הקשיים: לרוב יהיה מדובר באוכלוסיה המהווה את המיעוט בישראל – ערבים, חלקם תושבי השטחים היום, מזרח ירושלים וכדומה. התהליך הוא מורכב בשל רגישותו.
שוהה בישראל הוא גם אדם הנשוי לאזרח/ית ישראל/ית, זאת לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. סעיף זה קובע כי אדם, אזרח ישראלי, הנשוי למי שאינו אזרח/ית ישראל/ית, יוכל לפעול לקבלת אזרחות למען בן או בת הזוג. יישום תהליך זה הוא באמצעות "נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" שמסדיר את הגירת בן הזוג הזר לישראל.
עוד בסעיף אזרחות כוח הישיבה בישראל: אזרחות להורה של אזרח ישראלי אשר אינו (ההורה) מתגורר בארץ. הדרישה להסדרת מעמד כזה היא שההורה הוא קשיש ובודד. הקושי העיקרי הוא להוכיח כי אכן, כפשוטו, ההורה הוא בודד ולאו דווקא עקב היותו אלמן, אלא שגם אין לו ילדים נוספים החיים בקרבת מקום או בני משפחה אחרים וההורה חי בגפו.
נוהל זה, הקרוי "נוהל הסדרת מעמדו של הורה קשישי ובודד של אזרח ישראלי" (או בקיצור "נוהל הורה קשיש") הינו רווי בקשיים, סבכים ומהמורות. הפתרון הוא להסתייע בליווי מקצועי, כדי לצלוח את אותן המהמורות ולסייע לאזרח ישראלי להתאחד עם אביו או אמו הקשישים, בישראל.
התהליך אינו פשוט, וגם אין ערובה לכך שאחרי שלוש שנות שהייה והשתקעות בארץ, יקבל המבקש אוטומטית מעמד של אזרח בישראל. התהליך הוא מורכב, ממושך ומלא בבירוקרטיה
התרעות פיקוד העורף