ועדת ששינסקי לחלוקת הדיבידנדים מאוצרות הטבע של ישראל (ששינסקי 2) הגישה היום (ב') את מסקנותיה לשר האוצר יאיר לפיד. עיקרי המסקנות הן מיסוי הרווחים של החברות בשיעור שלא יעלה על 42% ובנוסף הן יצטרכו לשלם תמלוגים בסך 5%. על פי ההמלצות לקופת המדינה ייכנסו 400 מיליון שקלים מדי שנה.
שר האוצר קיבל את ההמלצות וכינה אותן מאוזנות ושקולות. לפיד הוסיף ואמר עוד כי "הקמנו את הוועדה הזו מפני שבישראל צריך להתנהל משחק הוגן. לא יכול להיות שמנהלי ובעלי מניות חברת כי"ל ייהנו מרווחי עתק, באופן שהוא חסר פרופורציות לציבור הישראלי שהוא הבעלים החוקי של המחצבים האלו".
עוד אמר שר האוצר כי הוא מודע היטב לניסיונות להלך אימים על הממשלה ועל הציבור, בין היתר באיומי פיטורי עובדים. "הניסיונות האלו לא יצליחו. לאזרחי ישראל יש זכות להנות ממשאבי הטבע", אמר והוסיף כי "אין שום סיבה לפטר אפילו עובד אחד ואני מציע לכולנו לרדת מהטון הזה.
למרות ששר האוצר יאיר לפיד, יו"ר הוועדה איתן ששינסקי וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל שיבחו את המסנקות היו כאלו שהתנגדו. מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות אורנה הוזמן-בכור ומנהל מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומית, הגישו הסתייגות מהמלצות וועדת ששינסקי.
עיקר ההסתייגויות נגעו לגובה המס המקסימלי על פי המלצות הוועדה, שלהערכתם נמוך מדי ולרצון להבטיח את קיום מפעל המגנזיום שמעסיק כ 700 איש.
ועדת ששינסקי 2 הוקמה בקיץ 2013, כהמשך לוועדת ששינסקי הראשונה, על מנת לבחון את המדיניות הנהוגה כיום בכל הנוגע לחלק אותו מקבלת המדינה משימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים. בוועדה היו חברים נציגי משרד האוצר, בנק ישראל, משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המים והאנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים.
המלצות הוועדה הינן צעד משלים להמלצות ועדת ששינסקי הראשונה. ההמלצות של שתי הוועדות יחד מבטיחות כי הציבור יוכל ליהנות מהרווחים הנובעים מכלל משאבי הטבע הנמצאים בבעלותו ואלה שיימצאו בעתיד.
מכי"ל נמסר בתגובה כי הדוח הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנגב, האבטלה, התעשייה והכלכלה בישראל: "על שר האוצר לקחת את כל אלה בחשבון ולהבין שאימוץ מסקנות הדוח יהפכו אותו לאחראי על תוצאותיו הקשות לאבטלה, למשבר חברתי ואנושי בנגב, לתעשייה ולפגיעה קשה בנגב ובכלכלה".
"המלצות הוועדה מטילות על כי"ל את המיסוי הגבוה בעולם - תוצאתו הבלתי נמנעת היא מכה קשה לפעילות כי"ל בישראל, לאלפי המשפחות בנגב המתפרנסות ממפעלי החברה ולכלכלת הנגב כולה".
"כי"ל נאלצה לבטל השקעות בנגב בשיעור של 2.5 מיליארד שקל ושוב נאלצת לשקול ביטול השקעות נוספות בנגב בהיקף של 3.5 מיליארד שקל ובסה"כ 6 מיליארד שקל".