נהיגה במהירות מופרזת מעלה את הסיכוי להיות מעורב בתאונה. כמו כן, מהירות גבוהה משפיעה על חומרת התאונה. אלו הן עובדות ברורות, מבוססות ומנומקות שמגובות בשורה ארוכה של מחקרים מכל רחבי העולם ומאז המצאת הרכב הפרטי. אז מטבע הדברים, גם החוק מתייחס בחומרה אל נהיגה במהירות מופרזת ורואה בה עבירה פלילית חמורה שבצדה סנקציות קשות.
ראשית, "מרחק התגובה" מחושב לפי המרחק שעובר כלי הרכב מהרגע שבו הנהג קולט את המידע על האירוע, עד שהוא לוחץ על דוושת הבלם. ככל שמרחק התגובה ארוך יותר, כך עולה הסיכוי למנוע תאונות. לשם השוואה, "מרחק הבלימה" עצמו תלוי בעיקר ברכב ו"מרחק העצירה" כולל בתוכו גם את מרחק התגובה וגם את מרחק הבלימה.
העניין הוא שגם מרחק התגובה וגם מרחק הבלימה מושפעים מהמהירות. במהירות גבוהה, הרכב גומע עוד כמה מטרים עד שהוא עוצר ולנו יש כאמור פחות זמן לקלוט מה קורה מסביב. אז אם רוצים להגדיל את מרחק העצירה ולהגן על עצמנו ועל הנוסעים, צריך פשוט לנסוע לאט יותר.
חוץ מזה, מהירות גבוהה מצמצמת את שדה הראייה. תחשבו על זה בתור "ראיית מנהרה": ככל שהמהירות גבוהה יותר, כך אתם שואפים לראות רחוק יותר אבל מאבדים שליטה על עצמים בצד. אז בגלל שעל הכביש אי אפשר לדעת מאיפה יגיע האיום, המטרה צריכה להיות הרחבת שדה הראייה ולא צמצום שלו.
לסיכום, המשפט "החיפזון מהשטן" ככל הנראה הומצא עוד לפני הרכב הראשון, אבל הוא תקף כיום יותר מאי פעם. מכאן והלאה, מצופה מכל אחד ואחת מאתנו לגלות אחריות.
התרעות פיקוד העורף