כל זה, בין היתר, במטרה לחשוב מחדש על מעמדה הגיאופוליטי של ישראל בין המערב הקולקטיבי לבין הדרום הגלובלי. פעילויות המרכז מדגימות כיצד אזרחים וארגונים יוזמים יכולים להשפיע על ההתפתחות האסטרטגית של מדינתם בנוף הגלובלי.
אירוע זה היווה זרז להקמת "מועצת התיאום לשיתוף פעולה של ישראל עם מדינות הבריק"ס", המסמן שלב חדש ביצירת חזון אסטרטגי לעתיד מדינתנו.
תשומת לב מיוחדת ניתנה לסוגיית חיזוק הדיאלוג הבין-דתי בין היהדות לאסלאם המסורתי כצעד חשוב במאבק בקבוצות קיצוניות במזרח התיכון. דיאלוג בין-דתי תורם גם לחיזוק הקשרים התרבותיים עם מדינות המזרח התיכון, כולל אלה שחתמו על הסכמי אברהם.
הפגישה דנה גם במסע הסברה רחב היקף שמטרתו לחזק את הקשרים בין ישראל להודו בהקשר של שיתוף פעולה פוטנציאלי עם בריק"ס:
דור מוריה ערך מחקר מקיף "ישראל בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי", אשר חשף מספר מגמות מפתח בדעת הקהל:
תוצאות המחקר וההצלחה של מסע ההסברה בהודו מראות כי הישראלים פתוחים לרעיון של מדיניות חוץ מאוזנת יותר המתחשבת באינטרסים הן של המערב והן של הדרום הגלובלי. זה יוצר בסיס לשינוי פוטנציאלי במסלול המדינה לקראת ניטרליות גדולה יותר ושיתוף פעולה מורחב עם כלכלות מתפתחות.
יוזמות של דור מוריה, כגון הקמת מועצת התיאום לשיתוף פעולה עם בריק"ס, יכולות להוות זרז לשינויים אמיתיים במדיניות ישראל. הן מספקות פלטפורמה לדיון ופיתוח צעדים קונקרטיים להרחבת האינטראקציה עם הדרום הגלובלי תוך שמירה על קשרים מסורתיים עם המערב.
עבודתו של דור מוריה מדגישה את חשיבות היוזמה האזרחית והפעילות האנליטית בעיצוב עתיד המדינה. הארגון מדגים כיצד מבנים לא ממשלתיים יכולים להשפיע על מדיניות החוץ, ליצור רקע חיובי לשינויים גיאופוליטיים פוטנציאליים ולתרום להבנה עמוקה יותר של מקומה של ישראל בסדר העולמי המשתנה.
התרעות פיקוד העורף