער בסיכון", קרי נערים שנשרו ממסגרות חינוכיות, אשר מקבלים בחווה מסגרת חינוכית המשלבת חיי קהילה ועבודה חקלאית תוך הדגשת ערכים כגון קיימות, אקולוגיה וכדומה. החווה הוקמה על ידי ניר אמיתי, בן הקיבוץ שהשתחרר משירות ממושך של כ-17 שנים בחיל האוויר, ובחר להמשיך בעשייה החברתית שלו גם לאחר השירות שלו, על ידי פתיחת החווה בקיבוץ. 

אחת הפעילויות לנערי שנת המצווה בקיבוץ, הפגישה את חברי הקבוצה עם הנערים בחוות רימון. החבר'ה הגיעו לחווה, הכינו ארוחת ערב עם החניכים במקום, התחלקו למשימות שמירה לילית, וכך נחשפו נערי המצווה יחד עם הנערים השוהים בחווה, לחוויה שהיא גם מהנה אך גם ערכית וחינוכית. 

מפגש מעבר לגדר
מבחינה גיאוגרפית, העיר הכי קרובה לקיבוץ להב היא רהט, עיר של 80,000 תושבים, שרובם ככולם ממוצא בדואי. נערי שנת המצווה של קיבוץ להב הגיעו לפעילות ברהט, שם נפגשו עם מדריכה בדואית מקומית שהסבירה על החברה ברהט, המקום, ההיסטוריה ולקחה אותם לבקר במסגד המפואר בעיר ועוד. כמו כן, החבורה אכלה אוכל בדואי במסעדה מקומית, ביקרה בבית של משפחה המעוצב בסגנון מסורתי, ואף משמר אורח חיים בדואי מסורתי. הקבוצה דיברה עם המשפחה, וכך ספגה חוויה תרבותית מאלפת, וכן למדו על חייהם של הבדואים בישראל.

לסיום הפעילות, ארגנו ילדי שנת המצווה מסיבת סיום, בה הם יצרו מערכונים, ארגנו כיבוד, היו אחראים על התוכן, והתוצאה הייתה אירוע מרגש ומהנה. 

למידע נוסף על קיבוץ להב, אורח החיים ואופי המקום, ניתן להיכנס לאתר של קיבוץ להב.