"מרבית כלי הרכב הגנובים מועברים לשטחים שבאחריות הרש"ות הפלסטינית דרך המעברים לאזור יהודה ושומרון לפירוק ולסחר בחלפים. מרבית החלפים מוחזרים לשימוש במוסכים בשטחי ישראל", מתריע שפירא.
ממצאי הביקורת העלו, כי חוק הרישום אינו נאכף במלואו ולפיכך אינו ממלא את ייעודו, וכי כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה משוקמים שלא על פי דרישות החוק, דבר שעלול לגרום אף לסכנת חיים של ממש. "לעיתים, בעת מכירת כלי הרכב ששוקמו (לאחר תאונות מ.כ) נעשות פעולות להעלמת דבר התאונה, או להפחתת חומרתה", קובע שפירא, "אחד האמצעים למניעת תופעת גניבת כלי הרכב הוא החלשת המניע הכלכלי, המשמש תמריץ לגניבות".
עוד העלה הדו"ח, כי מנגנוני הבקרה אינם יעילים דיים למיגור תופעת גנבות כלי הרכב ולמניעת תיקון של כלי רכב באופן לא חוקי ולא בטיחותי. בביקורת התגלה שהיו אף רכבים לאחר תאונות שהותקנו בהם כריות אוויר משומשות באופן לא תקני.
"גורמי האכיפה אינם יעילים. יש להקנות כלים שיאפשרו להם להתמודד ביתר יעילות עם גנבות כלי הרכב ולהבטיח כי מוסכים המתקנים כלי רכב שנפגעו קשות בתאונות - ישתמשו בחלקי חילוף ממקור חוקי ויקפידו על תקינות תהליכי שיקום כלי הרכב והסחר בהם, כך שלא תהיה ברכבים המתוקנים משום סכנה לחיי אדם", ממליץ שפירא וקובע שהאחריות מוטלת על הגברת האכיפה והפיקוח מוטלת על המשטרה, חברות הביטוח ומשרדי התחבורה והאוצר.