התמכרתי אליה כבר ביום הראשון שגיליתי אותה. VINE הייתה אז בחיתוליה, אפליקציה חדשה ומסקרנת בבעלות טוויטר, שמאפשרת למשתמשים להעלות סרטונים בני שש שניות. זה היה הרבה לפני שאינסטגרם חיקתה את הרעיון, הכפילה את מספר השניות והעניקה לאנשים את האשליה שלתעד גשם מטפטף על החלון בווידיאו זו הבלחה מקורית של גאונות מרהיבה.
אני לא זוכרת איך ומתי VINE השתחלה לחיים שלי באופן כזה, שאני חייבת לבדוק את המתרחש בה לפחות פעמיים ביום, לרוב בבוקר ובערב, כמו סדרת טלוויזיה יומית שמצריכה מעקב קפדני, אבל זה פשוט קרה ואני נשארת שם, לא משום שהתוכן מדהים או מצחיק להפליא - ברוב הזמן אני בוהה במסך, מגרדת את הראש ושואלת את עצמי איך יכול להיות שילדים אמריקאים בני 22 מסוגלים להשקיע כל כך הרבה שעות בסרטון בן שש שניות - אני נשארת שם משום ש-VINE הפכה עבורי לזריקה קטנה של חו"ל ובעיקר, ליעד נטול ישראלים כמעט לחלוטין.
התרעות פיקוד העורף