יותר משנה חלפה מאז הקורונה הגיחה לחיינו בסערה – ושינתה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על שגרת החיים שלנו. כולנו ישבנו בבית במשך חודשים ארוכים ומותחים, ובתקופה הזאת צברנו אינספור חפצים חדשים שנרכשו והצטברו: מהצעצועים שהחזיקו את הילדים הסגורים בבית, מהגאדג'טים שמנעו מאיתנו להשתגע ועד לכלי המטבח החדשים שבאו לעזרתנו בשגרת הבישולים. בלי חנויות ובלי שופינג, מצאנו מפלט ברכישות מהאינטרנט – שרק הביאו עוד ועוד חפצים חדשים הביתה.
אולם דווקא בשנה שבה למדנו עד כמה הבית שלנו הוא מרחב חשוב ומהותי בשבילנו – רבים מאיתנו הזניחו את הסדר והארגון שלו. כל כך מיהרנו לצאת החוצה לעולם שנפתח מחדש עד שבמקרים רבים השארנו מאחורינו בלאגן אטומי.
החפצים החדשים והוותיקים שלנו עזרו לנו להתמודד עם אתגר השהייה בבית, אבל כעת הגיע הזמן להבין האם אנחנו זקוקים לכל אותם מוצרים, האם הם מאוחסנים בצורה יעילה – ואם לא, מה אנחנו עושים כדי להשיב את הסדר והארגון הביתה?
בכל זאת, בואו ניתן למחקרים לדבר: מחקר שנערך בתקופת הקורונה הראה כי אנחנו נקשרים לביתנו ברמה הרגשית – בצורה שמובילה לרוב לשיפור בבריאות הנפש שלנו. האדם הממוצע חווה את הבית שלנו כמרחב מוכר, מוגן ומנחם – חלק מהותי מהמשפחה שלנו.
בכל מה שקשור לבלאגן, אין חוקים. כל אחד מאיתנו מגדיר אי-סדר בצורה שונה: מה שנראה לאדם אחד כשולחן המבולגן יכול להיות שיטת הסידור הנוחה ביותר לאדם אחר. אולם כמות גדולה מדי של חפצים מיותרים בבית – ובייחוד במרחב מצומצם – עלולה לגרום לתעוקה נפשית, לדחיינות, לחוסר החלטיות ולבעיות קשב וריכוז.
כולנו מכירים את הסיטואציה הזאת. אנחנו ניגשים לשולחן העבודה לעבוד, לכתוב או להכין שיעורי בית – ובדיוק אז מחליטים לסדר את השולחן המבולגן שלנו. זו רק דרך אחרת שבה אי-סדר במרחב המחייה שלנו פוגע בשגרת היומיום שלנו – וזו ללא ספק לא הדרך היחידה. מרחבים עמוסים וחסרי סדר עלולים לגרום לתחושות קלסטרופוביות שישפיעו גם על בריאותנו הנפשית ארוכת הטווח.
התובנה הגדולה של מארי קונדו– שהובילה גם למעמד הבינלאומי שלה בתרבות הפופולרית– נובעת מניסוח מחדש של השאלה. במקום לחשוב מה אנחנו רוצים לזרוק– עלינו להחליט על מה אנחנו רוצים לשמור.
לפי קונדו, החברה המערבית גורמת לנו להחזיק כמות בלתי אפשרית של חפצים, כלים ומוצרים אחרים– שחלקם הגדול כלל לא תורמים לבריאותנו הנפשית. בעבר, כל אדם החזיק במספר ספור של חפצים– כלי העבודה של הנפח, הכובע שהגן על החקלאי מהשמש, המעיל ששמר על הנווד מהקור– וכל אחד מאותם חפצים גרם לבעליו תחושת אושר.
לכן שיטת קונמארי מחייבת אותנו לבחון כל חפץ שבבעלותנו ולשאול את עצמנו האם הוא מסב לנו אושר. אם התשובה חיובית– אנחנו צריכים לשמור אותו. אם לא – נזרוק אותו לפח, אבל רק אחרי שנודה לו על משך הזמן שבו שירת אותנו נאמנה.
אם זה נשמע לכם קצת תמוה– אתם לא לבד. אבל בשנה האחרונה, ובייחוד בזמן הסגרים הממושכים בבית, מיליונים ברחבי העולם מצאו מפלט בשיטת קונמארי. בעצם, השיטה הזאת אומרת לנו להתנתק לרגע מכל החפצים שלנו – ואז לקחת בחזרה רק את מה שיעשה לנו טוב. כשמסתכלים על זה ככה – יש בזה הרבה היגיון.
תחשבו לדוגמה על שולחן מתפקד – ובאופן ספציפי על שולחן עבודה שניתן לקפל אל תוך הקיר. כולנו נדרשים לשולחן עבודה בבית. בין אם יש לנו ילדים שעושים שיעורי בית – ובין אם גם אנחנו עברנו בתקופה האחרונה למתכונת חלקית של עבודה מהבית. אולם שולחן עבודה עשוי לשמש אותנו רק למשך כמה שעות ביום – ואפילו לא כל יום. בשאר הזמן הוא תופס חלל מיותר שניתן היה לנצל למטרות אחרות.
כך נכנס לתמונה הרעיון של שולחן מתקפל. אם המחשבה הראשונה שעולה לכם לראש היא השולחן הכבד והמגושם שאתם לוקחים אתכם לטיולים בשטח – תחשבו שוב. באמצעות עבודת נגרות פשוטה ניתן לבנות שולחן עץ או פלסטיק שמתקפל לתוך הקיר, לתוך מיטה או אולי הופך לשולחן אוכל.
פתרון פשוט עוד יותר הוא תלייה של שקית כביסה על הצד הפנימי של דלת חדר האמבטיה. כאן לא צריך עבודת נגרות ולא הכנה מראש – אבל כך ניתן במכה אחת גם למנוע מהכביסה המלוכלכת להתפזר ברחבי החלל וגם לנצל את האזור המבוזבז שבין דלת חדר האמבטיה לבין הקיר.
פתרון יעיל נוסף הוא מיטה עם מגירות מתחתיה. מדובר בעוד אחד מהחללים המבוזבזים ביותר בבית – שיכול להפוך לחלל אחסון שימושי למדי לכל מטרה. זו דרך מצוינת להוסיף סדר וארגון למקום החשוב ביותר בבית: חדר השינה.
המחקר גילה שאנשים שחיים בחדרי שינה עם לכלוך גלוי על הרצפה או על השידות והארונות – נוטים לחוות יותר קשיים בהירדמות מאשר אנשים עם חדרי שינה מסודרים. ההשפעות המיידיות של הקשיים הללו, לפי המחקר, הן תחושות של עייפות, לחץ וחרדה – שבאופן פרדוקסלי רק מפחיתות הסבירות שנסדר את החדר שלנו.
בתור התחלה עלינו לרוקן את השידות, המגירות והארונות שלנו. מדובר בטריק פסיכולוגי שהוכח במחקרים – ומאפשר לנו לגשת למלאכת הסידור בראש פתוח וביעילות רבה יותר. הרבה יותר קל לנו כבני אדם לסדר מגירה ריקה – מאשר מגירה מלאה. בנוסף, זו הזדמנות מצוינת לנקות את תוך הרהיטים שלנו מהלכלוך והאבק שתמיד מצטברים בפינות.
טיפ נוסף הוא לחשוב על כל רהיט – ולהחליט אם אנחנו באמת משתמשים בו באופן שוטף. לא צריך להרחיק לכת לרעיונות הפילוסופיים של מארי קונדו: בסך הכל לבדוק אם לבשנו בשנה האחרונה את החולצה ההיא, השתמשנו אי פעם בכבל החשמל הזה או נעלנו את הנעליים ההן. כל מה שלא משמש אותנו בצורה שוטפת – אפשר לזרוק או להעביר לבוידעם.
כאשר אנחנו ניגשים לסדר מחדש את המגירות בחדר השינה שלנו – מומלץ מאוד להשתמש במחיצות. זו דרך יעילה למנוע מחפצים ללכת לאיבוד בתוך הבלאגן – וגם לסייע לנו למצוא בקלות את החפצים כאשר נזדקק להם. אם נגדיר מחיצה מיוחדת שמיועדת לתרופות – נוכל לקצר תהליכים ולגשת ישירות אליה כשנצטרך את התרופה שלנו. מחיצה מיוחדת שמיועדת לכבלים ומטענים חשמליים – תהיה הכתובת היחידה שלנו כשהטלפון יתקרב ל-0 אחוז סוללה. כך נוכל גם לשמור על הסדר והארגון – וגם על היעילות בחיי היומיום שלנו
העצה האחרונה של קואלה עשויה להיות הקשה מכולן: לא להשתמש במשטח העליון של השידה או הארון למטרות אחסון. מפתה ככל שזה יהיה – אסור לנו לשמור חפצים על גבי השידה, רק בתוכה. ברמה הפסיכולוגית, משטח נקי ומסודר יתרום לתחושת הסדר הכללית שלנו – ויעודד אותנו לשמור על הארגון בשאר חלקי החדר.
התרעות פיקוד העורף