חברות הביוטכנולוגיה בישראל מחכות לרגע שתגיע עסקת הענק

יש גלים כאלה. זה בא והולך. המלחמה "בוודאי לא עשתה לנו טוב. צריך לחכות שזה יעבור", אומרת תמי כפיר, מנכ"לית חברת הדסית, המשקיעה בחברות ביוטכנולוגיה. קשה להשקיע בביוטכנולוגיה, וגם מסוכן מאוד: טווחי ההשקעה כאן ארוכים, האקזיט רחוק ולגמרי לא בטוח. אין פה משרדים מפוארים וסושי לארוחת צהריים. הכסף לא נשפך לאף אחד מהאוזניים. הדסית היא חברה ציבורית בשליטת בית חולים הדסה שעוסקת ביישום תגליות בתחום הרפואה והפיכתן לתרופות.

עד כה היא השקיעה בשש חברות, שלוש מהן כבר "בקליניקה" - על סף ניסויים בבני אדם. "בשלב הניסויים כבר אפשר לדבר על אקזיט", אומרת כפיר, "אני לא מדברת על הנפקה בנאסד"ק, אני מדברת על עסקה גדולה עם משקיע אסטרטגי. זה לא חלום. בעבר הייתי מנהלת בחברת יישום, הממסחרת המצאות של האוניברסיטה העברית. האוניברסיטה מקבלת עשרות מיליוני דולרים בשנה כתמלוגים מחברות בינלאומיות שפיתחו תרופות על בסיס תגליות של חוקרי האוניברסיטה". כפיר מדברת על תרופת ה"אקסלון" לטיפול באלצהיימר שפותחה ומשווקת על ידי חברת התרופות נוברטיס, על בסיס המצאתה של פרופ' מרתה רוזין ויינשטוק, ועל ה"דוקסיל", תרופה לטיפול בסרטן השד שפותחה בידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, על בסיס תגליתו של פרופ' חזי ברנהולץ.

כל אחת מהתרופות נמכרת ברחבי העולם בהיקף של כחצי מיליארד דולר בשנה. "האוניברסיטה העברית הייתה יכולה לקבל תמלוגים גבוהים יותר אם הייתה עוסקת בפיתוח ההמצאה ומכניסה את החברה הגדולה בשלב מאוחר יותר, ולכך אנחנו שואפים", אומרת כפיר, "עד עכשיו לא ראינו בישראל עסקה אסטרטגית כזו, ולכן העסקות שנרקמו בתחום הביוטכנולוגיה לא היו עסקות ענק".

לכל חברת ביוטכנולוגיה יש תקווה אחת גדולה, או לכל היותר שתיים: תרופה שהתקדמה במעלה שלבי הפיתוח והמשקיעים חוזים לה הצלחה. להבטחה של הדסית קוראים "אפוסל". תרופה אקזוטית המפותחת על פי תגליתו של פרופ' דרור מבורך. לצורך פיתוח התרופה הוקמה חברה מיוחדת, אנלייבקס, שבשליטת הדסית. לאחרונה גויסה קבוצת משקיעים בראשות שי נוביק, שהשקיעה בפיתוח 7.5 מיליון דולר.

"בעוד כמה שנים תראה שלא מעט עסקים מצליחים נבנו על חורבות המפולת בשוקי ההון", הבטיח לי אז בנקאי השקעות, ואולי רדהיל היא אחד מאותם עסקים. "בסופו של דבר תהיה גם בביוטכנולוגיה הישראלית עסקת ענק שתשנה את השוק", אומר בן אשר בביטחון, "למרות הכישלונות שהיו בשנה האחרונה, יש עדיין כמה חברות שמתקדמות בפיתוח תרופות מבטיחות. אך  בניגוד לשוק ההיי-טק, שוק הביוטכנולוגיה כאן מאוד קטן. אווירת הנכאים ששררה בישראל לאחרונה אינה משקפת כלל את מה שקורה במערב ובארה"ב בפרט.

שר האוצר יאיר לפיד קיבל השבוע פסק זמן ממאבקי התקציב וירד דרומה לבקר במפעל שחנכה חברה אלמונית כמעט בשם סטרטסיס בקריית גת. "הם בנו מפעל בשפיץ של הטכנולוגיה", הכריז לפיד בתום ביקורו. ככל פוליטיקאי נוטה לפיד להפריז בשבחים לעתים, אבל במקרה הזה הוא תיאר את העובדות כפשוטן: סטרטסיס היא מסוג החברות שיכולות לשנות את העולם, ומתישהו, ככל הנראה באיחור, נגלה זאת גם אנחנו. המפעל החדש יעסיק 130 עובדים, ויהיה חלק קטן מחברת הענק הבינלאומית המעסיקה כ־2,500 עובדים ברחבי העולם,  600 מתוכם בישראל. ההתחלה הייתה צנועה וחשאית: קבוצה של מהנדסים ומנהלים בענף הדפוס חברו להקמת מפעל דפוס תלת ממדי.

למרות המילה "דפוס" לא מדובר כלל באותיות ובתמונות המרוחות על גבי נייר, אלא במהפכה של ממש באופן הייצור של מוצרים תעשייתיים רבים, ולמעשה במהפכה התעשייתית הבאה: מחשב המחובר למערכת המייצרת מוצרים על פי מפרט המוזן למחשב. מה אפשר לעשות במדפסת תלת ממדית? האפשרויות דמיוניות כמעט, ומדי יום בערך מתגלה שימוש חדש למערכות הייצור החדשניות: חלקים מיוחדים לתעשיית הרכב והתעופה, פרוטזות המיוצרות בהתאמה מושלמת וניתנות להתאמה חוזרת כאשר מדובר בילדים הזקוקים להתאמה מחדש עם גדילת הגוף, התקנים פלסטיים מתקדמים ליישור שיניים, אבות טיפוס למוצרים, אביזרי המחשה ללימודים, מוצרים לתעשיית הטקסטיל, הנעלה, צעצועים, איברים להשתלה, ולאחרונה החלה חברת מדפסות אמריקאית בניסויים מתקדמים לייצור תחליף לרקמות חיות.

יש גם לא מעט אנשים המחזיקים מדפסת תלת ממדית בבית, אבל ברוב המקרים מדובר בחובבי טכנולוגיה מושבעים. "לא הייתי אומר שנראה בקרוב מדפסת תלת ממדית בכל בית, אם כי לי עצמי יש אחת כזו", אמר לי השבוע אילן לוין, דירקטור ומשקיע בחברה. וכשאני שואל אותו מה הוא עושה במדפסת הוא מספר על חלק שנשבר במכשיר הטלוויזיה הביתי. "פשוט הדפסתי את החלק שנשבר ולפחות בינתיים זה עובד", הוא מספר.

החברה נוסדה לפני 16 שנה ברחובות תחת השם "אובג'ט", גייסה הון ופיתחה מדפסות ראשונות תחת מעטה כבד של חשאיות. עד 2012 רק מעטים ידעו על קיומה. לפני שלוש שנים החלו מנהלי החברה לבחון גיוס הון בהנפקה בוול סטריט, אבל גם אז לא עוררה החברה תשומת לב מיוחדת, אף על פי שהייתה כבר חברה רווחית שמכרה מדפסות במיליוני דולרים לשנה. "פעלנו מתחת לרדאר כי רצינו שקט. רצינו לבנות חברה גדולה לטווח ארוך", הסביר לי לוין.

גיוס ההון לא יצא לפועל ובמקום זאת הפתיעה אובג'ט כאשר הודיעה על מיזוג עם אחת המתחרות הגדולות בענף, חברת סטרטסיס ממיניאפוליס. המיזוג בין שתי החברות יצר חברת ענק בשווי של  1.4 מיליארד דולר, הנחשבת היום לחברה הגדולה ביותר בשוק המדפסות התלת ממדיות הצומח במהירות. החברה המשותפת צמחה בזריזות באמצעות גידול מהיר במכירות ובייצור, ובאמצעות רכישה של חברות בענף. שנתיים לאחר עסקת הענק עומד שווי השוק של סטרטסיס על 6 מיליארד דולר, וקצב המכירות על כ־600 מיליון דולר בשנה. 25 שנה לאחר שהוקמה סטרסיס במינסוטה ו־16 שנה מאז החלה אובג'ט לפעול ברחובות, העתיד של המדפסת התלת ממדית רק מתחיל.